טאי צ'י מתואר לפעמים כמדיטציה בתנועה, אך אפשר לכנותו בצדק גם כתנועה תרופתית. מצטברות ראיות לכך שתרגול גוף-נפש זה, שמקורו בסין כאומנות לחימה, הוא בעל ערך בטיפול ובמניעה של בעיות בריאות רבות.
לומדים טאי צ'י
טאי-צ'י קל ללימוד ואפשר להתחיל לתרגל אותו אפילו אם איננו בכושר מלא או בבריאות שלמה. בתרגול אטי זה בעצימות נמוכה, אנו נעים מבלי להפסיק דרך סדרות של תנועות שנקראות על שם פעולות של חיות או מהלכים של אומנות לחימה. בעת התנועה, אנו נושמים עמוק ובאופן טבעי ממקדים את תשומת ליבנו, כמו בכמה סוגי מדיטציה, בתחושותינו הגופניות.
טאי-צ'י שונה בכמה דרכים מסוגי אימון גופני אחרים. התנועות לעולם אינן נעשות בחוזקה, השרירים רפויים במקום להיות מתוחים, המפרקים אינם מתוחים במלואם או כפופים לגמרי, ורקמות החיבור אינן מתוחות. כל אחד יכול ללמוד בקלות טאי-צי, החל מבעלי הכושר הגופני המלא וכלה באנשים בכיסאות גלגלים או כאלה שמחלימים מניתוח.
טאי-צ'י בתנועה
שיעור בטאי-צי יכלול בדרך כלל את החלקים הבאים:
- חימום. תנועות קלות כמו סיבובי כתפיים, הזזת הראש מצד לצד או נענוע קדימה ואחורה, עוזרות לנו לשחרר את השרירים והמפרקים ולהתמקד בנשימה ובגוף.
- אימון של סדרות טאי-צ'י. סדרות קצרות הן רצף של תנועות, שיכול להיות בן 12 תנועות או פחות. סדרות ארוכות יכולות להיות בנות מאות תנועות. סגנונות שונים דורשים תנועות קטנות או גדולות. סדרה קצרה בעלת תנועות קטנות ואטיות מומלצת למתחילים בעיקר אם הם מבוגרים יותר או שאינם בכושר גופני מלא.
- צ'י-קונג. תרגום המונח הוא עבודת נשימה או עבודת אנרגיה, שמורכבת ממספר דקות של נשימה עדינה שמשולבת לעתים עם תנועה. הרעיון הוא לסייע לנו להרגיע את הנפש ולנייד את אנרגיית הגוף. צ'י-קונג מתרגלים בעמידה, בישיבה או בשכיבה.
טאי צ'י ללא כאב עם תועלת מרובה
על אף שתרגול טאי-צ'י הוא אטי ועדין ואינו מותיר אותנו קצרי נשימה, הוא פונה לכל רכיבי המפתח של כושר גופני, חוזק שרירים, גמישות, שיווי משקל, ובדרגה פחותה במעט יכולת אירובית. להלן כמה מן ההוכחות המדעיות:
- חוזק שרירים. בשנת 2006 התפרסם מחקר, בכתב העת לטיפולים חלופיים בבריאות וברפואה, שבו דווחו מדענים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב על תועלות של טאי-צ'י ב- 39 נשים וגברים בגיל ממוצע של 66 שנים, בעלי כושר גופני מתחת לממוצע עם גורם סיכון לבבי אחד לפחות. לאחר 36 שיעורי טאי-צ'י במשך 12 שבועות הפגינו המשתתפים שיפור הן בחוזק פלג הגוף העליון והן בחוזק פלג הגוף התחתון. במחקר שנערך ביפן נטלו חלק 113 קשישים שנתבקשו לעסוק במשך 12 שבועות בתוכניות אימון גופני שונות, כולל טאי-צ'י, הליכה נמרצת ואימון מול התנגדות (משקולות). המשתתפים שתרגלו טאי-צי שיפרו ביותר מ- 30% את חוזקו של פלג הגוף התחתון ו- 25% את חוזק הזרועות, תוצאה כמעט זהה לזו שהושגה בקרב מרימי המשקולות ותוצאה טובה יותר מזו שהושגה על-ידי ההולכים הנמרצים. פרופסור גלוריה יה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הארוורד שבארה"ב אומרת: על אף שאין מתאמנים עם משקולות או מול התנגדות של רצועות אלסטיות, תרגילי הידיים ללא תמיכה בטאי-צי מחזקים את פלג הגוף העליון. טאי-צ'י מחזק את הגפיים העליונות והתחתונות וגם את שרירי הליבה בגב ובבטן.
- גמישות. הנשים שנטלו חלק במחקר באוניברסיטת סטנפורד בשנת 2006 שיפרו באופן משמעותי את הגמישות בשני פלגי הגוף במקביל לעלייה בחוזק שריריהן.
- שיווי משקל. טאי-צי משפר את שיווי המשקל ולפי כמה מחקרים מפחית את כמות הנפילות. היכולת לחוש את מיקומו של הגוף בחלל יורדת עם העלייה בגיל. טאי-צ'י מסייע לתרגל יכולת זו, שהיא תפקוד של עצבי חישה באוזן הפנימית וקולטני מתח בשרירים וברצועות. טאי-צ'י משפר גם את חוזק השרירים והגמישות דבר שמקל על התאוששות ממעידות.
- יכולת אירובית. בכפוף למהירות ולטווח התנועות, יכול אימון טאי-צ'י להעניק כמה תועלות אירוביות. אם הרופא ממליץ לנו פעילות נמרצת יותר להעלאת הדופק ולהתקצרות הנשימה ממה שמציע לנו האימון בטאי-צי, נזדקק לבצע במקביל גם אימונים אירוביים (שחיה, ריצה, רכיבת אופניים או הליכה נמרצת).
