מה מושך

שוקולד, חטא מתוק או פינוק מעולה

פולי קקאו, שמהם מיוצר שוקולד, הם קומפלקס שטני שמכיל יותר מ- 400 כימיקלים. רבים מהם יכולים להשפיע על גוף האדם ובריאותו. התשובה לשאלה האם שוקולד טוב או רע לבריאותנו תלויה בעיקר בסוג השוקולד שצורכים ובכמות השוקולד שאוכלים.

מהם רכיבי שוקולד

שומנים. כשליש מהשומנים בחמאת קקאו הוא בצורת חומצה אולאית, אותה חומצת שומן חד-בלתי רוויה שנתנה לשמן הזית את שמו הטוב. שליש נוסף הוא חומצה סטיארית, שהיא שומן רווי, אך בשונה משלושה שומנים רווים אחרים בתזונת האדם, חומצת שומן זו אינה מעלה רמות של כולסטרול מכיוון שגופנו יכול, בתהליך חילוף חומרים, להפוך אותה לחומצה אולאית. על אף ששוקולד מכיל גם חומצה פלמיטית, שומן רווי שמגביר רמות כולסטרול, מחקרים מוקפדים הראו שאכילת שוקולד אינה מגבירה רמות כולסטרול בדם.

פלאבונואידים. פולי קקאו מכילים מספר של כימיקלים ממשפחת הפלאבנואידים. פוליפנולים מגנים על השוקולד מפני התעפשות, אפילו כשאינו נשמר במקרר. חומרים חשובים יותר ממשפחה זו הם פלאבנולים, קבוצה של כימיקלים שאחראית לרבות מן הפעילויות המגנות של שוקולד. פלאבנולים נמצאים במזונות בריאות רבים כמו תפוחים, דובדבנים ותה ירוק, אך שוקולד כהה הוא המקור העשיר ביותר שלהם.

חומצות אמינו. שוקולד עשיר בטריפטופן, פנילאלנין וטירוסין. חומצות אמינו אלו, כמו שאר חומצות אמינו, הן אבני הבניין של החלבונים בגופנו. אך שתיים מתוך שלוש חומצות אמינו אלו הן בעלות תכונה ייחודית, הן מהוות את חומר המוצא של אדרנלין – הורמון העקה והדחק, ודופמין – ממסר עצבי ששולח אותות בין תאי עצבים במוח. מדענים מניחים שדופמין מייצר תחושות של הנאה. מצד שני, כימיקלים אלה יכולים גם להסביר כמה תופעות לוואי של שוקולד, כולל היכולת לעורר כאבי ראש בחולי מיגרנה מסוימים, לגרום לעליית לחץ הדם לרמות מסוכנות במטופלים מסוימים שנוטלים תרופות מסוג מונו-אמינים לדיכאון ולהמריץ שלשול והתעטשויות.

מטילקסנטין. שוקולד מכיל שני רכיבים ממשפחת כימיקלים זו. בעוד שתפקידו של אחד מהם אינו ברור, השני נודע לשמצה. דבר זה יכול להסביר מדוע שוקולד גורם לדופק מהיר בקרב אנשים מסוימים, ומדוע הוא גורם לאנשים רבים צרבת בעקבות הרפיית השריר בין הקיבה לוושט שמאפשרת לחומצה להיפלט מהקיבה חזרה לוושט הרגיש לה.

 

שוקולד – מדע מתוק

פלאבונואידים הם בעלי תכונות רבות שיכולות לשפר את הבריאות. כדי לבחון אם הם אכן פועלים, חקרו מדענים קשת רחבה של מזונות החל בתפוחים ובצלים וכלה בתה וביין. לא מפתיע לכן ששוקולד מעורר עניין בקרב מדענים בכל רחבי העולם. רוב המחקרים התרכזו בהיבטים שקשורים לבריאות לב וכלי דם. להלן כמה ממצאים מייצגים:

  • פעילות נוגדת חמצון. אנטיאוקסידנטים מגנים על רקמות רבות בגוף מפני נזקי חמצון של חומרים שנקראים רדיקלים חופשיים. פלאבונואידים, שהם נוגדי חמצון חזקים, מגנים על כולסטרול מסוג LDL מפני חמצון, תהליך שהעניק לו את הכינוי הכולסטרול הרע. מדענים מאיטליה ומסקוטלנד נתנו למתנדבים בריאים שוקולד כהה, שוקולד חלב או שוקולד כהה וחלב מלא. בעוד ששוקולד כהה המריץ את הפעילות שנוגדת חמצון בדמם של המתנדבים, חלב בשוקולד או בשתייה מנע את ההשפעה. חוקרים מפינלנד ומיפן מצאו ששוקולד כהה מפחית תהליכי חמצון של כולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול הרע) ומעלה רמות של כולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב), אך בשוקולד לבן לא נצפו התועלות הללו.
  • תפקוד אנדותלי. האנדותל היא שכבה דקה של תאים במעטה הפנימי של העורקים. שכבה זו מייצרת גז בשם ניטריק אוקסיד שמרחיב את כלי הדם ושומר על שרקמת החיפוי שלהם תישאר חלקה. האם שוקולד יכול לעזור? מדענים ביוון חושבים שכן. המדענים הזינו 17 מתנדבים בריאים ב- 100 גרמים של שוקולד כהה וצפו בשיפור מהיר של תפקוד האנדותל. חוקרים משוויץ השפעות דומות משוקולד כהה. מדענים מגרמניה דיווחו שקקאו עשיר בפלאבונואידים יכול לתקן נזקי עישון שפוגמים בתפקוד האנדותל, ומדענים באירופה דיווחו ששוקולד כהה משפר את תפקוד העורקים הכליליים (עורקי הלב) בקרב מטופלים שעברו השתלת לב. גם עבור אלה שאינם מעשנים יש חדשות טובות. חוקרים מאוניברסיטת הארוורד שבארה"ב מצאו שקקאו יכול למתן השפעות של גיל על תפקוד האנדותל.
  • לחץ דם. מכיוון שתפקוד תקין של האנדותל מרחיב כלי דם, הגיוני לשער ששוקולד יוכל לסייע בהורדת לחץ דם. מחקרים אכן הראו ששוקולד כהה יכול להוריד לחץ דם במבוגרים בריאים ובמטופלים שלקו ביתר לחץ דם. המחקרים הראו ירידה צנועה בלחץ הדם הסיסטולי (הערך הגבוה) ובלחץ הדם הדיאסטולי (הערך הנמוך) של פחות מ- 5 מילימטרים של כספית. התועלת שהושגה נמוגה תוך ימים ספורים מהפסקת הטיפול בשוקולד כהה. במחקר אחר שנערך בשנת 2008 ב- 101 מתנדבים בריאים לא נמצאה כל תועלת בהורדת לחץ דם.
  • רגישות לאינסולין. הסוכר והקלוריות שבשוקולד הם סיבה טובה עבור חולי סוכרת להימנע מאכילתו. אבל במחקר שנערך באיטליה באנשים שאינם חולי סוכרת נטען ששוקולד כהה יכול לשפר רגישות לאינסולין. שיפור רגישות לאינסולין פירושו מעבר יעיל יותר של סוכר מזרם הדם לתאי הגוף, תהליך שמשתבש אצל חולי סוכרת מסוג 2. מחקר קטן שנערך בשנת 2008 שבחן מתן קקאו עשיר בפלאבונואידים לחולי סוכרת לא מצא שיפור בשליטה ברמות הסוכר בדם או בלחץ הדם.
  • קרישת דם. רוב התקפי הלב וחלק גדול ממקרי השבץ נגרמים על-ידי קרישי דם שנוצרים ברבדים של טרשת בעורקים מסוימים. היווצרות קרישי דם מומרצת על-ידי טסיות הדם. יכולתו של אספירין לעכב פעילות של טסיות היא אחת הסיבות לחשיבות נטילתו על-ידי מטופלים שלקו בטרשת העורקים הכליליים. חוקרים משוויץ ומארה"ב מצאו ששוקולד כהה מפחית את פעילות טסיות הדם.

 

מהמעבדה לחיים – מוצקי שוקולד כהה

ניסויים בינלאומיים הראו שלשוקולד כהה קשת מרשימה של פעילויות. זהו אנטיאוקסידנט שיכול לשפר כולסטרול. הוא משפר את תפקוד האנדותל ויכול להוריד את לחץ הדם. זהו ממתק שיכול להוריד רמות סוכר בדם, ופעילותו לצמצום הידבקות של טסיות דם יכולה להפחית את הסיכון להיווצרות קרישי דם שיחסמו עורקים. קשת פעילויות זו יכולה להקטין את הסיכון להתקף לב ולשבץ. אבל כל הממצאים מעוררי תקווה אלה מתבססים על מחקרים קצרי טווח במספר קטן של מתנדבים. האם יש להם לחלקי המידע שנאספו משמעות בחיים האמתיים? אולי.

ממחקרים עולה שלשוקולד אכן יש תפקיד בקידום בריאות כלי דם, אך השטן הוא בפרטים. השיקול הראשון הוא סוג השוקולד. שוקולד כהה נראה כמועיל, אך שוקולד חלב, שוקולד לבן וגרסאות אחרות כנראה שלא. הנושא השני הן הקלוריות. ברוב המחקרים בדקו מינון של 100 גרמים של שוקולד כהה ביום. כמות זו היא שוות ערך ל- 500 קלוריות. אכילה יומיומית של מינון כזה פירושה עלייה במשקל של חצי קילוגרם בשבוע.

 

אולי יעניין אותך...

זקפה רכה

זקפה רפה – אין אונות – אימפוטנציה גרסת 2021 משל ונמשל

 זקפה רפה  2. זה היה בשלהי שנת 2012 (ב- 26.11.12 ליתר דיוק). בעקבות עוד מבצע …