מתי מתחיל גיל המעבר

מדריך בדיקות מעבדה

בדיקות מעבדה הן כלי אבחוני חשוב ביותר המסייע בידי הרופא להעריך את מצבו הבריאותי של המטופל. ככל שהאבחון מדויק יותר, כך יוכל הרופא בוודאות גבוהה יותר לאתר את הליקוי או המחלה ממנה סובל המטופל. תסמינים ניכרים לעין ותסמינים מדווחים מאפשרים לרופא לקבוע אבחנה ראשונית, אך הסתמכות בלעדית עליהם עלולה שלא להספיק או במקרה הרע, לגרום לטעויות באבחון. מגוון רחב של בדיקות מאפשר לרופא לשלול או לאושש את קיומה של בעיית בריאות. הבדיקות הנפוצות הן בדיקות דם לסוגיהן ובדיקות שתן שונות.

מדוע יש צורך בבדיקות מעבדה?

רופא המשפחה שלך הוא רופא הקו הראשון אליו אתה ניגש בעת צרה או חשש לצרה, ומצפה ממנו למצוא לך פתרון מהיר ויעיל ככל האפשר. רופא המשפחה שלך אומנם מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ומיומן לבצע בדיקות פיזיות שונות שניתן בעזרתן להעריך את מצב בריאותך או מהי הבעיה ממנה אתה סובל, אך ברוב המקרים המידע העכשווי המצוי בידי הרופא הוא חלקי או שאינו מספיק בכדי לאבחן בדייקנות את מצבך. בכדי לקבל תמונה שלמה יותר של מצבך ישלח אותך הרופא לבצע סידרה של בדיקות מעבדה בהן יבחנו חומרים שונים המצויים בדמך או בשתן שלך. תוצאות הבדיקות במעבדה יתנו, בדרך כלל, מידע מספיק לרופא כדי לקבוע את מצב בריאותך, לאבחן את המחלה או הבעיה ממנה אתה סובל ולהתאים לך את הטיפול היעיל ביותר.

מהם הערכים התקינים של בדיקות מעבדה?

לחלק מבדיקות מעבדה יש תשובה פשוטה של כן או לא, לדוגמה  תרבית של משטח גרון תצביע על הימצאותם או אי הימצאותם של חיידקים מזיקים. בבדיקות רבות אחרות תתקבל תשובה בעלת ערך מספרי כלשהו ובסמוך אליה יצוינו הגבול העליון והתחתון של הנורמה. נורמה היא טווח התוצאות הנחשב לתקין. טווח התקינות נקבע בעקבות בדיקות רבות הנערכות בקרב אנשים בריאים ומתעדכן מעת לעת בהתאם למחקרים חדשים או לקביעות של ארגוני בריאות מובילים. גבולות הנורמה משתנים בהתאם לסוג האוכלוסייה הנבדקת (נשים, גברים, ילדים, זקנים) וגיל האוכלוסייה הנבדקת. גורמים נוספים שיש להתחשב בהם בעת הערכת תוצאות בדיקות מעבדה הם: מצבו הבריאותי של הנבדק, התרופות וההשלמות תזונתיות שהוא נוטל, מצבו הנפשי, הרגלי התזונה שלו ואורח חייו. מכאן ברור שלא ניתן לאבחן או לטפל במחלה או בבעיית בריאות רק על סמך בדיקות מעבדה.

איך קוראים את טופס תוצאות בדיקות מעבדה?

בטופס תוצאות בדיקות המעבדה, הנשלח אליך ואל הרופא המטפל, מופיע, בדרך כלל, טור של החומרים שנבדקו מדמך או מהשתן שלך. בסמוך לשם החומר הנבדק מופיעה שורה בה רשום חיובי או שלילי (כאשר ישנה תשובה פשוטה של כן או לא) או שמופיע ערך מספרי ואחריו ברצף – מספר נמוך, סוגריים ומספר גבוה. בתוך הסוגריים או מחוץ להם מופיעה נקודה. אם הנקודה נמצאת בתוך הסוגריים פירוש הדבר הוא שהתוצאה שהתקבלה היא תקינה ונמצאת בגבולות הנורמה. אם הנקודה נמצאת מחוץ לסוגריים – התוצאה שהתקבלה אינה תקינה. הטופס נשלח אליך וגם אל הרופא, כדי שזה יבהיר לך את משמעות התוצאות שאינן תקינות וימליץ במקביל על הטיפול המתאים.

מה בודקים בבדיקות מעבדה?

גופנו מורכב מסוגים רבים ושונים של תאים ונוזלים. את רובם ניתן לבדוק במעבדה. הדגימות השכיחות ביותר שנלקחות לבדיקה במעבדה הן של דם ושתן. לעיתים שכיחות פחות תילקחנה דגימות של זיעה, נוזל עמוד השדרה, נוזלי מפרקים, רוק, שיער, צואה, מוח עצמות, רקמות ועוד.

מה יש לדעת לפני הבדיקות?

בהתאם לסוג הבדיקה הנדרש, עשוי הרופא לבקש ממך לצום מספר שעות לפני הבדיקה או לאכול מזון מסוים. בבדיקות אחרות תתבקש להגדיל או לצמצם את כמות המים שתשתה לפני הבדיקה. אתה עשוי להידרש שלא לעשן לפני הבדיקות. בכל מקרה רצוי לברר עם הרופא מהן הוראותיו המדויקות אותן אתה מתבקש לבצע לפני הבדיקות.

תוך כמה זמן מתקבלות תוצאות של בדיקות מעבדה?

רוב תהליכי הבדיקה במעבדה מסתיימים, בדרך כלל, תוך מספר שעות, כך שאתה והרופא שלך תקבלו את התוצאות ביום הבדיקה אם אתה מאושפז בבית חולים, או תוך ימים ספורים אם אתה בביתך. ישנם תהליכי בדיקה ממושכים יותר שנדרשים כמה ימים כדי להשלימם, כך שאתה והרופא שלך תקבלו את התוצאות לאחר כשבוע לערך.

סוגי בדיקות מעבדה 

ישנם למעלה מ- 25,000 סוגי בדיקות מעבדה, כאשר רוב המעבדות מבצעות, בדרך כלל, כ- 500 בדיקות שונות. הבדיקות השכיחות ביותר הן:

בדיקות דם – המטולוגיה שכוללות –

  • ספירת תאי דם אדומים. ספירת תאים אלה מסייעת באבחון אנמיה.
  • ספירת תאי דם לבנים. ספירת תאים אלה מסייעת באבחון זיהומים.
  • התמיינות תאי דם לבנים. היחס בין הסוגים השונים של תאים אלה משתנה במצבי דלקת ובאלרגיות.
  • ספירת טסיות דם. ספירה של תאים שמשתתפים בתהליכי קרישת הדם.
  • מבדקי קרישה. בדיקת זמני דימום וקרישה ובדיקות נוספות להערכת תהליכי קרישת הדם.
  • המוגלובין. מדידת יכולת הובלת החמצן של הדם.

בדיקות דם – כימיה שכוללות –

  • סוכר. כמות הגלוקוזה בדם לאבחון סוכרת.
  • אלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, כלור ודו תחמוצת הפחמן). חומרים המווסתים את נוזלי הגוף, את לחץ הדם, והכרחיים לתפקוד רוב מערכות הגוף.
  • אנזימים (CK, ALP, ALT, AST, GGT). מסייעים לאבחון מחלות לב וכבד.
  • שומני הדם (כולסטרול וטריגליצרידים). רמות גבוהות שלהם הן גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
  • חנקת שתן. בחינת תפקודי כליות.

בדיקות דם – מיקרוביולוגיה שכוללות –

  • תרבית. זיהוי במבחנה של סוגי חיידקים מזיקים.
  • משטח. הערכה ראשונית של זיהומים.

בדיקות שתן בוחנות המצאות סוכר, חלבון, תאי דם לבנים ותוצרי פסולת אחרים בשתן. הבדיקות מספקות מידע על הכליות, הכבד ועל תהליכי חילוף חומרים המתחוללים בגוף.

בנוסף לכך קיימות בדיקות סמנים ביולוגיים לגילוי ממאירות או חשש לתחילתו של תהליך סרטני (משטח צוואר הרחם, ביופסיה ועוד), בדיקות המערכת החיסונית (איידס למשל), בדיקות הריון ובדיקות סוג הדם (עבור בנק הדם).

הערה חשובה

אין בכוונת תקציר זה להיות כוללני או להוות תחליף לשיחה ממצה עם הרופא על משמעות תוצאות בדיקות המעבדה. בידי הרופא מצויים, בדרך כלל, רישום מפורט של עברו הרפואי של הנבדק, רישום של תסמינים מדווחים שבעקבותיהם נדרשה בדיקת המעבדה, ורק הערכה משולבת של מידע זה עם תוצאות בדיקות המעבדה תאפשר אבחון וטיפול יעילים.

 

אולי יעניין אותך...

בדיקת מוח העצם

מהי המטרה של בדיקת מוח העצם? המטרה של בדיקת מוח העצם היא להעריך את רמות …