סכיזופרניה

סכיזופרניה (שסעת) היא קבוצה של הפרעות מוחיות חמורות שהלוקה בהן מפרש את המציאות באופן לא תקין. סכיזופרניה יכולה לבוא לידי ביטוי בשילובים שונים של הזיות, אשליות, חשיבה מופרעת והתנהגות בלתי הולמת. יכולתם של אנשים עם סכיזופרניה לתפקד באופן תקין ולדאוג לעצמם נוטה להידרדר במרוצת הזמן.
בניגוד לדעות רווחות, סכיזופרניה אינה אישיות מפוצלת או אישיות רבת פנים. פירוש המילה סכיזופרניה הוא אמנם נפש חצויה, אך הכוונה היא להפרה של האיזון הנורמלי בין רגשות לבין מחשבות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית (ממושכת) שמחייבת טיפול לאורך כל החיים.

תסמיני סכיזופרניה

אין תסמין בודד שבעזרתו אפשר לאבחן באופן חד-משמעי סכיזופרניה. תסמיני סכיזופרניה יכולים להופיע גם במחלות נפשיות אחרות. תסמיני סכיזופרניה, בקרב גברים, יכולים להופיע בשנות הנעורים ובתחילת שנות ה- 20 לחייהם. בקרב נשים, תסמיני סכיזופרניה יכולים להופיע בשנות ה- 20 ובתחילת שנות ה- 30 לחייהן. לא שכיח לגלות סכיזופרניה בקרב ילדים ונדיר לאבחנה בקרב אנשים מעל לגיל 40 שנים.

מקובל לחלק סימנים ותסמינים של סכיזופרניה לשלוש קטגוריות, תסמינים חיוביים, תסמינים שליליים ותסמינים תפיסתיים (קוגניטיביים).
תסמינים חיוביים. בסכיזופרניה, המונח תסמינים חיוביים משקף פעילות יתר או עיוות של תפקודים נורמליים. תסמינים פעילים ובלתי תקינים אלה כוללים:

  • אשליות. אלו הן אמונות שאין להן ביסוס במציאות, שכרוכות, בדרך כלל, בפרשנות שגויה של תפיסות או של התנסויות. אשליות הן התסמינים השכיחים ביותר בסכיזופרניה.
  • הזיות. הזיות כרוכות, בדרך כלל, בראייה ובשמיעה של דברים שאינם קיימים, אך יכולות להיות קשורות גם בחושים האחרים. שמיעת קולות היא ההזיה השכיחה ביותר בקרב אנשים עם סכיזופרניה.
  • חשיבה מופרעת. קושי בדיבור ובארגון מחשבות יכול לבוא לידי ביטוי בעצירת שטף הדיבור באמצע משפט או בחיבור חסר משמעות בין מילים, דבר שמכונה, לעתים, סלט מילים.
  • התנהגות בלתי הולמת. התנהגות זו יכולה להתבטא במספר דרכים, החל מהשתטות ילדותית וכלה בסערת נפש בלתי צפויה.

 

תסמינים שליליים. כוונת המונח תסמינים שליליים בסכיזופרניה היא הצטמצמות של מאפייני תפקוד נורמלי או להיעלמותם המלאה. תסמינים אלה יכולים להופיע חודשים ואף שנים לפני הופעתם של תסמינים חיוביים. התסמינים כוללים:

  • איבוד עניין בפעילות שגרתית.
  • היראות כחסרי רגשות.
  • יכולת מופחתת לתכנן או לבצע מטלות.
  • הזנחה של היגיינה אישית.
  • הימנעות מקשרים חברתיים.
  • אובדן מוטיבציה.

 

תסמינים תפיסתיים (קוגניטיביים). תסמינים תפיסתיים כרוכים בבעיות בתהליכי חשיבה. תסמינים אלה הם הקשים והמנטרלים ביותר אנשים עם סכיזופרניה, מכיוון שהם מחבלים ביכולת לבצע מטלות שגרתיות. אפשר, אולי, שתסמינים אלה הם מולדים, אך עם הופעת ההפרעה הם נוטים להחמיר. התסמינים כוללים:

  • בעיות בקליטת מידע ובהבנתו.
  • קושי להתרכז ולשים לב.
  • בעיות זיכרון.

 

תסמינים רגשיים. סכיזופרניה יכולה להשפיע על מצב הרוח ולגרום לדיכאון או לעליות ומורדות במצב הרוח. אנשים עם סכיזופרניה נראים, לעתים, מוזרים, משונים ובלתי מתאימים לדימוי המקובל. דבר זה דוחה אנשים אחרים, גורם להם להימנע מלהיות בחברתם, ומוביל לבידודם החברתי.

מה גורם לסכיזופרניה?

לא ידוע מה גורם להופעת סכיזופרניה, אך חוקרים מאמינים ששילוב של גורמים גנטיים עם גורמים סביבתיים תורם להתפתחות המחלה. מדענים משערים שבעיות בכימיקלים טבעיים מסוימים במוח, כמו הממסרים העצביים דופמין וגלוטמט, יכולים לתרום לסכיזופרניה. מחקרי הדמיה הצביעו על הבדלים במבנה המוח ומערכת העצבים המרכזית אצל אנשים עם סכיזופרניה בהשוואה לאנשים בלי סכיזופרניה. על אף שהחוקרים אינם בטוחים במשמעותם של הבדלים אלה, מציאתם היא הוכחה מסייעת לכך שסכיזופרניה היא כנראה מחלת מוח.

גורמי סיכון לסכיזופרניה

על אף שהגורם המדויק לסכיזופרניה אינו ידוע, חוקרים זיהו כמה גורמים שככל הנראה מגבירים את הסיכון להתפתחות סכיזופרניה או להתעוררותה. גורמי הסיכון הם:

  • עבר משפחתי של סכיזופרניה.
  • חשיפה של העובר ברחם לנגיפים, רעלים או לתת-תזונה, במיוחד בשליש הראשון ובשליש השני להריון.
  • נסיבות חיים מעיקות.
  • הורות בגיל מבוגר.
  • נטילת סמי הזיה בנעורים ובתחילת הבגרות.

סיבוכי סכיזופרניה

סכיזופרניה שאינה מטופלת יכולה לגרום לבעיות רגשיות, התנהגותיות ובריאותיות חמורות. סיבוכים שנגרמים על-ידי סכיזופרניה או שכרוכים בה, כוללים:

  • התאבדות.
  • התנהגות של הרס עצמי, כמו פציעות וחתכים עצמיים.
  • דיכאון.
  • התמכרות לאלכוהול, סמים או תרופות.
  • חיכוכים במשפחה.
  • אי-יכולת לעבוד או ללמוד.
  • בעיות בריאות כתופעות לוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות.
  • חשיפה לאלימות.
  • מחלת לב, בעיקר בגלל עישון כבד.

     

בדיקות ואבחון של סכיזופרניה

כאשר רופא חושד שאדם לקה בסכיזופרניה, הוא יברר את העבר הרפואי והנפשי של המטופל, יערוך בדיקה גופנית, וסדרה של בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות, שכוללות:

  • בדיקות מעבדה. ספירת דם כללית ובדיקות דם אחרות כדי לשלול מצבים אחרים בעלי תסמינים דומים, ניטור בעיות אלכוהול וסמים והדמיות כמו CT או MRI.
  • הערכה פסיכולוגית. הערכה של המצב הנפשי הנוכחי על-ידי תצפיות על הופעה והתנהגות, ובחינת מחשבות, מצבי רוח, אשליות, הזיות ופוטנציאל לאלימות או להתאבדות.

 

קריטריונים לאבחון סכיזופרניה
כדי להיות מאובחן כלוקה בסכיזופרניה, צריך מטופל לעמוד במספר קריטריונים שנוסחו על-ידי ההסתדרות האמריקנית לפסיכיאטריה (APA) ופורסמו במדריך האבחון שנקרא DSM .מדריך זה משמש את אנשי בריאות הנפש בכל העולם המערבי.
אבחון של סכיזופרניה כרוך בשלילת אפשרות להפרעות נפשיות אחרות ובקביעה שהגורם לתסמינים אינו תוצאה של שימוש בסמים או אלכוהול, שימוש בתרופות מסוימות או מחלה, בנוסף, צריכים להתקיים הדברים הבאים:

  • קיומם של שני תסמינים לפחות מתוך התסמינים השכיחים של ההפרעה: אשליות, הזיות, דיבור לא מאורגן, התנהגות בלתי מאורגנת או קיפאון רגשי ותנועתי, או נוכחות של תסמינים שליליים במשך פרק זמן משמעותי בחודש ימים.
  • המטופל חווה מגבלה משמעותית ביכולתו לעבוד, ללמוד או לבצע מטלות שגרתיות.
  • המטופל חווה תסמינים לפחות במשך 6 חודשים.


ישנם כמה תת-סוגים של סכיזופרניה, לא כולם ניתנים להגדרה קלה. חמשת תתי הסוגים השכיחים ביותר הם:

  • סכיזופרניה פאראנואידית. סוג זה שמאופיין באשליות ובהזיות, כולל, בדרך כלל, פחות שיבוש תפקודי, ויש בו את התקווה הרבה ביותר לשיפור.
  • סכיזופרניה קטטונית. אנשים שלוקים בסוג זה אינם יוצרים קשר עם אנשים אחרים, נכנסים לתנוחות מוזרות, או עסוקים במחוות חסרות פשר או פעולות חסרות משמעות.
  • סכיזופרניה בלתי מאורגנת. סוג זה מאופיין במחשבות בלתי מאורגנות ובביטוי לא הולם של רגשות. סוג זה כרוך בשיבוש תפקודי ניכר, ויש בו מעט מאוד תקווה לשיפור.
  • סכיזופרניה בלתי ממוינת. סוג זה אופייני לרוב הלוקים בסכיזופרניה, שתסמיני מחלתם מקורם ביותר מסוג אחד של ההפרעה.
  • סכיזופרניה חלקית. סוג זה מאופיין בתקופות ארוכות ללא תסמינים חיוביים בולטים, אך שאר התסמינים קיימים.

     

טיפול ותרופות לסכיזופרניה

סכיזופרניה היא מצב כרוני שמחייב טיפול לאורך כל החיים, גם כאשר התסמינים נחלשים. טיפול בעזרת תרופות ותמיכה פסיכולוגית יכול לסייע בשליטה במצב. אשפוז בבית חולים הכרחי בתקופות משבר או בזמנים שהתסמינים מחמירים, זאת כדי להבטיח את שלומו של המטופל, לתת לו תזונה מתאימה, לאפשר לו לישון במידה מספקת ולשמור על היגיינה בסיסית.
טיפול בסכיזופרניה נעשה בפיקוח של פסיכיאטר מנוסה, וצוות הטיפול כולל גם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחיות מיומנות.

תרופות. תרופות הן לב ליבו של הטיפול בסכיזופרניה. מכיוון שתרופות לסכיזופרניה יכולות לגרום לתופעות לוואי נדירות אך רציניות, אנשים עם סכיזופרניה מסרבים, לעיתים, ליטול אותן. תרופות אנטי-פסיכוטיות הן התרופות השכיחות ביותר לטיפול בסכיזופרניה. הן מקלות על התסמינים, ככל הנראה, בגלל השפעתן על ממסרים עצביים במוח כמו דופמין וסרוטונין. נכונותו של המטופל לשתף פעולה עם הטיפול משפיעה על סוג הטיפול. מטופל שאינו משתף פעולה יזדקק לזריקות במקום ליטול טבליות. מטופל שנמצא בסערת נפש זקוק תחילה לתרופות הרגעה שאפשר לשלבן עם תרופות אנטי-פסיכוטיות.
תרופות אנטי-פסיכוטיות מקובלות. בתרופות אלו יש סיכון להופעתן של תופעות לוואי נוירולוגיות משמעותיות, כולל אפשרות להתפתחות הפרעות תנועה שיכולות להיות בלתי הפיכות. קבוצת תרופות זו כוללת:

  • כלורפרומזין.
  • פלופנאזין.
  • פרפנאזין.

 

יכולים לחלוף כמה שבועות מתחילת הטיפול עד להופעת שיפור בתסמינים. מטרת הטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות היא לשלוט בסימנים ובתסמינים של המחלה במינון הנמוך ביותר שאפשר. הרופא המטפל ינסה תרופות שונות במינונים שונים או בשילובים שונים כדי להשיג את התוצאה הרצויה. תרופות נוספות, כמו תרופות אנטי-דיכאוניות או תרופות נוגדות חרדה, יכולות אף הן להועיל.

תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש. תרופות חדשות אלו מועדפות, בדרך כלל, מכיוון שיש בהן סיכון נמוך יותר לתופעות לוואי קשות בהשוואה לתרופות הקונבנציונאליות. קבוצת תרופות זו כוללת:

  • אריפיפראזול.
  • קלוזאפין.
  • אולנזאפין.
  • פליפרידון.
  • קיואטיאפין.
  • ריספרידון.
  • זיפרסידון

 

מינהל המזון והתרופות בארהב (FDA) אישר לשימוש אריפיפראזול וריספרידון במטופלים בני 13-17 שנים. תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור החדש הן עלייה במשקל, סוכרת ורמות גבוהות של כולסטרול בדם.

טיפולים פסיכולוגיים. על אף שטיפול תרופתי הוא עיקרו של הטיפול בסכיזופרניה, כאשר המצב הפסיכוטי שוכך, הטיפול הפסיכולוגי הוא בעל חשיבות רבה. הטיפול הפסיכולוגי כולל:

  • הקניית מיומנויות חברתיות. טיפול זה מתמקד בשיפור תקשורת ויחסים חברתיים.
  • טיפול משפחתי. טיפול זה מעניק תמיכה והדרכה למשפחות של מטופלים עם סכיזופרניה.
  • שיקום מקצועי ותעסוקה נתמכת. טיפול זה מתמקד בסיוע למטופלים עם סכיזופרניה למצוא עבודה ולהתמיד בה.
  • טיפול פרטני. טיפול זה מסייע למטופל עם סכיזופרניה ללמוד איך להתגבר על עקות (Stress) ואיך לזהות סימני אזהרה מוקדמים של הישנות הבעיה, כך שיוכל לשלוט ולנהל את מחלתו.

התמודדות עם סכיזופרניה ותמיכה

התמודדות עם מחלה כה רצינית כמו סכיזופרניה היא רבת אתגרים הן למטופל והן למשפחתו וחבריו. להלן מספר דרכים להתמודדות עם סכיזופרניה:

  • ללמוד מהי סכיזופרניה. חינוך ולמידה של מצב נפשי זה יכולה לעזור למטופל לדבוק בתוכנית הטיפול. חינוך ולמידה יכולים לסייע לחבריו ולבני משפחתו של המטופל להבין את המצב ולגלות יותר חמלה למטופל.
  • להצטרף לקבוצת תמיכה. קבוצות תמיכה לאנשים עם סכיזופרניה יכולות לעזור להם לפגוש אנשים שמתמודדים עם אתגרים דומים. קבוצות תמיכה יכולות גם לסייע למשפחות ולחברים להתמודד טוב יותר עם המצב.
  • להתמקד ביעדי הטיפול. החלמה מסכיזופרניה היא תהליך ממושך. התמקדות ביעדי ההחלמה יכולה לעזור למטופל עם סכיזופרניה לשמור על מוטיבציה להשתפר. צריך לעזור למטופל שאהוב עלינו לזכור להיות אחראי על שליטה במחלתו ולהתרכז ביעדי ההחלמה.
  • ללמוד להתרגע ולנהל עקות. מטופל עם סכיזופרניה ואוהביו יכולים לשאוב תועלת מטכניקות להפחתת עקות (Stress) כמו מדיטציה, יוגה וטאי-צ’י.

     

מניעה של סכיזופרניה

אין דרך בטוחה למנוע סכיזופרניה, אך טיפול מוקדם יכול לסייע בשמירת שליטה על תסמינים לפני שמתפתחים סיבוכים, ויכול לעזור ביעילות הטיפול בטווח הארוך. דבקות בתוכנית הטיפול יכולה למנוע הישנות של תסמיני סכיזופרניה או את החמרתם. חוקרים מקווים שמחקרים נוספים על גורמי סיכון לסכיזופרניה יוכלו להוביל לאבחון ולטיפול מוקדמים יותר.
אנשים עם סיכון מוגבר לסכיזופרניה, ייטיבו לעשות אם ינקטו בצעדי מנע כמו הימנעות מוחלטת משימוש בסמים, הפחתת עקות, שינה מספיקה ומספקת והתחלה של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, מיד כשמתעורר הצורך, כדי לעזור במזעור תסמינים או למנוע את החמרתם.

 

 

אולי יעניין אותך...

מחלות של החומר הלבן במוח

מחלות של החומר הלבן במוח

החומר הלבן נמצא ברקמות עמוקות של המוח, מתחת לקליפת המוח. החומר הלבן מורכב מתאי תמיכה …