מהי המטרה של בדיקת ast?
המטרה של בדיקת ast היא לאתר נזק בכבד. ast הוא אנזים הנמצא בעיקר בלב ובכבד. כמויות זעומות מאנזים זה מצויות גם בשרירים אחרים. כאשר תאים ברקמת הכבד נפגעים, הם משחררים ast לזרם הדם.
מתי יש לבצע בדיקת ast?
בדיקת ast בדם היא חלק מבדיקות תקופתיות שמומלץ, לאנשים בריאים, לבצען אחת לשנה. בדיקה זו היא גם חלק מקבוצת בדיקות להערכת תפקודי הכבד. כאשר ישנם תסמינים המעלים חשש להפרעה בכבד מתבצעת בדיקת אנזים זה. חלק מתסמינים אלה כולל: צהבת (גוון צהבהב בעור ובלובן העין), שתן כהה, בחילות, הקאות, נפיחות בבטן, עליה בלתי שגרתית במשקל וכאבי בטן. מקובל לבצע בדיקה של ast כאשר יש חשש שהנבדק נחשף לנגיפי דלקת כבד, כשהנבדק שותה כמויות גדולות של אלכוהול, כאשר יש לנבדק היסטוריה משפחתית של מחלות כבד וכאשר הנבדק נוטל תרופות המסבות נזק לכבד. בדיקת ast תוזמן, לעתים, כאשר לנבדק ישנם גם תסמינים קלים, כגון: עייפות, כדי לשלול או לאשש קיומה של מחלת כבד כרונית.
מה משמעות התוצאות של בדיקת ast?
רמות גבוהות מאוד של AST (יותר מפי 10 מהגבול העליון של הנורמה) מצביעות, בדרך כלל, על קיומה של דלקת כבד חמורה כתוצאה מזיהום נגיפי. בעת דלקת כבד חמורה, רמות האנזים נותרות גבוהות במשך כחודש עד חודשיים, אך עלולות להישאר גבוהות גם 6 חודשים עד שתחזורנה לתקנן. בדלקת כבד כרונית רמות AST אינן, בדרך כלל, כה גבוהות (רק עד פי 4 מהגבול העליון של הנורמה, ברוב המקרים). במחלות כבד אחרות, ובמיוחד כאשר דרכי המרה חסומות (אבני מרה או גידול סרטני) רמות AST קרובות לנורמה ובדיקות של אנזימי כבד אחרים יצביעו על קיומה של הבעיה.
זריקות לשריר או פעילות גופנית מוגזמת עלולות להעלות את רמות AST בדם, כך גם מספר תרופות מרשם או השלמות תזונתיות שונות. חשוב לידע את הרופא מהן התרופות וההשלמות התזונתיות שאתה נוטל, בכדי שלא להכשיל את האבחון שערך.
