מהי המטרה של בדיקת אלקטרוליטים?
המטרה של בדיקת אלקטרוליטים היא לאתר בעיות במאזן האלקטרוליטי של הגוף. האלקטרוליטים הם מינרלים הנמצאים ברקמות הגוף ובזרם הדם בצורת מלחים מסיסים. בגלל היותם חלקיקים בעלי מטען חשמלי, מסייעים האלקטרוליטים לרכיבי תזונה להיכנס לתאים ולחומרי פסולת לצאת מן התאים, שומרים על מאזן נוזלים תקין בגוף ומיצבים את רמת החומציות (pH) בגוף. האלקטרוליטים המרכזיים בגוף הם: נתרן (Na+), אשלגן (K+), כלור (CL-) וביקרבונט הנמדד באופן עקיף כדו תחמוצת הפחמן. רוב הנתרן נמצא בפלסמה (החלק הנוזלי של הדם), כלומר מחוץ לתאי הגוף, בה הוא מסייע בויסות כמות המים בגוף. אשלגן נמצא בעיקר בתוך תאי הגוף. כמות קטנה אך חיונית ביותר של אשלגן נמצאת בפלסמה. שינויים זעירים ברמות האשלגן יכולים להשפיע על קצב הלב ויכולתו להתכווץ. הכלור נכנס ויוצא מן התאים ומסייע בשמירת ניטרליות חשמלית. ביקרבונט המופרש מן הכליות מסייע בשמירת רמת חומציות יציבה ובשמירת ניטרליות חשמלית.
מתי יש לבצע בדיקת אלקטרוליטים?
בדיקת אלקטרוליטים בדם היא חלק מבדיקות תקופתיות שמומלץ, לאנשים בריאים, לבצען אחת לשנה. בהפרעות מסוימות, כגון: בצקת או הפרעות בקצב הלב, משמשת בדיקה זו ככלי אבחוני.
מה משמעות התוצאות של בדיקת אלקטרוליטים?
טווח התוצאות התקינות בבדיקת אלקטרוליטים תלוי בגורמים רבים, כגון: גיל, מגדר, מצב בריאות הנבדק וכדומה. רמות האלקטרוליטים בגוף מושפעות מן התזונה, מכמות המים בגוף ומכמות האלקטרוליטים המופרשים על-ידי הכליות. רמות האלקטרוליטים מושפעת גם מפעילות הורמונלית בהפרעות מסוימות אחד או יותר מן האלקטרוליטים יהיה בריכוז בלתי תקין. הרופא יבחן את המאזן הכללי של האלקטרוליטים אך יתייחס במיוחד לרמות הנתרן והאשלגן. אנשים שכליותיהם אינן מתפקדות כשורה, עלולים לאצור בגופם נוזלים שידללו את ריכוז הנתרן והכלור מתחת למצב התקין. אצל אנשים הסובלים מאובדן חריף של נוזלים עלולה להופיע עליה ברמות האשלגן. מאזן אלקטרוליטי תקין מצביע על תפקוד נאות של מערכות בסיסיות בגוף ובראשן הכליות והלב.
