דיקור מי שפיר היא הבדיקה בעלת רמת המהימנות הגבוהה ביותר לגילוי הפרעות כרומוזומליות בעובר. על אף זאת, רבים חוששים מביצוע ההליך בשל דעה (מוטעית) רווחת כי ההליך מורכב ומסוכן. המילה דיקור מעוררת חלחלה בקרב חלק מהאנשים, אחרים לא יכולים לשאת את המחשבה שמחט ארוכה תחדור דרך הבטן לתוך הרחם שם גדל לו העובר הזעיר, ובקרב הרציונאליים שבינינו סיכוני זיהום מי השפיר, ירידת מים מוקדמת וסיכונים אחרים שבהליך הם הגורם שמעורר חשש.
פרופסור אייל שיינר, רופא בכיר בחטיבת מיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה, מסביר: בדיקות רבות בעת הריון (במיוחד במדינת ישראל), נבירה במידע בנושאים שונים, השינוי הגופני והציפייה מורטת העצבים ליום המיוחל יכולים לגרום לחששות ולמתחים רבים. לא אגזים אם אומר כי השאלה אם לבצע או לוותר על דיקור מי שפיר היא אחת השאלות המרכזיות בהיריון. הרופאים לא תמיד נותנים המלצה ברורה, ובמקרים רבים בהם אין התוויה חד משמעית, משאירים לבני הזוג את ההתחבטות. ישנם זוגות שיחליטו לבצע את הבדיקה גם ללא התוויה ברורה, פשוט על מנת לוודא כי העובר לא נגוע בהפרעה כרומוזומלית גסה.
דיקור מי שפיר – אבחון אמין של בעיות גנטיות בעובר
מי שפיר מכילים שתן עוברי ותאי עובר שנושרים מעור העובר וקרומיו כמו גם מקרומי השפיר. בדיקת תאים אלו יכולה לספק מידע על מספר הכרומוזומים, המבנה שלהם ושינויים גסים בהם. בדיקת מי שפיר יכולה לאבחן ברמת אמינות גבוהה הפרעות כרומוזומליות שונות כגון, תסמונת דאון או תסמונת טרנר, שהן מההפרעות הכרומוזומליות השכיחות ביותר. בדיקת מי שפיר מאפשרת לרובנו לישון בשקט בהמשך ההיריון, אך יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הבדיקה אינה שוללת הפרעות כרומוזומליות עדינות שאינן נצפות בבדיקת מי שפיר רגילה.
מתי נדרש דיקור מי שפיר?
יש מספר התוויות רפואיות לביצוע דיקור מי שפיר. אחת השכיחות ביותר היא גיל האם. קיים קשר הדוק בין גיל האם לבין הסיכון לעובר ללקות בתסמונת דאון ובהפרעות כרומוזומליות נוספות. משרד הבריאות מזכה כל אישה מעל גיל 35 בדיקור מי שפיר (ההמלצה לבדיקות סקר טרם החלטה על דיקור עדיין עומדת). התוויות נוספות לביצוע דיקור מי שפיר כוללות רקע משפחתי של מחלה גנטית מאובחנת, לידת ילוד עם מחלה גנטית מאובחנת, נשאות של בני הזוג לאחת מהמחלות הגנטיות שנבדקות במסגרת בדיקות הסקר טרם היריון, ובמקרים בהם בדיקות הסקר בעת היריון, כגון שקיפות עורפית, תבחין משולש או משולב אינן תקינות.
בדיקת מי שפיר מבוצעת גם בהתוויות ספציפיות אחרות כמו שלילת זיהומים בעובר, וחשד להדבקה בנגיף CMV. לעתים מתבצעת הבדיקה כשקיים חשד לירידת מים. הרופא מזריק לחלל מי השפיר חומר בצבע כחול, ולאחר מספר שעות בודקים אם אין ירידה של חומר כחול דרך הנרתיק.
בדיקת מי שפיר, לצורך אבחון גנטי, מבוצעת בשבועות 16-20 להיריון. הבדיקה מבוצעת תחת הדמיה של אולטרה סאונד כך שהרופא יכול לעקוב אחר מיקום המחט ביחס לעובר, עומק חדירת המחט ולעתים גם לעקוב אחר פעולת השאיבה בזמן אמת. הבדיקה מבוצעת לאחר צפייה בהדמיית אולטרה- סאונד בעובר, בשלייה ובכמות מי השפיר, ולאחר חיטוי הבטן והנחת כיסויים סטריליים.
מיקום הדקירה נקבע לאחר הדמיה באולטרה-סאונד לשם איתור מקום בו מרוכזים מי שפיר תוך ניסיון להימנע ממעבר דרך השלייה (אם ניתן), ומפגיעה בחבל הטבור. עם חדירת המחט הדקיקה נשאבת כמות קטנה (כ-20 סמ"ק במרבית המקרים) של מי שפיר שנשלחת לבדיקה גנטית.
הבדיקה איננה כרוכה באשפוז, נמשכת מספר דקות ואינה כרוכה לרוב בכאב. מי השפיר שנשאבים ראשונים יכולים להכיל תאים של האם ולכן הם (כ- 3 מל) נשמרים במזרק נפרד. יתר הנוזלים נשלחים, כאמור, לבדיקה גנטית. אם לא נשאבו מי שפיר בדקירה ראשונה, מנסים דיקור נוסף לאחר קביעה מחודשת, באמצעות הדמיית אולטרה-סאונד, של מקום הדקירה. עם סיום ההליך מתבצעת הדמיית אולטרה-סאונד נוספת כדי לבחון דופק לב עוברי.
מהו הסיכון של דיקור מי שפיר?
על אף הסטיגמה של הבדיקה כמסוכנת, הסיכון להפלה בעקבות הבדיקה נמוך. חוקרים מסוימים סבורים שפחות מ-0.5% מהדיקורים יכולים לגרום לבעיה כלשהי חוקרים אחרים טוענים שהסיכון הוא נמוך עוד יותר ועומד על 1:400 (0.25%). ביצוע ההליך תחת הדמיה של אולטרה-סאונד מונע פגיעה בעובר.
ישנן תופעות שמיוחסות לדיקור למרות שהן לא בהכרח קשורות אליו. קורה שנשים מגיעות לדיקור ובעקבות דמם קל נדחה הדיקור בשבוע ימים. ישנם מקרים שלאחר שבוע לא נמצא דופק לב עוברי ואובחן אבדן תוך רחמי. בגלל סמיכות הפרשיות מיוחס הסיבוך בהריון לדיקור.
אבדן היריון יכול להיגרם מזיהום מי שפיר, ממות העובר או מהפלה מאוחרת יותר בהמשך ההיריון. הסיכון לדלקת קרומי השפיר הוא כ- 1:1000 דיקורים.
ערנות למספר נושאים בהמשך ההיריון בכלל, ולאחר דיקור מי שפיר בפרט, יכולה לצמצם את הסיכון ולאפשר מענה רפואי מתאים במקרה של סיבוך. לאחר דיקור, נהוג לנוח כ-24 שעות בבית, ומומלץ במשך שלושה ימים להימנע מפעילות פיזית מאומצת כמו, הרמת ילדים, ניקיון, סחיבת קניות וכדומה. בנוסף, מומלץ להימנע מקיום יחסי מין ביממה הראשונה לאחר הדיקור שיכולים לגרום להתכווצויות של הרחם. תחושה של לחץ בשיפולי הבטן ובגב,חולפת לרוב לאחר 24 שעות באמצעות שתייה מרובה ומנוחה. כדאי להגביר ערנות לתופעות של רטיבות שיכולות לנבוע, במרבית המקרים, מדליפת שתן או מזעה, אך במקרים אחרים יכולה לנבוע מירידת מים, מצב שדורש בירור רפואי. אפשר לבצע זיהוי מהיר, באמצעות פדים ייעודיים לאבחון עצמי של דליפת מי שפיר, של מקור הרטיבות. אם יש חשד או שתוצאת הזיהוי חיובית, יש לגשת מידית לרופא נשים או לחדר מיון נשים בבית חולים. הופעת צירים סדירים, חום וכאבים מחייבים אף הם פנייה מידית לבדיקת רופא.
לסיכום, בדיקת מי שפיר היא בדיקה מומלצת במקרים מסוימים. חשוב לזכור כי זו בדיקה מהימנה ביותר לגילוי הפרעות כרומוזומליות ביצוע הבדיקה במקום מפוקח, בעל מהימנות גבוהה, תוך הקפדה על הוראות הרופא לאחר הבדיקה, וערנות לתופעות מעוררות חשד בהמשך ההיריון, יאפשרו היריון בריא ולידה תקינה.
