זאבת

חרדה ולחץ – חשיבותם של אבחון וטיפול נכונים

חרדה ולחץ הם תופעה רווחת בעולם המודרני, אורח החיים המהיר גורם לנו לנוע ממשימה למשימה ומחייב אותנו ללהטוטנות מסוימת. הלחץ נוצר ממחויבויות רבות במקום העבודה, ממטלות הבית או מהשילוב ביניהם. אולם לא בכל המקרים מקורו של הלחץ הוא באורח חיים גדוש. בחלק מהמקרים, מדובר בסוג של חרדה, שדורשת טיפול.

חרדה ולחץ או פחד ולחץ? בעוד שפחד הוא רגש חשוב אשר מניע פעולות הכרחיות כגון זהירות, חשיבה מעמיקה, ניתוח סיכונים וכדומה. לעומתו פחד קיצוני או בשמו המוכר, חרדה, הוא מצב חריף יותר של התמודדות עם רגש זה, שמפריע לתפקוד. האבחנה בין מצב שדורש טיפול למצב טבעי מבוצעת על-ידי השוואת תפקודו של האדם בהווה לתפקודו בעבר. אם חלה ירידה משמעותית באיכות החיים וברמת התפקוד של האדם, ככל הנראה שהוא חווה מצב שדורש התערבות מקצועית. גם אדם שסובל, בשכיחות גבוהה, מתסמינים של חרדה יכול לחוות משבר אשר יחזק את תסמינים קיימים ויחייב טיפול.

בעיות חרדה על רקע לחץ

דר' אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז לתמיכה רגשית ונפשית ואורנית ויינשטוק-דורקם, מטפלת בגמילה מהתמכרויות, מסבירים: הפתרון לבעיות חרדה ולמשברים על רקע לחץ הוא פשוט ולעתים אף מהיר, אך אינו פתרון קסם. הפתרון כרוך בטיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי או אלטרנטיבי ובמקרים מסוימים גם בשימוש בתרופות נוגדות חרדה, בהשגחה רפואית. מטופלים רבים אינם מעוניינים לחכות להשפעתם של טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי שיכולה לקחת זמן רב, וכדי לקבל פתרון מיידי ולא לפגוע בשגרת חייהם הם בוחרים להשתמש בכדורי הרגעה. כדורי הרגעה מספקים אמנם פתרון מהיר, אך עלולים גם להיות מלכודת דבש, שגורמת לנזקים בטווח הארוך. תרופות ההרגעה השונות – בנזודיאזפינים, מכילות חומר אשר גורם לתופעות כגון, התמכרות, צורך בהגברת המינון, תחושות אופוריה והתנתקות (אם מערבבים אותן עם סמים ואלכוהול), תופעות שכחה וירידה ביכולת הקוגניטיבית, מקרי נפילה ועוד.

פסיכיאטרים רבים נתקלים במטופלים אשר נטלו כדורי הרגעה ללא פיקוח פסיכיאטרי והגיעו למצב של תלות פיזית קשה בתרופות, שגמילה מהן כרוכה בסבל רב. המטופלים הגיעו במצב כבוי בשל ההשפעה המרגיעה על מערכת העצבים. הורדת המינון יכולה לגרום לתופעות של רגישות יתר שמתבטאת בחוסר יכולת להתמודד עם רגשות רגילים ולתופעות פיזיות כמו נפילות או שטף דם במוח.

חרדה שאינה מטופלת מקשה על היחלצות ממשבר

אי טיפול יכול לגרום להתדרדרות נוספת בתפקוד ולקושי רב יותר להיחלץ מהמשבר. הופעתם של סימני משבר מחייבת השגחה רפואית וטיפול מעמיק, תרופת הרגעה לכשעצמה משמשת לטיפול בתסמין ולא כטיפול בשורש הבעיה. טיפול פסיכיאטרי שכולל, במקרה הצורך, שימוש בתרופות פסיכיאטריות, כגון ציפרלקס ופרוזאק או בכדורי הרגעה, תחת השגחה פסיכיאטרית, הוא הדרך הבטוחה להיחלץ מהמשבר בתהליך שיכול להיות קשה וממושך. תפקיד בני המשפחה בעת טיפול במצבי משבר הוא מכריע. מעבר לעידוד המטופל לקבל טיפול, על בני המשפחה להשגיח אחר מינון התרופות שאותו נוטל המטופל ולוודא כי הוא עומד בהנחיות הצוות הרפואי. אם מטופל שנוטל כדורי הרגעה חורג מן המרשם שקיבל, ייתכן כי הוא מפתח סימני התמכרות.

 

בחן את עצמך: האם זו תקופה לחוצה או שמא תסמינים של חרדה ומשבר?

האם סבלת בתקופה האחרונה מאחת או מיותר מהתופעות הבאות ללא סיבה מוסברת?

  • דפיקות לב
  • הזעה
  • קוצר נשימה
  • חנק
  • כאב בחזה
  • בחילה או אי נוחות בבטן
  • חולשה ברגליים
  • סחרחורת
  • תחושה לא מציאותית או תחושה שאתה מנותק מעצמך
  • תחושה של איבוד שליטה, שאתה משתגע
  • פחד ממוות
  • עקצוץ
  • צמרמורת או גלי חום
  • פחד ממקומות או מצבים שבהם יהיה קשה להשיג עזרה או להימלט מהם (כגון: בתוך קהל או על גשר)
  • חוסר יכולת לנסוע ללא ליווי

אם חווית יותר מארבע תופעות ובעקבות זאת שינית את התנהגותך, ייתכן שאתה סובל מתסמינים של חרדה, מומלץ לפנות לאבחון.

אולי יעניין אותך...

זקפה רכה

זקפה רפה – אין אונות – אימפוטנציה גרסת 2021 משל ונמשל

 זקפה רפה  2. זה היה בשלהי שנת 2012 (ב- 26.11.12 ליתר דיוק). בעקבות עוד מבצע …