בדיקת אשלגן

מהי המטרה של בדיקת אשלגן?

אשלגן נוכח בכל נוזלי הגוף. רובו מצוי בתוך תאי הגוף ורק כ- 2% ממנו מצויים בנוזל הדם (פלסמה). מכיוון שריכוז האשלגן בדם הוא כה נמוך, שינויים זעירים ברמתו עלולים להיות בעלי משמעות מרחיקת לכת. אם רמת האשלגן נמוכה מדי או גבוהה מדי, בריאותך עלולה להיות בסכנה ניכרת. אתה עלול לפתח הלם גופני, לסבול מכשל נשימתי או מהפרעות בקצב הלב. ריכוזים בלתי תקינים של אשלגן עלולים לפגוע בתפקוד המסר העצבי לשרירים, לדוגמא: שריר הלב עלול לאבד את יכולתו להתכווץ.

 

מתי יש לבצע בדיקת אשלגן?

בדיקת אשלגן בדם היא חלק מבדיקות תקופתיות שמומלץ, לאנשים בריאים, לבצען אחת לשנה. בדיקה זו חשובה במיוחד לנוטלים תרופות משתנות או תרופות ללב, לסובלים מיתר לחץ דם או ממחלת כליות ולמקבלים טיפולי דיאליזה, טיפולים משתנים או טיפול תוך ורידי.

 

מה משמעות התוצאות של בדיקת אשלגן?

רמות גבוהות של אשלגן עלולות להצביע על מצבי הבריאות הבאים:

• צריכה גבוהה של אשלגן בתזונה (לדוגמה: פירות או מיצי פירות).
• מינון יתר של אשלגן בטיפול תוך ורידי.
• כשל כלייתי חמור או כרוני.
• מחלת אדיסון.
• תת פעילות של הורמון אלדוסטרון.
• פציעה ברקמות.
• זיהום.
• סוכרת.

תרופות מסוימות עלולות לגרום לרמות גבוהות של אשלגן בקרב אחוז קטן של מטופלים. ביניהן ניתן למצוא תרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידיות (NSAIDs), תרופות ליתר לחץ דם מסוג חוסמי בטא, מעכבי ACE ותרופות משתנות.

רמות נמוכות של אשלגן עלולות להופיע במקרים הבאים:

• התייבשות.
• הקאות.
• שלשול.
• מחסור תזונתי באשלגן (נדיר).

כדאי לדעת שאופן נטילת דגימת הדם לצורך ביצוע הבדיקה עלול אף הוא להשפיע על התוצאה. אם אתה מכווץ ומרפה, פעמים רבות, את אגרופך בעת לקיחת הדם רמת האשלגן עלולה לעלות. אם זרם הדם בוורידים מהיר מדי או אטי מדי, תאי הדם מתפרקים ורמת האשלגן עולה. אם המבחנה עם דגימת הדם אינה מגיעה במהירות למעבדה, רמת האשלגן עלולה לעלות.