תפרחת חיתולים או בשמה הרפואי קנדידסיס היא זיהום הנגרם על-ידי קנדידה שהיא פטריה דמויית שמרים. תפרחת חיתולים מופיעה בעיקר על העור והריריות שבפתחי הגוף השונים, כגון הפה או פי הטבעת. לזיהומים כאלה יש צורות שונות ותסמינים שונים. ילדים בריאים עלולים לפתח זיהומי קנדידה לאחר שטופלו בתרופות אנטיביוטיות. האנטיביוטיקה קוטלת, בנוסף לחיידקים גורמי המחלות, גם חיידקים טובים המונעים את התרבות הקנדידה. כאשר הקנדידה מתרבה עלול להופיע זיהום. זיהום זה אינו מדבק. אצל ילדים ואצל בעלי מערכת חיסונית חלשה עלולים זיהומים אלה להיות רציניים יותר ולכן חשוב להבחין בתסמינים מבעוד מועד ולתת לילד טיפול רפואי מתאים.
סוגים שונים של זיהומי קנדידה
תפרחת חיתולים. אצל ילודים בריאים, הסוג הנפוץ ביותר של זיהומי קנדידה מופיע באזורים המכוסים בחיתול. העור באזורים אלה הופך אדום ורגיש, בעיקר בקפלי העור וקמטיו. אם הפריחה בעור אורכה יותר משלושה ימים, יש חשש לזיהום קנדידה.
קנדידה אורלית. אצל ילודים בריאים עלול להופיע זיהום של קנדידה בחלל הפה ובגרון. פטריית הקנדידה פולשת לאזורים אלה וגורמת להופעת סדקים בזויות הפה וטלאים לבנבנים או צהבהבים על השפתיים, הלשון, החך ובתוך הלחיים.
קנדידה בציפורניים. ילדים בכל גיל עלולים להיפגע מזיהומי קנדידה בעור הנמצא סביב לציפורניים. בעור המת ובעור סביב לציפורן עלולות להופיע נפיחות ואדמומית שלעתים תהיינה מלוות בכאב. הציפורניים עלולות לצמוח באופן לא תקין בצבען ובצורתן ועלולות גם להיפרד מן העור.
קנדידה בנרתיק. נערות בוגרות ונשים עלולות לפתח זיהומי קנדידה בנרתיק. הזיהום מופיע בדרך כלל בפתח הנרתיק. תסמיני זיהום זה כוללים: כאב בנרתיק, גירוד, הפרשות לבנות דמויות גבינה מן הנרתיק, כאב או אי נוחות בעת מתן שתן ולעתים טלאים לבנבנים או צהבהבים באזור הנרתיק.
קנדידה בשאר חלקי הגוף. אצל שני המינים, כל חלק בגוף הנמצא בתנאי לחות, חום וחשכה קבועים, מועד לזיהומי קנדידה. האזורים המועדים לפורענות הם קפלי העור בבתי השחי, בירך הפנימית, בבסיס עמוד השדרה ומתחת לשדיים. בכל אחד מהאזורים האלה עלולה להופיע הקנדידה בצורת משטחים לחים ומגרדים, עור מבוקע ולעתים טלאים ארגמניים שעלולים להזדהם עם מוגלה.
שינויים בתזונה ובאורח חיים כשיש תפרחת חיתולים
מניעת זיהומי קנדידה
כדי להמנע מקנדידה בציפורניים רצוי שידי הילד לא תהיינה זמן ממושך במגע עם מים. כדי להמנע מקנדידה בנרתיק יש לשמור שאזור הנרתיק ישמר נקי בעזרת סבון שאינו מבושם, ולהמנע משטיפות נרתיק. רצוי שהילדה תלבש תחתוני כותנה, שבניגוד לתחתונים מחומרים מלאכותיים, אינם לוכדים את הלחות או חוסמים את מעבר האוויר באזור הנרתיק. לאחר שחייה, יש לוודא כי הילד החליף לבגדים יבשים.
טיפול בתפרחת חיתולים
במקרים של תפרחת חיתולים יש להקפיד על החלפה תכופה של החיתולים המלוכלכים ולהשתמש במשחות ובקרמים ללא מרשם רופא המכילים אבץ אוקסיד כדי להרגיע את העור ולהגן עליו. לעיתים ירשום הרופא תרופה אנטי פטרייתי עם או בלי הידרוקורטיזון שיש להשתמש בה לפי ההוראות המצורפות.
אם החשש הוא שלנערה יש קנדידה בנרתיק, וזו הפעם הראשונה בה מופיעים התסמינים, חשוב ביותר להבדק אצל הרופא כדי לשלול או חלילה לאושש אפשרות של זיהומים רציניים יותר בנרתיק. גם אם סבלה הנערה בעבר מזיהומים בנרתיק, בטוח יותר יהיה אם היא תבדק על ידי רופא לפני נטילת תרופות ללא מרשם רופא.
אם הזיהומים חוזרים ונשנים, רצוי להבדק אצל הרופא מכיוון שעלולה להיות בעיהבמערכת החיסונית שאינה מאפשרת להתגבר על זיהומי הקנדידה באופן מוצלח.
עידכון אחרון – 29/7/2010