בדיקת הורמון גדילה

מהי המטרה של בדיקת הורמון גדילה?

המטרה של בדיקת הורמון גדילה היא לאתר מחלות ומצבי בריאות הנגרמים ממחסור או מיצור עודף של הורמון הגדילה. בדיקה זו משמשת גם כאמצעי לבחינת תפקודה של בלוטת יותרת המוח וכאמצעי להערכת יעילות טיפול עם הורמון הגדילה. הורמון הגדילה מיוצר בבלוטת יותרת המוח הפנימית, הנמצאת בסמוך לבסיס המוח. הורמון זה הכרחי לגדילה ולהתפתחות תקינים של ילדים ומסייע לגדילה עקבית של השלד מן הילדות ועד לבגרות. ילדים בעלי יצור מופחת של הורמון זה גדלים לאט יותר מילדים אחרים. מידת גופם, הקטנה לגילם היא, לעיתים קרובות, התסמין הראשון למחסור בהורמון הגדילה. עודפים בהורמון הגדילה נגרמים, ברוב המקרים, כתוצאה מגידול שפירי בבלוטת יותרת המוח. עודפים אלה גורמים לעצמות הארוכות בגופו של הילד להמשיך ולגדול והתוצאה היא ענקת וגובה מעל ל- 2.10 מטרים. העודפים הופכים את תווי הפנים לגסים, וגורמים לחולשה, לכאבי ראש ממושכים ולאיחור בהגעה לבגרות.

למרות שהורמון הגדילה אינו כה פעיל במבוגרים, יש לו תפקיד בויסות צפיפות העצמות, מסת השרירים וחילוף החומרים של השומנים. מחסור של הורמון זה בקרב מבוגרים עלול לפגוע בצפיפות העצמות ולפגום בחוזקן, עלול להקטין את מסת השרירים ועלול להקשות על חילוף החומרים של השומנים. יצור יתר של הורמון הגדילה בקרב מבוגרים עלול לגרום לאקרומגליה. מחלה זו גורמת להתעבות ולהתרחבות של העצמות. למרות שתסמינים הקשורים למחלה זו, כגון: התעבות העור, הזעה מוגברת, עייפות, כאבי ראש, וכאבי מפרקים, הם קלים בתחילה, ברבות הזמן הם עלולים להחמיר ולגרום להופעת כפות ידיים ורגלים מוגדלות, עצמות פנים מוגדלות, תסמונת התעלה הקרפלית וגדילה בלתי תקינה של אברים פנימיים.

בדיקה הורמון הגדילה נעשית בשני אופנים. ישנן בדיקות בהן ממריצים, באמצעות גורמים שונים, את יצור ההורמון במטרה לאבחן מחסורים בהורמון אצל ילדים ומבוגרים. ישנן גם בדיקות בהן מדכאים, באמצעות גורמים שונים, את יצור ההורמון במטרה לאבחן ענקת בקרב ילדים ואקרומגליה בקרב מבוגרים.

מתי יש לבצע בדיקת הורמון גדילה?

בדיקה בה ממריצים את יצור הורמון הגדילה תתבצע בילדים במקרים הבאים:

שיעור גדילתו של הילד הואט בעת הילדות והוא נמוך, באופן ניכר, מילדים אחרים בני גילו.

בבדיקת הורמון TSH (הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח שמשפעל את בלוטת המגן) נמצא שהילד הנבדק אינו סובל מתת פעילות של בלוטת המגן. (תת פעילות של בלוטה זו עלולה אף היא להאט את קצב הגדילה).

צילום בקרני רנטגן הראה עיקוב בהתפתחות העצמות.

הרופא חושש שבלוטת יותרת המוח אינה פעילה דיה.

 

אם נמצא מחסור בהורמון הגדילה עשוי הרופא להמליץ על טיפול בתחליפים מלאכותיים של הורמון הגדילה. כשיגיע הילד לבגרות, תיערך בדיקה נוספת לקביעה הצורך בהמשך הטיפול.

בדיקה בה ממריצים את יצור הורמון הגדילה במבוגרים תתבצע אם לנבדק יש תסמינים המצביעים על חשש למחסור בהורמון, כגון: ירידה בצפיפות העצמות, עייפות וחילוף חומרים משובש של השומנים.

בדיקה בה מדכאים את יצור הורמון הגדילה תתבצע בילדים בעלי תסמינים של ענקת, ובמבוגרים בעלי תסמינים של אקרומגליה. בדיקה זו תיערך גם אם קיים חשש לגידול בבלוטת יותרת המוח.

מהי משמעות התוצאות של בדיקת הורמון גדילה?

אם רמות הורמון הגדילה אינן יורדות באופן משמעותי בעת ביצוע בדיקה בה מדכאים, באמצעות גורמים שונים, את יצור ההורמון, ונלווים לכך תסמיני ענקת או אקרומגליה, ורמות שאר הורמוני בלוטת יותרת המוח הן תקינות, ורמות IGF-1 (הורמון גדילה דמוי אינסולין) גבוהות, יש סבירות גבוהה ליצור יתר של הורמון הגדילה.

אם רמות הורמון הגדילה אינן עולות באופן משמעותי בעת ביצוע בדיקה בה ממריצים, באמצעות גורמים שונים, את יצור ההורמון, ונלווים לכך תסמיני מחסור בהורמון גדילה, ורמות שאר הורמוני בלוטת יותרת המוח הן תקינות, ורמות IGF-1 נמוכות, יש סבירות גבוהה שקיים מחסור בהורמון הגדילה שיש לטפל בו.

מצבי בריאות נוספים עלולים לגרום לפעילות יתר של בלוטת יותרת המוח או לתת פעילות שלה. גורמים שעלולים לשבש את פעילות הבלוטה הם: עקה, פעילות גופנית, רמות נמוכות של סוכר בדם, תרופות המגבירות את יצור ההורמון, תרופות המפחיתות את יצור הורמון הגדילה וקרינה רדיואקטיבית.