תסמונת מטבולית

תסמונת מטבולית, היא הצטברות של גורמי סיכון שקשורים בחילוף חומרים (מטבוליזם) באדם בודד.

מאפייני תסמונת מטבולית

• השמנת יתר בכרס (רקמת שומן עודפת שמצטברת באזור הבטן).
• פרופיל שומני דם משובש – רמות גבוהות של טריגליצרידים, רמות נמוכות של כולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב), רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול הרע) שיכול לקדם הצטברות של רבדים טרשתיים בדפנות העורקים.
• לחץ דם גבוה.
• עמידות לאינסולין או אי-סבילות לגלוקוזה (הגוף אינו יכול לעשות שימוש נאות באינסולין או בסוכר הדם).
• נטייה לקרישת יתר של הדם (רמות גבוהות של פיברינוגן או של מעכב שפעול פלסמינוגן 1 בדם).
• מצב טרום דלקתי או דלקת בעצימות נמוכה (רמות גבוהות של הסמן הביולוגי CRP בדם).

תסמונת מטבולית – סיכון מוגבר למחלת לב ולסוכרת

אנשים עם תסמונת מטבולית נמצאים בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית (היצרות וחסימות בעורקים שמספקים דם לשריר הלב) ולמחלות אחרות שקשורות בהצטברות רובד טרשתי בדפנות העורקים (שבץ ומחלת ורידים היקפיים למשל) וסוכרת מסוג 2. תסמונת מטבולית הופכת לשכיחה יותר ויותר בעולם המערבי, וההשערה הרווחת היא שיותר מ- 15% מכלל האוכלוסייה לוקים בה. מצבים אחרים שקשורים בהופעת התסמונת הם חוסר בפעילות גופנית, הזדקנות, חוסר איזון הורמונאלי ומועדות גנטית.

מקצת מהאנשים מועדים מבחינה גנטית לפתח עמידות לאינסולין. גורמים נרכשים, כמו עודפי שומן בגוף וחוסר בפעילות גופנית, יכולים לעורר עמידות לאינסולין והופעת תסמונת מטבולית באנשים אלה. רוב האנשים שלוקים בעמידות לאינסולין הם בעלי עודף ברקמות שומן באזור הבטן. המנגנונים הביולוגיים ברמה המולקולארית שקושרים בין עמידות לאינסולין לבין גורמי סיכון מטבוליים אינם מובנים במלואם והם, ככל הנראה, מורכבים ביותר.

 

איך מאבחנים תסמונת מטבולית?

אין עדיין קריטריונים שמקובלים על דעת כל ממסדי הבריאות, והמלצות האבחון של אגודת הלב האמריקנית (AHA) הן אלה שנמצאות בשימוש הרב ביותר. לפי המלצות אלו יאובחן אדם עם תסמונת מטבולית אם קיימים שלושה או יותר מהדברים הבאים:

• היקף מותניים רחב: בקרב גברים היקף מותנים שווה או גדול מ- 102 ס"מ. בקרב נשים היקף מותניים שווה או גדול מ- 88 ס"מ.
• רמות מוגברות של טריגליצרידים בדם: 150 מ"ג בדציליטר דם או יותר.
• רמות מופחתות של כולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב): פחות מ- 40 מג בדציליטר דם.
• לחץ דם גבוה: לחץ דם שווה או גדול מ- 130/85 מ"מ כספית.
• רמות מוגברות של סוכר בדם בצום: 100 מ"ג בדציליטר דם או יותר.

המלצות אגודת הלב האמריקנית לטיפול בתסמונת מטבולית

היעד העיקרי בטיפול קליני בתסמונת מטבולית הוא לצמצם את הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת מסוג 2. לכן, מטרת טיפול קו ראשון היא להפחית את גורמי הסיכון למחלת לב: להפסיק לעשן, להוריד כולסטרול מסוג LDL, להוריד לחץ דם גבוה ורמות סוכר בדם לרמותיהם המומלצות.

שינויים באורח חיים הם הדרך לצמצם את הסיכון הן לטווח קצר והן לטווח ארוך. השינויים המתבקשים הם:

• לרדת במשקל עד שמגיעים למשקל הרצוי (מדד מסת גוף – BMI של פחות מ- 25).
• להגביר פעילות גופנית, כאשר היעד הוא לעסוק באימון גופני בעצימות מתונה לפחות 30 דקות ביום במשך רוב ימי השבוע.
• לסגל הרגלי אכילה בריאים שכוללים הפחתת צריכה של שומן רווי, שומן טרנס וכולסטרול.