מהי המטרה של בדיקת אינסולין?
המטרה של בדיקת אינסולין היא להעריך את כושר יצור האינסולין בגוף, לאבחן גידולים סרטניים בתאי הלבלב המייצרים אינסולין ולקבוע את הסיבה לרמות נמוכות של סוכר בדם. אינסולין הוא הורמון המופק ומאוחסן בלבלב. הורמון האינסולין חיוני להובלת הגלוקוזה לתאי הגוף ולאחסונה בהם. אינסולין מסייע בויסות רמות הסוכר בדם ויש לו תפקיד בחילוף החומרים של הפחמימות ושל השומנים. לאחר ארוחה, כאשר רמות הסוכר בדם עולות, מופרש אינסולין מתאי הלבלב בכדי להעביר את הסוכר מזרם הדם לתאי רקמות הגוף ובעיקר לשרירים ולרקמה השומנית, בהם משמש הסוכר ליצור אנרגיה. האינסולין משמש גם לסיוע באחסון עודפי הסוכר (בצורת גליקוגן) בכבד. בני האדם, וחיות רבות אחרות זקוקים לאינסולין על בסיס יומי בכדי לשרוד. ללא האינסולין לא תגיע הגלוקוזה לתאי הגוף. בלי גלוקוזה ירעבו התאים ורמות הגלוקוזה בדם תגענה לרמות מסוכנות.
אנשים החולים בסוכרת מסוג 1 מיצרים מעט מאוד אינסולין ולכן, בכדי לשרוד, חייבים להזריק לעצמם מהורמון זה מספר פעמים ביום. אנשים החולים בסוכרת מסוג 2 מיצרים, בדרך כלל, מספיק אינסולין, אך תאי גופם אינם מגיבים כשורה לאינסולין, הסוכר נותר ברמות גבוהות בדם ואינו מגיע לתאים. רמות האינסולין ורמות הסוכר חייבות להיות באיזון. רמות גבוהות מדי של אינסולין עלולות להוביל לרמות נמוכות של סוכר. רמות נמוכות של סוכר מאופיינות בהזעה, בדפיקות לב, ברעב, בבלבול, בבעיות ראיה ובהתקפים.
מתי יש לבצע בדיקת אינסולין?
מקובל לבדוק את רמות האינסולין בדם בעקבות קבלת תוצאה בלתי תקינה של בדיקת סוכר בדם, או בעקבות הופעת תסמינים חריפים או ממושכים של היפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם), כגון: הזעה, דפיקות לב, רעב, בלבול, בעיות ראיה והתקפים.
בדיקת אינסולין בדם מסייעת, במקרים שהחולה מקבל זריקות אינסולין, לקבוע כמה מן האינסולין בדם מיוצר בגוף וכמה ממנו הוא ממקור חיצוני.
מושתלי לבלב זקוקים אף הם לבדיקת אינסולין שתסייע בהערכת הצלחת ההשתלה.
מהי משמעות התוצאות של בדיקת אינסולין?
אם תוצאות בדיקת אינסולין וסוכר, לאחר צום, הן תקינות, ישנה סבירות גבוהה שמנגנון ויסות רמות הסוכר בגוף פועל כתיקנו.
אם רמות האינסולין גבוהות ורמות הגלוקוזה תקינות או גבוהות אך במעט, סביר להניח שיש מעט עמידות לאינסולין בתאי הגוף (התאים אינם מגיבים כשורה לאינסולין).
אם רמות האינסולין נמוכות ורמות הסוכר גבוהות, אות הוא, כנראה, שכמות האינסולין המיוצרת אינה מספקת.
אם רמות האינסולין תקינות או מוגברות ורמות הגלוקוזה נמוכות, הנבדק סובל מהיפוגליקמיה כתוצאה מיצור עודף של אינסולין.
