הבנה משופרת של חוש הריח

חוקרים במרכז הרפואי באוניברסיטת דיוק גילו איך המוח יוצר את תחושת הריח מהאותות שנשלחים מהאף.
במחקר שנערך בעכברי מעבדה מצאו החוקרים כי בפקעת חוש הריח במוח, המקום הראשון עליו מגיע מידע מן האף, לא נקלט הניחוח המסוים (ניחוח פריחה למשל) כיחידה בודדת. תאי העצב (הנוירונים) באתר זה מזהים בו רק את הרכיבים הכימיים של הניחוח. הרכיבים המזוהים נשלחים למקום אחר במערכת הריח בו הם מוגדרים ומשתלבים לניחוח מוכר. הדבר דומה להאזנה לכל נגן בתזמורת בכדי לשמוע את כלל היצירה.
מערכות חוש הריח של עכברים ושל בני אדם דומות מאוד במבנן.
אומר דר דיו לין עורך המחקר: רצינו להבין איך מצרף המוח את אותות הריח השונים ויוצר מידע מלא של הניחוח. גילינו כי השלם, במקרה זה, הוא סך כל רכיביו.
במחקר, שפורסם בכתב העת נוירון, חשפו החוקרים את העכברים לניחוחות שונים ומדדו את תגובת הנוירונים בפקעת חוש הריח באמצעות הדמיה שמיפתה את פעילות המוח בעת החשיפה לניחוח מסוים. בשלב ראשון זיהו החוקרים והפרידו את הרכיבים הנדיפים שבניחוח, ולאחר מכן חשפו את העכברים לניחוח בכללותו ולכל רכיב נדיף בנפרד. החוקרים מצאו כי הנוירונים בפקעת חוש הריח הם אמצעי זיהוי לרכיבים בודדים בלבד ואינם מזהים את הניחוח בשלמותו.
המוח, בכדי להבחין בין הניחוחות השונים, חייב לשלב את האותות שהתקבלו מהרכיבים הבודדים בכדי ליצור את תמונת הניחוח, דבר המתרחש באתר נפרד במוח.
החוקרים משערים כי תפיסת חוש הריח של בני אדם בנויה על פירוק הניחוח לרכיביו באתר הזיהוי הראשוני הנמצא בפקעת חוש הריח והרכבת התמונה השלמה באתר אחר המזהה ומאחסן את הניחוחות השונים.