אנו חווים, בימים אלו, מציאות מורכבת, כואבת, ולצערנו כה מוכרת עד שהפכה כמעט לשגרתית. אי-אפשר בדעה שפויה להתרגל לשגרה שכזו, אי-אפשר להסתגל אליה, וככל שמציאות זו נמשכת, היא גובה מחיר גבוה יותר. הן בגוף והן בנפש.
ערן רענן מאמן למצבי הרוח ומטפל במגוון שיטות הוליסטיות, מנכ"ל עמותת מאניקר www.manicare.co.il מסביר דרכים של התמודדות עם מתח וחרדה.
התמודדות עם מתח וחרדה – המחיר הנפשי
אין להרחיב יותר מידי בדיבור על המחירים שאנו משלמים בנזקי גוף, הם מתוקשרים מאוד ומפורסמים מיד בכל כלי התקשורת האפשריים, בכל מדיה קיימת, בכל בית כמעט. המחיר הנפשי אמנם בלתי נראה ולפעמים גם מורגש מיד, אך הוא מתחיל לתת את אותותיו כחודשים לאחר אירוע כזה או אחר.
ישנה סברה מוטעית, שרק אנשים אשר נחשפים באופן ישיר לאירוע לחץ משמעותי, טראומתי, מסכן חיים – כמו הימצאות בקרבת פיגוע חבלני, או מעורבות ישירה בתאונת דרכים, נמצאים בסיכון להיות נפגעי חרדה, או לפתח תסמינים של פוסט טראומה. סברה זו אינה רק לא נכונה אלא, לעיתים קרובות, גם מטעה.
התמודדות עם מתח וחרדה – החשיפה התקשורתית
מחקרים הראו באופן חד משמעי, שחשיפה תקשורתית לאירועי לחץ בדמות פיגועים, דיווחי חדשות על מקרי רצח ואלימות קשים, בין אם בארץ או בעולם, יכולים לגרום להפרעות חרדה זהות לאלה שנגרמו בקרב אנשים אשר נחשפו באופן ישיר לאותם אירועים ממש. בעידן המודרני, התקשורת מסוגלת לדווח דקות ספורות מזירת אירוע רב נפגעים, לשדר תמונות קשות בזמן אמת, אשר גם אם טושטשו, אינן יכולות למנוע מהדמיון להשלים את הפערים. תמונות אלו ממשיכות ללוות אותנו לאורך היום, לעיתים הן חוזרות בלילה לפני השינה, ולעיתים כאמור, הן יכולות לחזור במפתיע, ללא כל התרעה מראש, שבועות וחודשים מאוחר יותר.
כלל האוכלוסייה בישראל חשופה באופן תמידי למקורות לחץ חיצוניים, שאין להקל ראש בכוח השפעתן עלינו. מעבר לכך, ישנה קבוצת אנשים נוספת שעבורה אירועי השבועות האחרונים מהווים סכנה גדולה יותר. זוהי קבוצה של אנשים שכבר פיתחה רגישות יתרה, לרוב בעקבות חשיפה קודמת לאירוע לחץ קיצוני או טראומתי בו היו מעורבים, או שהושפעו בעקבות הכרות עם אדם אחר שהיה מעורב באירוע שכזה. קבוצה זו היא בעלת פוטנציאל גבוה יותר לסבול מהפרעות חרדה, מתח, עצבנות, מצב רוח, ובמקרים חמורים יותר אף לפתח תסמינים ראשונים של פוסט טראומה.
אז מה ניתן וחשוב לעשות? כיצד ניתן להתמודד ביעילות עם המציאות בה אנו חיים, לצד שמירה על רמת התפקוד הנדרשת מאתנו בחיי יום יום?
להלן מספר טיפים של התמודדות עם מתח וחרדה שאולי יוכלו לעזור:
- הכירו בכך שאנו חיים כיום במצב יוצא דופן, וכי למצב זה יש ויהיו השלכות ישירות ועקיפות עליכם ועל האנשים שמסביבכם.
- גלו סבלנות כלפי מצבים יוצאי דופן שקורים לכם או עוברים עליכם – זה יכול להיות פקק תנועה שנתקלתם בו, כאב ראש חזק שהגיח פתאום משום מקום…או גילוי עצבנות של הבוס כלפיכם ללא כל סיבה ברורה לעין. סבלנות תאפשר לכם להסתגל בגמישות רבה יותר למצב.
- הימנעו ככל האפשר מלהיות מחוברים 24/7 לחדשות, לדיווחים, לשידורים וכדומה. קבעו לכם זמנים מוגדרים בהם אתם מתפנים להתעדכן בכל מה שקרה במהלך היום, והקפידו עליהם. גם אם שמעתם מהסובבים אתכם שהיה עוד פיגוע, נסו ככל האפשר לשמור על איפוק ולחכות לזמן שקבעתם לעדכונים. הצורך לדעת כל מה שקורה מיד ובזמן אמת, נובע מתוך הקושי להתמודד עם חוסר הידיעה, ומטרתו היא להוריד ולהפחית לחץ ומתח. בפועל, התוצאה הפוכה לחלוטין והיא בבחינת 'אשר יגורתי בא לי'. אנו אוגרים ידיעה ועוד ידיעה לכדי מתח רב, שבא לידי ביטוי בגוף, בנפש, ובתקשורת הבין אישית שלנו עם הסובבים אותנו.
- אמצו דרך התמודדות אקטיבית בזמן אמת. היו קשובים לעצמכם ולצרכים שלכם, ככל הניתן. עצה זו נכונה בכלל, כמובן, אך נכונה בתקופה זו בפרט. שימו לב למה שקורה לכם במחשבות, ברגשות, במצב הרוח או אפילו בקשב שלכם לאחרים. אם אתם שמים לב לשינויים יוצאי דופן מגדר הרגיל והמוכר, התעסקו פחות בשאלה מדוע זה כך, ונסו לחפש יותר מה אתם יכולים לעשות על מנת להקל על עצמכם – כרגע בהווה. אל תדחו את הפתרון לחופשה הבאה שתכננתם למשל.
- הקדישו זמן ומחשבה לפעילויות אשר מסבות או הסבו לכם בעבר אושר, רגיעה, עונג והירגעות. זו יכולה להיות מוזיקה שאתם אוהבים לשמוע – קחו את הדיסק ושמעו אותו באוטו. זו יכולה להיות פעילות ספורטיבית שאתם נהנים ממנה, פעילות חברתית, זוגית ומשפחתית. הדרך הטובה ביותר לשחרור של לחץ ומתחים עבור הורים לילדים צעירים ומתבגרים היא בילוי זמן משותף יחדיו. אין צורך לשוחח על המצב ולהתייחס אליו. עצם השהות המשותפת וה"ביחד", היא מקור חיובי לשחרור רגשי ולהפגת מתחים נפשיים. בימים כאלה ישנה חשיבות יתרה לפעילויות משותפות, כמו לשבת כל המשפחה לאכול יחד ארוחת ערב, לשחק משחק קופסא אהוב, לראות סרט יחד וכדומה.
- ולסיום, אל תישארו לבד עם המחשבות והתחושות שלכם. פנו לעזרה, כלשהי, ממש לא משנה כרגע לאיזו עזרה בחרתם לפנות, כל עוד לא נשארתם לבד. שתפו אנשים אחרים במה שעובר עליכם. אלה יכולים להיות בן או בת הזוג, חבר קרוב, קולגה או איש מקצוע. ישנם אפשרויות רבות שאותן ניתן למצוא בקלות בחיפוש מהיר באינטרנט. אנשים רבים חוששים מאוד להיתפס על-ידי סביבתם כחלשים, בכיינים, ככאלה שאינם מסוגלים להתמודד. יש שתופסים אנשים אחרים כחלשים אם בחרו לפנות לעזרה, ולכן הם עצמם אינם פונים לקבלת עזרה. אל תתנו לסטיגמה ולבורות לנהל אתכם ולגרום לכם לסבל מיותר. לפעמים איננו מצליחים לזהות שדבר מה קשה עובר עלינו, ועד שאנו מבחינים בכך או שמישהו בסביבתנו מעיר לנו, רמת התפקוד שלנו ירדה או נפגעה. ערכו לעצמכם בוחן אישי, וקבעו עד כמה אתם מצליחים להעריך, בסולם של 1 עד 5 את מידת הפגיעה בתפקוד שלכם בבית, בעבודה, בזוגיות. 1 משמעו שהתפקוד לא נפגע בכלל, ו-5 פירושו שאינכם מתפקדים באופן מוכר ורגיל. אפשר לחזק את הבוחן על-ידי הפנייתו גם לאדם שקרוב אליכם. אם תוצאת הבוחן היא 2.5 ומעלה, עשו לעצמכם וליקירכם טובה גדולה – אל תישארו עם זה לבד.
