מחלת יתר לחץ דם ריאתי נחשבת לאחת מהמחלות המוכרות פחות והקשות יותר ממנה סובלים מאות חולים בישראל. המחלה פוגעת בכלי הדם העורקיים שמעבירים דם מהלב לריאות, וגורמת לעליית לחץ הדם בהם. העומס הגבוה בהעברת הדם אל הריאות, יוצר לחץ על החדר הימני בלב שיכול להתפתח לאי ספיקת לב ימנית. בהיעדר טיפול נאות, קריסת הלב הימני שלא עמד בהזרמת הדם אל הריאות יכולה אף לגרום למוות.
הידרדרות המחלה, אשר תוקפת בעיקר נשים, יכולה להימשך בין מספר חודשים למספר שנים. נשים שלקו במחלת יתר לחץ דם ריאתי מנועות מלהיכנס להריון, מחשש לפגיעה קשה בבריאותן בשל העומס הרב שנוסף על הלב.
בקרב כ- 10% מהחולים מוצאים מוטציה בגן מסוים, שגורמת למחלה. לא כל מי שנושא את המוטציה מפתח את המחלה אך ישנן משפחות שבהן יש יותר מאדם אחד שחלה במחלה, אומר: פרופסור מוטי קרמר, מנהל המכון למחלות ריאה במרכז הרפואי על-שם רבין.
תסמיני יתר לחץ דם ריאתי
החולים במחלה סובלים מקשיי נשימה, מעייפות, מקושי בתפקוד היומיומי, ולעיתים אף קושי בהליכה למרחק קצר. אחד התסמינים האופייניים למחלה הוא כחלון בשפתיים ובקצות האצבעות, בגלל חוסר חמצן בדם. על אף שתזונה לקויה או חוסר בפעילות גופנית אינם משפיעים על המחלה, מומלץ לחולים לשמור על כושר גופני, אך לעשות זאת באופן מתון ובהשגחה, כדי למנוע התעלפויות במהלך הפעילות הגופנית.
אבחון יתר לחץ דם ריאתי
מכיוון שתסמיני מחלת יתר לחץ דם ריאתי יכולים להופיע גם במצבים אחרים כמו קוצר נשימה, אסתמה כושר גופני לקוי וגם בעת עקה וחרדה, החולים, במקרים רבים, אינם מגיעים לרופא. מסיבה זו, לעתים קרובות, גם הבדיקות הראשוניות לא מעלות דבר שמצביע על המחלה. מצב זה, יכול לגרום לעיכוב של מספר שנים באבחון שיכול לחרוץ את גורלו של החולה.
מנתונים סטטיסטיים עולה שעל כל חולה מאובחן ישנו חולה שלא אובחן כשורה במשך 3 שנים מיום הופעת המחלה ולכן גם איננו מטופל.
בשנים האחרונות, חל שיפור במודעות למחלה, הן מצד המטופלים והן מצד הצוות הרפואי. אם לפני מספר שנים בדיקת אקו לב נועדה לבדיקת החדר השמאלי בלב בלבד לאיתור מחלות אחרות, כיום היא כוללת גם בדיקה של החדר הימני, המאפשרת להעריך את לחץ הדם הריאתי ולאבחן את המחלה.
כדי לבצע את האבחון על החולה לעבור צנתור של החדר הימני. מדובר בצנתור פשוט בהרבה מצנתור רגיל שנעשה בחדר השמאלי, והזמן הדרוש לביצועו הוא עד 15 דקות. במהלך הצנתור נמדד לחץ הדם האמתי בעורק הריאה כדי לאשר באופן סופי את האבחון.
על מנת למצוא את סיבת המחלה מקובל לבצע מספר בדיקות כמו תפקודי ריאה, CT של החזה ובדיקות דם כדי לשלול, כסיבה ליתר לחץ דם ריאתי, מחלות אחרות, כמו מחלות מפרקים, איידס ושחמת הכבד. כמו כן נערך מיפוי ריאות כדי לאבחן קרישי דם בריאות.
טיפול ביתר לחץ דם ריאתי
מטרת הטיפול היא להרחיב את כלי הדם של הריאות. במצבים קלים מאוד מקובל רק לעקוב אחר מצבו של החולה באמצעות בדיקות אקו לב אחת לששה חודשים. במצבים קלים עד בינוניים יקבל החולה טיפול תרופתי אורלי (דרך הפה) להורדת יתר לחץ דם ריאתי, כגון חוסמי אנדוטלין (טרקליר), או סילדנפיל (ויאגרה). בנוסף, יטופלו החולים בתרופות לדילול דם המונעות היווצרות של קרישי דם.
במצבים הקשים יותר, יכלול הטיפול תרופות ממשפחת הפרוסטציקלינים, שתינתנה באמצעות אינהלציה של התרופה או בעירוי לווריד במינון קבוע מראש. אם הטיפול התרופתי אינו עוזר, ייאלץ החולה לעבור השתלת ריאות.
ישנן כיום אפשרויות טיפול במחלה שמשפרות את איכות חייהם של החולים. עיכוב באבחון המחלה וחוסר המודעות לקיומה פוגעים קשות בחולים. ישנה לכן חשיבות עליונה לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל בזמן.
