יש האומרים שיכולת הרחה, או חוש הריח, הוא החוש הפרימיטיבי ביותר של בני האדם. זהו החוש, קרוב לוודאי, שאנו מתעלמים ממנו ביותר. ימים רבים חולפים מבלי שנבחין או נשים לב לריח מכל סוג שהוא. בעוד שראשנו הומה במראות שסיפקנו לנו העיניים וצלילים שהגיעו דרך האוזניים, נדמה, שבאופן מעשי אנו מנדים את הריח מחיינו.
מאבדים את חוש הריח ואז…
מקום עבודה טיפוסי הוא נטול ריח, מזוננו ארוז בקפידה כה רבה עד שהריח היחיד שניתן לחוש בו ברשתות השיווק הוא ריחם של מוצרי ניקיון, שלא לציין את מאבקנו המתמשך בריחו של הגוף באמצעות מקלחות, סבון ודאודורנטים.
אך כשמאבדים את חוש הריח, מתברר שהאמירה, שאין אנו יודעים מה שיש לנו עד שזה אובד, אכן נכונה. כאשר אנשים מאבדים את חוש הריח, אחד הדברים הראשונים בהם הם מבחינים הוא שהמזון מאבד מטעמו. מובן מאליו שרובנו סבורים, במקרה זה, שפקועות הטעם נפגמו. טעמו של המזון הוא שילוב עתיק יומין בין חושי הטעם והריח, תפלות המזון היא במקרים רבים תוצאה של איבוד חוש הריח.
מאבדים את חוש הריח ואת הנאות הטעם
תפלות מזון שפוגמת בתיאבון, וכך גם ירידה במשקל ואף תת-תזונה ששורשיהם יכולים לעתים להיות באבדן חוש הריח. מחסורים ביכולת להריח יכולים גם לפעול הפוך, אנשים מוסיפים למשקלם מפני שהם מרבים לאכול כמרדף אבוד אחר הנאות הטעם והריח של המזון.
איבוד חוש הריח עלול להיות מסוכן אם אין יכולת לזהות ריח של עשן בעת שרפה או את ריחו של גז בישול שדלף. עבור אנשים מסוימים, אבדן היכולת להריח יכול להיות מדכדך ואף מדכא בגלל תחושת התלישות מן העולם ומאחת מחוויות החיים הבסיסיות ביותר.
מה יכול לגרום להיעלמות חוש הריח?
הסיבות האפשריות לאבדן היכולת להריח הן החל משימוש בתרופות שכיחות כמו חוסמי בטא ליתר לחץ דם דרך חשיפה לכימיקלים רעילים, לעשן סיגריות וכלה בהפרעות גנטיות נדירות. יותר מ- 90% מהלוקים במחלת אלצהיימר חווים ירידה מסוימת בחוש הריח, וזהו לעתים אחד הסימנים הראשונים למחלה. לרוב הלוקים במחלת פרקינסון יש מחסור מסוים ביכולת להריח.
אך גם אפם של אנשים בריאים לחלוטין מאבד את רגישותו עם חלוף השנים. כמחצית לערך מבני 60 שנים ומעלה אינם מריחים כפי שהריחו בעבר.
מה אפשר לעשות אם חוש הריח נפגע?
כאשר חוש הריח נפגם, דרכי הטיפול תלויות בגורם שנמצא ברקע הבעיה. אנטי-היסטמינים יכולים לעזור אם אלרגיה היא שגרמה לנזלת. אנטיביוטיקה יכולה לסייע אם חיידקים גרמו לזיהום בסינוסים, אך צריך להישמר משימוש מופרז בה.
אחד הטיפולים היעילים ביותר בבעיות ריח הוא שימוש קצר מועד בגלולות קורטיזון שמפחיתות במהירות גודש ונפיחות בדרכי הנשימה באף. אך צריך להיזהר, לתרופות אלה תופעות לוואי רבות ולעתים קשות ולכן עדיף להשתמש בהן במשך לא יותר משבועיים ברציפות. לאנשים מסוימים, פרק זמן זה מספיק כדי להשיב את חוש הריח לקדמותו.
תרסיסי קורטיזון בטוחים יותר אך יעילים פחות מגלולות. חשוב להשתמש בתרסיס באופן נכון כך שהתרופה תגיע למקומה בחלל האף.
מה לעשות אם חוש הריח ממשיך לדעוך?
קטעי זמן קצרים נטולי ריח בעקבות שיעול או הצטננות אינם צריכים לעורר דאגה. אך אם הבעיה הולכת ומתמשכת, הוא אם היא נתפסת כחמורה במיוחד, רצוי לבקר אצל הרופא. לעתים מהלך מהיר של טיפול תרופתי בקורטיזון, אם מקור הבעיה הוא בסינוסים או בדלקת בעצימות נמוכה בריריות האף, יפתור את בעיית חוש הריח. בהתאם לנסיבות שהובילו לאבדן היכולת להריח, תתבצענה מספר בדיקות, כולל בדיקות הדמיה. לעתים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית בסינוסים.
אם נוטלים תרופות, יכול להיות שהאשם בהן, כדאי להתייעץ עם הרופא בקשר לחלופות אפשריות. לעתים באין ברירה, מינון מדוד של סבלנות והמתנה יוכל להשיב את חוש הריח לקדמותו אפילו במעט.
