האם אישה בריאה בת 55 שנים צריכה לבצע בדיקת קולונוסקופיה? האם התועלת רבה יותר מהסיכון לסיבוכים דוגמת ניקוב דופן המעי?
קולונוסקופיה היא אחת מכמה בדיקות לניטור סרטן המעי הגס, סוג הסרטן השלישי בשכיחותו ובתמותה ממנו (אחרי סרטן השד וסרטן הריאות) בקרב נשים. בשנת 2008 כ- 149,000 אנשים בארה"ב אובחנו כלוקים בסרטן המעי הגס, ו- 50,000 מתו ממנו. מומחי בריאות מאמינים שגילוי מוקדם יוכל למנוע, כנראה, 60% ממקרי המוות.
בדיקת קולונוסקופיה לפי רמת הסיכון
כמה פעמים רצוי לבצע ניטור סרטן המעי הגס? דבר זה תלוי ברמת הסיכון בו נמצאים. אם יש לנו סיכון ממוצע ובחרנו לעבור בדיקת קולונוסקופיה, רצוי לעבור את הליך הבדיקה מדי 10 שנים, החל מגיל 50 שנים. קולונוסקופיה צריכה להתבצע מוקדם יותר ובתכיפות גדולה יותר בקרב אנשים בעלי סיכון מוגבר, כולל אנשים עם עבר משפחתי של פוליפים במעי הגס או סרטן המעי הגס, אנשים שלקו במחלות מעיים דלקתיות, או אנשים בעלי תסמונת מולדת שנקראת תסמונת לינץ.
ניטור סרטן המעי הגס מתחיל בדרך כלל בגיל 50 שנים מכיוון שהסיכון להתפתחותו מתגבר עם העלייה בגיל, ו- 90% ממקרי המחלה הם בקרב אנשים בני 50 שנים ומעלה. רוב מקרי סרטן המעי הגס תחילתם בפוליפ לא ממאיר שברבות הזמן עלול להתפתח לסרטן. חוקרים מאמינים שתהליך זה אורך כ- 10 שנים או יותר, אך אינם יודעים זאת בוודאות מכיוון שכל פוליפ שמתגלה מוסר מיד. בדיקות לניטור סרטן המעי הגס מאפשרות גילוי מוקדם של פוליפים והסרתם לפני שהם נהפכים לסרטניים, ולזיהוי סרטן במעי הגס בשלביו המוקדמים וטיפול יעיל בו.
מהן הבדיקות לניטור סרטן המעי הגס לאנשים בעלי סיכון ממוצע?
הבדיקה: דם סמוי בצואה.
איך היא מתבצעת: בדיקת מעבדה של דגימת צואה.
מהי התכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה: אחת לשנה.
הבדיקה: בדיקת החלחולת.
איך היא מתבצעת: צפייה ישירה בחלחולת (השליש התחתון של המעי הגס).
מהי התכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה: אחת לחמש שנים.
הבדיקה: קולונוסקופיה.
איך היא מתבצעת: צפייה ישירה בכל המעי הגס באמצעות צנתר עם מצלמה וכלי ניתוח.
מהי התכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה: אחת לעשר שנים.
הבדיקה: חוקן בריום.
איך היא מתבצעת: הדמיית קרני רנטגן לכל המעי הגס.
מהי התכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה: אחת לחמש שנים.
הבדיקה: הדמיה ממוחשבת של קולונוסקופיה (קולונוסקופיה וירטואלית).
איך היא מתבצעת: סריקה בהדמיה ממוחשבת (CT) של כל המעי הגס.
מהי התכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה: אחת לחמש שנים.
הבדיקה: בדיקת DNA בצואה.
איך היא מתבצעת: בדיקת מעבדה של דגימת צואה
מהי התכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה: לא נקבעה המלצה מקובלת.
מהן היתרונות של קולונוסקופיה?
בדיקת קולונוסקופיה מוצאת יותר פוליפים וגידולים סרטניים משיטות ניטור אחרות ומאפשרת הסרה מידית של הפוליפ או נטילת דגימה (ביופסיה) ממנו. לבדיקה זו גם כמה חסרונות. זו בדיקה יקרה שלא תמיד משולמת על-ידי הביטוח הרפואי. ההכנות לביצוע הבדיקה אינן נעימות, רוב הנבדקים מורדמים במהלך הבדיקה ולכן עליהם להתאשפז ליום אחד. באחד מכל 400 מקרי קולונוסקופיה בממוצע ישנם סיבוכים כמו דימום רציני, ניקוב דופן המעי, זיהום, כאבי בטן או אירוע לבבי.
אם מודאגים מהאפשרות לסיבוכים אפשר לבחור שיטת ניטור אחרת בהתאם להמלצות. קולונוסקופיה וירטואלית היא שיטה חדשה יחסית שזוכה ליותר ויותר הכרה והסכמה. ההכנות לבדיקה זהות לגמרי להכנות לקראת קולונוסקופיה רגילה, אך לא מוחדר צנתר דרך פי הטבעת ואין צורך בהרדמה. במידה ומתגלה פוליפ או גידול יש צורך בביצוע מלא של קולונוסקופיה להסרתם.
בהנחיות של רשויות בריאות מומלץ לשמור על שגרת ניטור של סרטן המעי הגס עד לגיל 76 שנים. המשך הניטור בגיל 76-85 שנים תלוי בבריאות הכללית ובגורמי הסיכון. לאחר גיל 85 שנים לא מומלץ לבצע ניטור.
