כל אחד מאיתנו דואג או מפחד מעת לעת. אלו הן תגובות תקינות, ואפילו בריאות, למצבים מאיימים. אבל אם אתה סובל מחרדות קיצוניות או פוחד רוב הזמן, או חש לעתים בבהלה (פניקה), זה הזמן לשקול שיחה עם הרופא.
חרדה יכולה לגרום לנו לחוש שלא בנוח בקרב אנשים ועלולה להוביל לבידוד עצמי, להחמצת אירועים חברתיים וידידויות פוטנציאליות. חרדה יכולה למלא אותנו במחשבות כפייתיות או באימה, שאי אפשר לשאתה, מפני פעילויות שגרתיות כך שנאלץ להימנע מללכת לעבודה. הפרעות חרדה יכולות להיות קלות, בינוניות או חמורות, אך לשם התגברות עליהן צריך יותר מרק התמודדות עם פחדינו. אנשים רבים זקוקים לעזרה כדי להתגבר על בעיות אלו.
לא פונים לקבלת עזרה על אף שחשים חרדה
ישנה זה זמן רב סטיגמה על פנייה לקבלת עזרה. אנשים מתביישים לגלות שיש להם פחדים או דאגות שאינן מרפות. חשיפה של הבעיה נתפסת כגילוי חולשה. אם נוסיף לכך את נטייתם של אנשים חרדים להימנע מאחרים, הרי שלפנינו המכשול הגדול ביותר להקלה ולהחלמה. ללא טיפול, רבים יהפכו למפוחדים יותר ולמבודדים יותר. במקרים קיצוניים, הם יהיו כה שבויים בחרדתם עד שלא יוכלו לצאת מביתם.
זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, רואה חרדה כתוצאה של קונפליקט רגשי פנימי או סכנה חיצונית. על אף שגורמים אלה תורמים, לעיתים תכופות, להופעת חרדה, מדענים כיום סבורים שהפרעות חרדה הן מחלות בעלות בסיס ביולוגי. הדמיות מוח מתוחכמות מאפשרות למדענים לעקוב אחר מסלולי פחד וחרדה. המדענים גילו במוחם של הלוקים בחרדה שינויים בלתי תקינים. במחקרים אחרים נטען שגנים תורמים כנראה לשינויים אלה. הידע המצטבר בנושא חרדה כבר הוביל לפיתוח טיפולים בטוחים ויעילים יותר.
הפרעות חרדה, שכוללות גם התקפי בהלה (פניקה) ופחדים (פוביות), פוגעות ביותר מ- 6% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. על כל אדם שלקה בהפרעות חרדה, ישנם רבים נוספים שנפגעים ממנה, אחים, הורים, ילדים, קרובי משפחה אחרים, חברים ומעבידים.
החדשות הטובות הן שישנם טיפולים רבים שיכולים לסייע בשליטה בחרדה ובשיפור איכות חייהם של הלוקים בה. תרופות יכולות, במקרים רבים, להפחית ואף להעלים את התסמינים. כמה סוגים של טיפול פסיכולוגי, ובמיוחד טיפול תפיסתי התנהגותי (CBT), יכולים גם הם לעזור על-ידי לימוד אנשים איך לאמץ דרכי חשיבה ודפוסי התנהגות חיוביים יותר. חלק מהתרופות שנמצאות בפיתוח יוכל אולי לסייע במניעת הפרעות חרדה בקרב אנשים שמועדים, באופן גנטי, ללקות בהן.
מה ניתן לעשות אם אתה רק דאגן?
לא כל אחד שסובל מדאגנות תכופה לוקה בהפרעות חרדה. אם אין לנו הפרעות חרדה מאובחנות, אבל אנחנו סבורים שאנו דואגים יתר על המידה, העצות הבאות תוכלנה לעזור.
לתרגל טכניקות התרגעות. הקשבה למוזיקה או לקטעי התרגעות יכולה להסיח את דעתנו ממה שמדאיג אותנו. אפשר לנסות גם הרפיית שרירים הדרגתית.
אימון גופני סדיר. מחקרים הראו שפעילות גופנית משפרת את מצב הרוח ומפחיתה במעט תסמינים של חרדה. רצוי לעסוק באימון גופני לפחות 30 דקות ביום במשך רוב ימי השבוע.
ביו פידבק. ביו פידבק עוזר לנו להיות מודעים לתגובות הגוף לעקה (סטרס) ומלמד אותנו איך לשלוט בתגובות אלה על-ידי שימוש בטכניקות התרגעות ובטכניקות תפיסתיות.
יוגה. שיטה הודית קדומה זו מתרגלת שליטה בגוף ובנפש על-ידי סדרת תרגילים בהם אחד המרכיבים המרכזיים הוא נשימה באופן מבוקר ומתוכנן. תרגילים אלה משחררים את מועקות הגוף, מרגיעים את הנפש ועוצרים את זרם המחשבות השליליות.
מדיטציה. תרגול טכניקות מדיטציה שונות מביא אותנו בתהליך קצר יחסית למצב נפשי וגופני של נים ולא נים, בו מתרוקן מוחנו בהדרגה מן הדברים שטורדים את מנוחתנו ואנו שלווים, רגועים ופחות מסוכסכים בנפשנו.
