ממחקר חדש עולה כי קיומו של חור בלב אינו כה משמעותי בגרימת שבץ כפי שסברו קודם לכן.
במחקר קודם נטען כי קיומו של חור קטן בין עליות הלב (PFO) מגביר את הסיכון לשבץ משום שהוא עלול לאפשר מעבר של קרישי דם מן הלב למוח.
החוקרים במאיו קליניק מטילים כעת ספק בנכונותה של ההשערה משום שמצאו שאין מתאם ניכר בין קיומו של החור לבין הופעת שבץ כפי שניתן היה לשער.
במחקר שבחן למעלה מ- 1000 חולים שלקו בשבץ נמצא כי קיומם של גורמי סיכון לבביים מסורתיים משמעותי יותר להופעת שבץ, מאשר קיומו של חור בלב, במיוחד בקרב בני 50 ומעלה.
"ממחקרנו עולה כי בקרב רוב הנבדקים לא נמצא קשר בין שבץ לקיומו של חור בלב". אומר דר' ג'ורג' פטי שהוביל את המחקר. המחקר פורסם בכתב העת של מאיו קליניק.
בהתאם לממצאי המחקר, בקרב חולים צעירים, קיומו של חור בלב הוא גורם סיכון משמעותי במעט יותר. נדרשים, כמובן, מחקרים נוספים בכדי להבין את מלוא חשיבותו של חור בלב כגורם סיכון לשבץ. מסכמים החוקרים.
סביר להניח כי הממצאים החדשים יהיו שנויים במחלוקת משום שצינתור לסגירת חורים בלב הוא הליך שיגרתי ומקובל להקטנת הסיכון לשבץ.
שבץ (אירוע מוחי) מתחולל כאשר אספקת חמצן למוח או לחלק ממנו נפסקת בגלל קריש דם שחוסם עורק או בגלל פקיעת עורק המספק דם למוח.
18.5.2006
