אוסטאוארטריטיס (שחיקת סחוסים) היא מחלת המפרקים הנפוצה ביותר. ישנם שני סוגים של אוסטאוארטריטיס. המצב הראשוני הוא תופעה ניוונית המתפתחת לאט ומופיעה בדרך כלל לאחר גיל 45. זהו תהליך איטי בו מתנוונים סחוסי המפרק. הסיבה לתהליך הניווני אינה ידועה, אך היסטוריה משפחתית והשמנת יתר הם גורמי סיכון ידועים. המצב המשני מופיע לפני גיל 40 ויש לו גורמים מובהקים, כגון, טראומה או פציעה, זיהום במפרקים, חוסר איזון מטבולי, פעילות גופנית נמרצת (ספורט, ריקוד וכדומה), שימוש מופרז בתרופות או כתוצאה מניתוח במפרקים.
תסמינים (סימפטומים) של אוסטאוארטריטיס
הסימפטומים העיקריים הם כאב המתגבר בזמן תנועה ושוכך במצב רגיעה, נוקשות במפרקים בעיקר בבוקר עם הקימה המתפוגגת עם התנועה, עיוותים במפרקים ודלקות בשלבים מתקדמים. הבעיה עלולה לפגוע בכל מפרק שהוא, אך בדרך כלל המפרקים המועדים לפורענות הם האצבעות, הברכיים, האגן, הצוואר, הכתף ומספר מפרקים בכף הרגל. אוסטאוארטריטיס בעמוד השדרה עלול לגרום להקרנות כאב בגפיים.
טיפול באוסטאוארטריטיס
הדרכים המקובלות לטיפול בבעיה הן משככי כאבים ותרופות אנטי-דלקתיות (NSAID), קרמים לשימוש חיצוני המכילים קפסאיצין או וולטרן, זריקות של קורטיזון לחלל המפרק, עזרים מכניים – מקל הליכה וקיבועי מפרקים. ניתוח להחלפת המפרק בתותב מלאכותי, בעיקר בברכיים, באגן ובכתפיים. טיפולים בחום ובקור ופיזיותרפיה.
שינויים תזונתיים מומלצים
ישנה המלצה של מספר תזונאים להימנע מירקות המכילים סולאנין. הירקות המכילים רכיב זה הם עגבניות, פלפלים, חצילים ותפוחי אדמה. בתצפית שנערכה דיווחו למעלה ממחצית החולים על שיפור במפרקים בעקבות הימנעות מירקות אלה. המלצה זו שנויה במחלוקת, בעיקר משום שהימנעות מירקות אלה מצריכה שינויים מורכבים בתזונתם של החולים. בחלק מן המחקרים שבדקו את הקשר בין רגישות למזון למחלות מפרקים הומלץ להימנע ממזונות מעוררי רגישות, כגון: חלב, שוקולד וכדומה. שינוי תזונתי המומלץ על-ידי כל הממסד הרפואי הוא דיאטת הרזיה מבוקרת. השמנת יתר מגבירה את הסיכון להתפתחות אוסטאוארטריטיס, בעיקר במפרקים נושאי המשקל כמו הברכיים והאגן. במספר מחקרים דווח שירידה במשקל הביאה להקלה בכאבי המפרקים.
תוספי תזונה לאוסטאוארטריטיס
גלוקוזאמין שהוא רכיב מרכזי ברקמת הסחוס. רכיב זה נחקר במאות מחקרים מדעיים ונמצא יעיל, ללא תופעות לוואי, להפחתת התסמינים של המחלה. בכמה מחקרים אף נמצא שהוא מסייע בשיקום הסחוס הפגוע. המינון היומי לטיפול הוא 1500 מג ולאחר שהושגה הטבה אפשר להקטין את המינון ל-500 מג ליום. גלוקוזאמין אינו מרפא את מחלת האוסטיאו-ארטריטיס לכן יש להתמיד ולקחת אותו כדי להנות מתועלתו. גלוקוזאמין נמצא כנטול תופעות לוואי גם בשימוש ממושך (מעל 5 שנים). את ההטבה בתסמינים ניתן לחוש לאחר 3-8 שבועות. רוב תכשירי הגלוקוזאמין הקיימים בשוק הם בתוספת של כונדרואטין. כונדרואטין הוא רכיב מרכזי ברקמת המפרק. הכונדרואטין סופח נוזלים לרקמת הסחוס ובכך שומר על גמישותו, מאפשר תנועה חלקה למפרק ומשמש כמשאבה לרכיבי תזונה למפרקים. במחקרים קליניים מוקפדים נמצא שהשלמה תזונתית של כונדרואטין מפחיתה את כאבי המפרקים, משפרת את טווח התנועה של המפרק וישנן הוכחות (באמצעות קרני רנטגן) המצביעות על שיקום הסחוס כתוצאה מנטילתו. המינון הטיפולי שנבדק ונמצא יעיל הוא 1200 מג ליום ולאחר ההטבה מינון של 400 מג ליום.
SAMe הוא חומר בעל פעילות אנטי דלקתית, משככת כאב ומסייעת בהחלמת רקמות. במחקר רב משתתפים נמצא חומר טבעי זה כיעיל ביותר להפחתת התסמינים – כאב, נוקשות, נפיחות ודלקת בקרב חולי אוסטאוארטריטיס. במחקר נמצא שמינון יומי של 600 מג SAMe הביא להקלה בתסמינים כבר לאחר שבועיים.
אנשים הסובלים מאוסטאוארטריטיס שצרכו כמויות גדולות של אנטיאוקסידנטים דיווחו על הפחתה בחומרת התסמינים.
מחקר שנערך מצא שהשלמה תזונתית של 400 יבלא ויטמין E ביום הביאה להקלה, בעיקר באוסטאוארטריטיס של הברך. שימוש במינונים גבוהים של ויטמין B3 הביא אף הוא הקלה בתסמינים.
במקרים של אוסטאוארטריטיס המלווה בכאבים חזקים נמצא ששימוש ב-MSM שהוא תרכובת על בסיס גופרית במינון יומי של 2,250 מג הביא להפחתה מהירה של הכאב. MSM מפחית את הכאב, כנראה על-ידי חסימת תשדורת הכאב במערכת העצבים. מקובל לכן לשלב חומר זה בנוסחאות למפרקים המכילות גלוקוזאמין וכונדרואטין. מחסור במינרל הבורון המשפעל את ספיגת הסידן אופייני לחולים באוסטאוארטריטיס. במחקר נמצא שתוספת של 6 מג בורון עם סידן מקלה על תסמיני המחלה ביותר ממחצית המטופלים.
חומצות שומן מסוג אומגה 3 שמקורן בשמן דגים הן בעלות השפעה אנטי דלקתית מוכחת. מינון יומי של 3,000 מג אומגה 3 שמקורן בשמן דגים הן בעלות השפעה אנטי דלקתית מוכחת. מינון יומי של 3,000 מג אומגה 3 הביא לשיפור משמעותי בדלקת האופיינית לאוסטאוארטריטיס.
חומצה הילרונית היא המרכיב המרכזי של הנוזל הסינוביאלי (נוזל תוך מפרקי המשמש הן כבולם זעזועים והן כחומר סיכה למפרק). הזרקת חומר זה ישירות לחלל המפרק הביאה להקלה רבה בתסמינים, אך הייתה כרוכה באי נוחות. כיום ניתן להשתמש בחומצה הילרונית כהשלמה תזונתית עם השפעה מיטיבה כמעט כמו הזריקות.
קולגן הוא החלבון ממנו בנוי מרקם הסחוס. ישנו ניסיון הולך ומצטבר של שימוש בקולגן כהשלמה תזונתיות לשיפור תסמיני אוסטאוארטריטיס.
צמחי מרפא לאוסטאוארטריטיס
פלפל אדום מכיל רכיב הנקרא קספאיצין. רכיב זה מסייע בשיכוך כאבים הן כרכיב בקרם לשימוש חיצוני והן כהשלמה תזונתית. גם הסרפד ידוע משחר ההיסטוריה כמשכך כאבים הן בשימוש חיצוני והן כהשלמה תזונתית. הג´ינג´ר ידוע באופן מסורתי כיעיל לאוסטאוארטריטיס ולראומטיזם. במחקר שנערך נמצא שמינון יומי של 500 מג הביא להפחתה בנפיחות ולהקלה משמעותית בכאבים. גם צמח המרפא קטס קלו נמצא כיעיל בהפחתת כאבים במחקר מבוקר וכמו כן נרשם שיפור בשאר התסמינים. לצמח הבוסוווליה יש יכולת אנטי דלקתית בדומה לתרופות מסוג NASAIDs אך ללא תופעות לוואי. שילוב של צמח זה עם כורכום יוצר נוסחה צמחית המטפלת היטב הן בדלקת והן בכאבים.
טיפולי רפואה משלימה לאוסטאוארטריטיס
מספר מחקרים בדק את יעילות הדיקור הסיני בטיפול באוסטיאו-ארטריטיס. מן המחקרים עולה שטיפול בן 16 מפגשים הביא להקלה משמעותית בכאב ולשיפור תנועתיות המפרק הפגוע. טיפולים במגע ובעיקר שיטת פלדנקרייז מסייעים לחולי אוסטיאו-ארטריטיס, בעיקר על ידי שיפור טונוס השרירים המספק אחיזה טובה יותר ותנועתיות נכונה יותר לשלד ולמפרקים. גם במחקרים בהם נמצא שהסחוס נשחק כמעט לחלוטין, אפשר התרגול בשיטת פלדנקריז, הן בטיפול הקבוצתי והן בטיפול האישי, להגדיל את טווחי התנועה של המפרק הפגוע ולהשיב את החולה לפעילות כמעט סדירה.
סיכום
אוסטאוארטריטיס היא מחלת המפרקים הנפוצה ביותר. 85% מן האנשים מעל לגיל 65 סובלים מבעיה זו ברמות חריפות שונות. המחלה מתאפיינת באובדן הסחוס הנמצא בקצות העצמות, דבר הגורם לכאבים, לנפיחות, להופעת דלקת ולמוגבלות הולכת וגדלה בתנועה. הטיפול בבעיה בעזרת השלמות תזונתיות שבמרכזן נוסחאות של גלוקוזאמין וכונדרואטין הוא הטיפול המוצלח והיעיל ביותר שקיים.
עדכון אחרון – 14/7/10
