ליווי התפתחותי

המידע באדיבות: שרי בומפלד – מורה לפלדנקרייז, התפתחות תינוקות ו- ליווי התפתחותי 
ליווי התפתחותי של תינוקות, שפירושו הפעלה יזומה של תינוקות, חשוב כיום יותר מתמיד, גם בשל שהייתם הממושכת של תינוקות על הגב, וגם בשל אורח החיים המודרני שמספק לתינוקות אמצעי נוחות כמו עגלות, סל-קלים, טרמפולינות וטלוויזיה, אך שולל מהם את התנועתיות והאתגרים שכה נחוצים לחיזוקם ולהתפתחותם התקינה. התערבות מכוונת בהפעלתם מהווה פיצוי ואיזון לחסכי אורח החיים המודרני, ומאפשרת את התקדמותם הנאותה בשנת חייהם הראשונה. התשתית שנבנית בינקות תשרת אותם בהמשך חייהם ותעניק להם גמישות, אוריינטציה וקואורדינציה, ויכולת תנועה אופטימלית.

ליווי התפתחותי של התפתחות תקינה של תינוקות

לכל תינוק קצב התפתחות משלו, ולכן גבולות התקינות הם גמישים. להלן תיאור של שלבי התפתחות מקובלים. בכל מקרה בו מתעורר חשש שמא משהו משובש בהתפתחותו של התינוק רצוי ביותר להיוועץ באחות טיפת חלב מנוסה או ברופא ילדים שמיומנים דיים לקבוע האם ההתפתחות תקינה אך אטית במעט או שיכולה להיות בעיה התפתחותית שאין להזניחה.

התפתחות תקינה עד גיל 4 חודשים
– התינוק מושיט יד לחפצים שנמצאים בקרבתו.
– התינוק יוצר קשר עין ושומר עליו עם אנשים קרובים וחפצים.
– התינוק משמיע קולות גרגור (ניסיונות גולמיים להפיק דיבור).
– התינוק מרים את ראשו ושומר אותו מורם ויציב.
– התינוק מרים את פלג גופו העליון על-ידי הישענות על אמות ידיו.

התפתחות תקינה עד גיל 6 חודשים
– התינוק צוחק ומשמיע קטעי הברות וצלילים (ניסיונות מתגברים להפיק דיבור).
– התינוק מתהפך מהבטן אל הגב ולפעמים גם מהגב לבטן.
– התינוק מרים את ראשו ללא קושי ומתבונן בסובב אותו בסקרנות.
– התינוק יכול לשבת אם מוענקת לו תמיכה ראויה.

התפתחות תקינה עד גיל 9 חודשים
– התינוק, בשכבו על הגב, מכופף את ברכיו לכיוון הבטן, מגלה עניין בכפות רגליו ומשחק עמן.
– התינוק משמיע הברות (ניסיונות מתקדמים להפיק דיבור).
– התינוק מניע בחופשיות את זרועותיו ותופס בחפצים שסמוכים לו.
– התינוק, לאחר שהושב, נותר יציב ואינו זקוק לתמיכה.
– התינוק, בשכבו על הבטן, מניע את עצמו על גחונו (זחילת גחון).

התפתחות תקינה עד גיל 12 חודשים
– התינוק מדבר בשפה שיצר בעצמו ומתבל אותה במילים ספורות משפת מבוגרים.
– התינוק מתיישב בכוחות עצמו ואף מוחא כפיים.
– התינוק נאחז בדברים שונים ומושך את עצמו למצב עמידה.
– התינוק זוחל על גחונו (זחילה אינדיאנית), על ידיו ורגליו (זחילה על ארבע), על ידיו וברכיו (זחילה על שש).

התפתחות תקינה עד גיל 15 חודשים
– התינוק נעמד על רגליו מבלי להיעזר בדברים ואף מתחיל ללכת.
– התינוק מדבר עם אוצר מילים מובנות שהולך וגדל.
– התינוק מתקשר עם הסובב אותו ובהתאם למתרחש בקרבתו.

ליווי התפתחותי של איחור בהתפתחות תינוקות

איחור התפתחותי הוא דבר יחסי, וברוב המקרים הפער שנצפה בהתפתחות נסגר מעצמו בחלוף הזמן. איחור בהתפתחות הוא, בחלק מן המקרים, תולדה של מנעמי החיים המודרניים (עגלות, עריסות, מנשאים ושאר אביזרים שמקלים על ההורים) שמותירים את התינוק שכוב על גבו שעות ארוכות סביל וחסר מעש. איחור התפתחותי הוא לעתים גם תסמין מוקדם לבעיות רקע קלות או חמורות, ולכן, בכל מקרה של חשש, אין להסס ויש לפנות ללא דיחוי למומחים להתפתחות כדי לבצע הערכה מקצועית מקיפה ולאבחן מוקדם ככל האפשר בעיות שדורשות טיפול והשגחה מיוחדים. להלן תיאור של איחורים מקובלים בהתפתחות. בכל מקרה בו מתעורר חשש שמא יש איחור בהתפתחותו של התינוק רצוי ביותר להיוועץ באחות טיפת חלב מנוסה או ברופא ילדים שמיומנים דיים לקבוע האם האיחור בהתפתחות הוא עיכוב זמני בלבד או שיכולה להיות בעיה התפתחותית שאין להזניחה.

איחור התפתחותי עד גיל 4 חודשים
– התינוק, בעת שכיבה על בטנו, מתקשה להרים את הראש.
– התינוק, בעת שכיבה על בטנו, מתקשה להרים את פלג גופו העליון ולהישען על אמות ידיו.
– התינוק שוכב על בטנו כשרגליו מתוחות.
– ראשו של התינוק, בעת שכיבה על גבו, מוטה לאחור.
– התינוק, בעת שכיבה על גבו, מותח רגל ומאגרף יד באותו צד של הגוף וקשה לשנות את תנוחתו זו.
– התינוק, בשכבו על הגב, אינו יוצר קשר עין.

איחור התפתחותי עד גיל 6 חודשים
– התינוק, בעת ישיבה נתמכת, מתקשה להרים את ראשו.
– התינוק, בעת ישיבה נתמכת, מקמר את גבו.
– התינוק, בעת ישיבה נתמכת, מכופף בחוזקה את מרפקיו.
– התינוק, בעת העמדה נתמכת, מטה את זרועותיו לאחור.
– התינוק, בעת העמדה נתמכת, מותח את רגליו ולעתים משלבן.
– התינוק אינו משמיע קולות דמויי דיבור.

איחור התפתחותי עד גיל 9 חודשים
– התינוק, בעת העמדה, מתקשה להרים את ראשו וליישר את גבו.
– התינוק, בעת העמדה, מתקשה לשאת את משקל גופו על רגליו (הרגלים רופסות).
– גבו של התינוק מקומר בעת ישיבה.
– התינוק אינו משתמש בידיו כשורה בעת משחק.
– שרירי רגליו של התינוק, בעת ישיבה, מתוחים וכך גם בהונותיו לפעמים.
– התינוק אינו משמיע הברות.
– בעת ניסיון הושבה על-ידי משיכת זרועות התינוק, ראשו אינו יציב ונוטה לאחור.
– בעת ניסיון הושבה על-ידי משיכת זרועות התינוק, זרועותיו אינן מושטות קדימה.
– בעת ניסיון הושבה על-ידי משיכת זרועות התינוק, גבו קעור ושרירי רגליו מתוחים.

איחור התפתחותי עד גיל 12 חודשים
– התינוק מתקשה לאחוז בדברים ולמשוך את עצמו למצב עמידה.
– שרירי רגליו של התינוק נוקשים ומתוחים וכך גם בהונות רגליו לפעמים.
– התינוק אינו מתיישב בעצמו.
– התינוק מתקשה לזחול על ידיו ורגליו (זחילה על ארבע).
– התינוק מעדיף להשתמש, לפעמים, רק בצידו האחד של הגוף.
– התינוק אינו מצרף הברות לכדי מילים.

איחור התפתחותי עד גיל 15 חודשים
– התינוק הולך על בהונות רגליו, לעתים על בהונות רגל אחת בלבד.
– מרפקי התינוק כפופים בנוקשות והוא מתקשה לשנות תנוחה זו.
– ישיבתו של התינוק אינה מאוזנת והוא נוטה להסיט את משקל גופו לצד אחד.
– התינוק משתמש רק ביד אחת בעת משחק.
– אחת מרגליו של התינוק נוקשה יותר מהשנייה.
– התינוק אינו מתקשר עם סביבתו או שנותר אדיש לה.

חשיבות השכיבה על הבטן

עמוד השדרה של ילודים הוא ישר לגמרי, לעומתו עמוד השדרה של מבוגרים הוא בעל שני קימורים עיקריים – קימור באזור חוליות הצוואר וקימור באזור הגב התחתון, שמעניקים לעמוד השדרה צורה שמזכירה את האות S באנגלית. מבנה זה של עמוד השדרה מאפשר לאדם ללכת זקוף ולחלק עומסים על השלד באופן מיטבי.
בעוד ששכיבה ממושכת על הגב אינה תורמת כמעט להיווצרותם של הקמורים ההכרחיים בעמוד השדרה של התינוק, שכיבה על הבטן היא המפתח הראשוני וההכרחי להתפתחותו התקינה של עמוד השדרה שחיונית להתפתחותו התנועתית של התינוק. בעת שכיבה על הבטן לומד התינוק לחזק את שרירי גבו ולהפעילם בצורה מתואמת. הרמת הראש יוצרת בהדרגה את הקמור בעמוד השדרה הצווארי והרמת הגוף באמצעות הזרועות יוצרת בהדרגה את הקמור בעמוד השדרה המותני.

איך נגרה את התינוק לשאוב הנאה משכיבה על הגב?
מכיוון שנמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין שינה על הבטן לבין סיכון מוגבר למוות בעריסה, רשויות הבריאות בכל העולם ממליצות בתוקף על שינה על הגב. אימהות רבות מרחיבות הנחיה חשובה זו גם לשעות הערות של התינוק ומותירות אותו במצב של שכיבה על הגב גם כשאינו ישן. תינוקות רבים מתרגלים לשכב על הגב וניסיון להשכיבם על הבטן נתקל, לעיתים, בהתנגדות נמרצת שמתבטאת בבכי עז. 
איך מנעימים לתינוק את השכיבה על הבטן? להלן מספר עצות שאפשר לנסות לבד או לפנות למומחה לליווי התפתחותי שיעזור:

• הגמשת הגב. התינוק על גבו, ישבנו מונח על רגלי ההורה ורגליו מורמות. הורה טופח קלות על חזהו של התינוק, שרירי החזה משתחררים וגבו של התינוק מתעגל.
• הגמשת האגן. התינוק על גבו. ההורה ביד אחת מרים את רגלי התינוק ומניח את היד השנייה מתחת לאגן. בזמן שמקרבים את רגלי התינוק לפניו מרימים מעט את האגן.
• גלגול לצד. מגלגלים את התינוק לצד, טופחים קלות ומחזירים אל תנוחת הגב.
• מעבר לשכיבה על הבטן. התינוק על צידו. ההורה מוביל את התינוק לבטן כשהתינוק נשען על מרפק היד שנמצאת מתחת לגופו. ההורה מוביל את התינוק משכיבת על הבטן לשכיבה על הצד. חשוב לתרגל בשני צידי הגוף.
• שכיבה על הבטן. התינוק שוכב על בטנו וההורה טופח קלות על גבו. אם התינוק מתעייף או שאינו שבע רצון באופן קיצוני, להניח לו לחזור לתנוחה שנעימה לו.