בדיקת גורמי קרישה

מהי המטרה של בדיקת גורמי קרישה?

המטרה של בדיקת גורמי קרישה היא לקבוע האם אחד או יותר מגורמי הקרישה אינו קיים, קיים בכמות בלתי מספקת או שאינו מתפקד. גורמי קרישה הם חלבונים הכרחיים להיווצרות קריש דם. גורמים אלה מיוצרים בכבד ומשתחררים לזרם הדם כאשר מתחוללת פציעה. גורמים אלה מופעלים צעד אחר צעד בתהליך הנקרא אשד קרישה. לתהליך הקרישה שני מסלולים בהתאם לאופי ולמיקום הפציעה. אם נפצעה רקמה בגוף מופעל המסלול החיצוני. אם נפצע כלי דם מופעל המסלול הפנימי. בכל אחד מן המסלולים מופעלים גורמי קרישה שונים, אך שניהם מסתיימים בדרך זהה. במצב תקין, בסופו של תהליך הופך פיברינוגן מסיס (גורם קרישה 1) לסיבי פיברין שאינו מסיס. סיבים אלה נארגים בצורת רשת במקום הפציעה ומיצבים את המקום הפגוע. רשת הפיברין נדבקת למקום הפציעה וטסיות הדם נדבקות אליה ויוצרות קריש דם יציב. מחסום זה מונע אובדן נוסף של דם ונותר במקומו עד להחלמת הפציעה. כשאין יותר צורך בקריש הדם, מופעלים גורמים אחרים הממיסים אותו ומפנים אותו.

12 מתוך 20 הגורמים המשתתפים באשד הקרישה הם הכרחיים לקרישת דם תקינה. מקובל לכנות גורמים אלה לפי מיקומם בטבלת גורמי הקרישה, לדוגמא: פיברינוגן המופיע במקום הראשון בטבלה נקרא גם גורם 1. כאשר אחד או יותר מגורמים אלה חסר או מיוצר בכמות זעומה או שאינו מתפקד כיאות, עלול להופיע דימום מוגבר שיוביל, אם לא יטופל, להפרעות דימום.

מחסור בגורמי קרישה עלול להיות מולד או נרכש, קל או חמור, זמני או קבוע. מחסור מולד בגורמי קרישה הוא נדיר יחסית וכולל, בדרך כלל, רק גורם אחד, כמו במקרים של המופיליה מסוג A ו- B.

מחסורים נרכשים בגורמי קרישה עלולים להיות תוצאה של מחלות כרוניות (ממושכות), כגון: מחלת כבד או סרטן, או מחסור בויטמין K. מחסור נרכש עלול להתפתח גם בעקבות נטילת תרופות, כגון: אספירין, הפרין או וורפרין.

מתי יש לבצע בדיקת גורמי קרישה?

בדיקת גורמי קרישה נערכת, בדרך כלל, בעקבות קבלת תוצאות בלתי תקינות של בדיקת PT ובדיקת aPTT . בדיקות אלה משמשות ככלי סינון לקביעה האם הנבדק הוא בעל אשד קרישה תקין או בלתי תקין. בדיקת PT בוחנת את מסלול הקרישה החיצוני ובדיקת aPTT בוחנת את מסלול הקרישה הפנימי. אם אחת הבדיקות או שתיהן אינן תקינות, יש חשש למחסור בגורמי קרישה. בדיקה זו תיערך גם אם הנבדק סובל מדימום ממושך או מכתמי חבלות ניכרים לעין על העור. חשש למחסור נרכש בגורמי קרישה ייבדק אם קיימים מצבי בריאות, כגון: מחלת כבד או מחסור בויטמין K .

מהי משמעות התוצאות בדיקת גורמי קרישה?

ריכוזים נמוכים או פעילות נמוכה של אחד או יותר מגורמי הקרישה פירושה תהליך קרישה משובש. כל אחד מגורמי הקרישה חייב בנוכחות כמותית מספקת בכדי שיתחולל תהליך קרישה תקין. מקובל לדרג את רמת הנוכחות של גורמי הקרישה באחוזים מהנורמה המקובלת לפעילות תקינה, למשל: נוכחות גורם 8 היא 60% מן הנורמה.

המיון הראשוני של גורמי הקרישה נערך על-ידי ניתוח תוצאות PT (המסלול החיצוני) ותוצאות aPTT (המסלול הפנימי).

אם aPTT אינו תקין ו- PT תקין, עלולים להיות מחסורים בגורמים 8, 9, או 12.

אם aPTT תקין ו- PT ממושך מדי (לא תקין), עלולים להיות מחסורים בגורמים 1, 2, 5, 7 או 10.

אם שניהם אינם תקינים עלולים להיות מחסורים במסלול המשותף או מחסור מורכב בגורמי קרישה.

רמות מוגברות של כמה מגורמי הקרישה נצפות בעת מחלה חמורה, עקה או דלקת. באופן כללי, רמות מוגברות של גורמי קרישה אינן כרוכות במצבי מחלה מוגדרים, אך בכמה מקרים (כגון רמות מוגברות של פיברינוגן) עלול להתגבר הסיכון לפקקת (קרישי דם החוסמים כלי דם באופן חלקי או מלא).

אם נצפתה ירידה ביותר מגורם קרישה אחד, הסיבה לכך היא, בדרך כלל, מחסור נרכש בעקבות מחלות ממושכות, כגון: מחלת כבד, סרטן, הפרעות במוח העצמות, הכשת נחש, מחסור בויטמין K, טיפול תרופתי נוגד קרישה או עירוי דם.