חמשת הנושאים בעלי המשמעות הבריאותית בשנת 2007
פריצות דרך מדעיות חשובות הן לעתים תוצאה של כמה תגליות שהתכנסו להן בשילוב ובתזמון נכונים. כך קרה בחמשת הנושאים, שמומחי בית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד, בחרו כמועמדים בעלי המשמעות הבריאותית והרפואית של שנת 2007. חלק מהנושאים ברשימה התפתחו לאטם בעקבות זרם ממצאים שהצטבר בהתמדה ארוכת שנים. חלק אחר קשור למדיניות ממשלתית שיש לה תמיד השפעה על הטיפול הרפואי. חלק נוסף נבחר בגלל כוונת מומחי האוניברסיטה להציג מגמות ולא אירוע בודד.
האם למדנו שיעור מאלף מפרשת התרופה אבנדיה?
מנהל המזון והתרופות (FDA) אמור לאשר שיווקן של תרופות רק אם הן בטוחות ויעילות. בשנת 2007 התרופה אבנדיה הייתה התרופה האחרונה, בשרשרת של תרופות, שנמצאו בה תופעות לוואי רציניות שלא היו ידועות בעת שאושרה לשיווק.
כמו אינסולין ותרופות אחרות לסוכרת, אבנדיה ותרופה דומה לה בשם אקטוס מורידות רמות סוכר בדם. מחקרים שהתפרסמו בשנת 2007 אוששו הוכחות קודמות ששתי התרופות, במקרים נדירים, יכולות לגרום לכשל בכבד ובלב. ההפתעה באה בדמות ממצא שאבנדיה בלבד, ולא התרופה השנייה, מגבירה את הסיכון להתקף לב וכמו כן את הסיכון הכללי למות ממחלת לב. הסיכון המוחלט הוא קטן ומסתכם בהתקף לב אחד נוסף או מוות בכל 1000 אנשים שנוטלים את התרופה. בעקבות הממצאים פרסם ה- FDA אזהרה על גבי תווית התרופה, אך היא נותרה בשוק, שלא כמו התרופה ויוקס שהוסרה מן המדפים בשנת 2004 כאשר נמצא שהיא גורמת לבעיות לב.
אף תרופה אינה בטוחה לחלוטין, ויהיה זה בלתי מעשי לדרוש מחקרים רחבי היקף כדי לזהות את כל הבעיות בתרופה כתנאי לאישורה. במקום זאת ה- FDA זקוק לתקציב, כדי לוודא ניטור בטיחותן של תרופות לאחר שיצאו לשוק וכדי לנקוט בפעולה נמרצת בעת הצורך. הקונגרס בשנת 2007 העביר חקיקה שנתנה למנהל המזון והתרופות תקציב וסמכות בלוויית רפורמות נוספות (תיעוד כל המחקרים הקליניים ברישום מרכזי, למשל). ימים יגידו האם שינויים אלה יביאו את השינוי וישיבו את האמון שאבד בבטיחותן של תרופות.
להתעורר להרגל בריאותי חדש: שינה
אף אחד מאיתנו אינו זקוק למחקר שיאמר לו שהוא מרגיש טוב יותר לאחר שנת לילה הגונה. למרות זאת, מן המחקרים עולה בבירור ששינה מספקת, בין שבע לתשע שעות בלילה לרוב בני האדם, היא אחת מאבני היסוד של בריאות טובה, בשילוב עם אימון גופני, תזונה עשירה בפירות וירקות ושמירה על משקל גוף תקין.
אף מחקר בנושא לא הכה גלים בשנת 2007, אך ההוכחה המצטברת הגיעה למסה קריטית. המחקר קושר שינה קצרה או גרועה להרבה מחלות מודרניות: סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם, דלקת, שבץ. שינה קצרה היא כנראה גורם במגפת השמנת היתר. מחקרים במעבדות שינה הראו שהיא משפיעה על לפטין שהוא הורמון שמשדר מלאות, ועל גרלין שהוא הורמון התיאבון.
בינתיים, מדענים מתחילים להבין יותר את המוח הישן ואת תפקידו בחיי הנפש ובבריאות. התאוריה הפופולרית גורסת שאנו זקוקים לשינה כדי לאחסן ולהעניק משמעות לזיכרונותינו. לכן אם ניתן קדימות לשינה, נשפר גם את זיכרוננו וגם את בריאותנו.
מכבים את האש
כאשר דלקת נמצאת בשליטה היא חלק תקין מהתגובה החיסונית שלנו. אך כשהיא יוצאת משליטה, דלקת יכולה לגרום למחלה ולכאב. מה שמלבה את הלהבות הוא חלבון שנקרא TNF-alpha.
בשנת 1990 הצליחו חוקרים להנדס גנטית חלבון שחוסם את TNF-alpha. מנהל המזון והתרופות אישר את פירות המאמץ ליזם בתרופה שנקראת אנברל בשנת 1998.
כעת הופיעו שתי תרופות נוספות ושלישית ממתינה לאישורה.
התרופות שיפרו באופן ניכר את הטיפול בכמה מצבי דלקת, כולל ארטריטיס ראומטי, ארטריטיס פסוריאטי, ספונדיליטיס (בעיה בחוליות עמוד השדרה ומפרקיו),מחלת קרון ומחלות מעיים דלקתיות. שילוב של חוסם TNF-alpha עם תרופה אנטי-ראומטית מקובלת, יעיל פי 2 בטיפול בארטריטיס ראומטי ממתן התרופה המקובלת בלבד.
לתרופות חוסמות TNF-alpha ישנם כמה חסרונות רציניים. הן יקרות ביותר, יכולות לגרום לזיהומים רציניים והן קשורות להתפתחות סרטן, במיוחד לימפומה (סרטן בלוטות הלימפה). אך טיפול חלוצי זה בשורשי בעיית הדלקת יכול לפרוץ את הדרך לגישה חדשה בטיפול במחלות רבות. בשנת 2007 חוקרי המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) הציעו להשתמש בהן לטיפול במחלות מוח שיש להן רכיב דלקתי, כמו מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון.
ממוגרפיה טובה יותר
עבור רוב הנשים, ממוגרפיה היא דרך טובה לניטור מוקדם של סרטן השד. אך אף שיטת הדמיה אינה מושלמת, וההדמיה המסורתית באמצעות קרני רנטגן מחמיצה, לעתים, כמה גידולים סרטניים.
סריקה בתהודה מגנטית (MRI) מספקת הדמיות מפורטות של רקמות רכות. שני מחקרים בקרב נשים בסיכון גבוה שנערכו בשנת 2007 השוו סריקת MRI של השד עם שיטות סריקה אחרות, כולל הממוגרפיה המסורתית עם קרני רנטגן, אולטרה-סאונד ובדיקות קליניות של השד. במחקרים נמצא שסריקה בתהודה מגנטית מזהה גידולים סרטניים שלא נמצאו בשיטות האחרות. MRI סייע במיוחד לנשים בעלות רקמת שד צפופה, שיש בה יותר רקמות חיבור ובלוטות ופחות שומן מן הרגיל.
אגודת הסרטן האמריקנית שינתה, עקב כך, את המלצותיה לגבי סריקות ואומרת שנשים בסיכון גבוה צריכות לעבור סריקה בתהודה מגנטית מדי שנה, בנוסף לממוגרפיה המסורתית. נשים בסיכון גבוה הן נשים בעלות מוטציה של הגנים BRCA1 או BRCA2, או שלקרובי משפחה שלהן מדרגה ראשונה (הורים, אחים, ילדים) יש את המוטציה.
סריקה בתהודה מגנטית לא תחליף בקרוב את הממוגרפיה המקובלת. המחיר והזמינות הם המכשולים העיקריים. בנוסף, בטכנולוגיה הקיימת עלולות להתקבל יותר מדי תוצאות חיוביות שגויות, כלומר מציאת גושים שלא יהפכו לגידולים סרטניים ויגבירו את כמות הדגימות (ביופסיות) המיותרות. הטכנולוגיה תשתפר קרוב לוודאי, אך בשנים הקרובות, MRI ייקח חלק הולך וגדל בתוכניות לניטור סרטן השד, בעיקר בקרב נשים בעלות רקמת שד צפופה.
מציצים לתוך המוח
כאשר רופאים מאבחנים מחלת אלצהיימר, דיכאון ומצבי בריאות אחרים שקשורים למוח, הם מסתמכים רק על תסמינים. אך עם השתכללות טכנולוגיות ההדמיה, מצליחים החוקרים אט אט לחשוף את סודותיו של המוח, ובדיקות ישירות יותר של המוח תהיינה בקרוב אפשריות.
סריקות הדמיה בתהודה מגנטית פונקציונלית (FMRI) מאפשרות לחוקרים למדוד שינויים רגעיים בפעילות המוח. חומרי צבע שרגישים למתח חשמלי יכולים לבודד מעגלי מוח ספציפיים. סורקים בטכנולוגיית PET משתמשים בסמנים רדיו-אקטיביים ובסורקים בהדמיה ממוחשבת (CT) כדי לייצר הדמיות מפורטות על חילוף חומרים במוח.
חוקרים באוניברסיטת פיטסבורג פיתחו טכנולוגיית PET מיוחדת שמצביעה על רמות בטא עמילואיד, אותם מקטעי חלבון שחוקרי מחלת אלצהיימר רבים מאמינים שהם הגורם המרכזי של המחלה.
חוקרים רואים בפיתוח החדש פריצת דרך שתוכל, סוף סוף, לספק דרך לזיהוי מחלת אלצהיימר לפני הופעת תסמיניה. תרופות שמיועדות להפחית בטא עמילואיד במוח נמצאות בפיתוח. אם ניתן יהיה לזהות בטכניקה החדשה מרבצי בטא עמילואיד, תרופות אלה תינתנה כבר בשלב המוקדם של המחלה לפני הופעת התסמינים.
