הפרעות שינה הן בעיה שכיחה באוכלוסייה. למעלה מרבע מהאוכלוסייה תסבול מהן במהלך חייה. בעבר ניתנה להפרעות אלו תשומת לב מועטה בלבד, אך כיום כבר ידוע שלהפרעות השינה יש השפעה שלילית משמעותית על תפקודנו בחיי היום-יום, בעבודה, בתפקוד החברתי וביכולתנו הקוגניטיבית (ריכוז, זיכרון וכו). הגורמים להפרעות שינה יכולים להיות פסיכולוגיים או פיזיולוגיים, והפרעות השינה יכולות להתבטא באופנים שונים.
כיצד נוכל לדעת שיש לנו הפרעות שינה?
מהן הפרעות שינה? ומה זו בעצם שינה?
מדוע שינה חשובה כל כך?
במאמר זה על הפרעות שינה ריכזנו עבורכם את המושגים המרכזיים שכדאי לדעת:
מחזורי שינה. שינה תקינה מורכבת משישה מחזורי שינה בלילה שכוללים את שלב REM (שלב החלימה המלווה בתנועות עיניים מהירות) ושלב -NREM, כל אחד מהם אורך כ-90 דקות.
NREM. שלב שמתרחש, בדרך כלל, יותר במחצית הראשונה של הלילה. שלב זה מורכב מארבעה תתי-שלבים: שני השלבים הראשונים מהווים 40% ממחזור השינה, השינה בהם שטחית יותר, ושני השלבים האחרונים, שמהווים כ-20% ממחזור השינה, בהם השינה עמוקה.
REM. זוהי שנת החלום, שמתרחשת, בדרך כלל, יותר במחצית השנייה של הלילה ומאופיינת בתנועות מהירות של גלגלי העיניים ושיתוק של הגוף, למעט העיניים ואיברי המין. אחד ההסברים להיותנו שרויים בשיתוק בשלב זה הוא כי השיתוק מונע מאתנו להשתתף באופן גופני בחלום. שלב זה מהווה 20%-25% מזמן השינה.
ויסות השינה. ויסות השינה מתבצע בעזרת מערכת מורכבת של חומרים שמחברים בין מסלולים עצביים שונים במוח. ישנם מסלולי ערות ומסלולי שינה. לכל מסלול יש חומרים (נאורו-מודולטורים) מקשרים וחומרים שקשורים עמו. ישנם קשרים עצביים בין המסלולים על מנת לווסת בין הליך השינה לבין ערות. אחד החומרים שנמצא במסלול שאחראי על שינה הוא מלטונין. רוב הפרשתו מדוכאת בנוכחות אור חזק (אור שמש בעיקר) ומופעלת בעת חשכה. עם הגיל, תיתכן ירידה בייצור מלטונין במוח, ובמקביל תיתכן עלייה בשכיחותם של נדודי השינה. טיפול במלטונין או טיפול במלטונין בשחרור איטי ניתן להפרעות בתזמון השינה ולשינוי המחזור הביולוגי לאנשים מעל גיל 55, בעקבות ירידה טבעית בהפרשת מלטונין. טיפול בשחרור המושהה של המלטונין, יעיל בסיוע להשגת תחושת עייפות והרדמות.
הפרעות שינה שכיחות
נדודי שינה ראשוניים. נדודי שינה אלה באים לידי ביטוי בקשיי הרדמות שנמשכים מעל ל-30 דקות, בהתעוררות בלילה, ביקיצה מוקדמת בבוקר (כשעתיים לפני זמן הקימה המתוכנן) או בשינה בלתי מספקת במשך לפחות 3 ימים בשבוע במהלך של חודש לפחות.
כ-20-25% מהאוכלוסייה יסבלו ממופע אחד לפחות של נדודי שינה במהלך החיים. הסיכון לסבול מנדודי שינה עולה עם הגיל, והוא גבוה יותר בקרב פרודים ואלמנים.
טיפול בנדודי שינה בעזרת גלולות שינה יעיל במצב שבו הם נגרמים בגלל עקה (Stress) חריפה לטווח קצר. בנדודי שינה כרוניים יש לזהות תחילה את הגורם להפרעה ולטפל בו. במידה ולא חל שיפור, ההמלצה היא לעבור טיפול התנהגותי קוגניטיבי – CBT.
הפרעת נשימה בשינה. הפרעת הנשימה השכיחה היא תסמונת הפרעת נשימה חסימתית. כ-7% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו. הפרעות נשימה חסימתיות הן קשת של הפרעות שחלקה הקל יותר הוא נחירות בלבד (30% מהגברים מעל גיל 40 סובלים מנחירות) וחלקה הקשה יותר, דום נשימה לכמה שניות או ירידה בנפח הנשימה. צריך לדעת כי לכל אדם ישנן הפסקות נשימה והאבחון האם זו מחלה הוא תלוי כמות. חשוב לטפל בהפרעה זו מכיוון שהיא טומנת בחובה סיכונים להתפתחות מחלות שקשורות בחסימת עורקים. הפרעות נשימה מרכזיות, הן הפרעות נשימה בשינה שכיחות פחות. מקורה של הפרעה זו במוח, כשאין פקודה מוחית לנשימה בזמן השינה. חשוב לדעת כי השמנה היא גורם סיכון מספר אחד להתפתחות הפרעות נשימה.
פראסומניות. אלו הן תופעות אוטומטיות בזמן שינה שכוללות דיבור מתוך שינה, הליכת לילה, אכילת לילה, חריקת שיניים, וביעותי לילה. פראסומניות מופיעות בעיקר בשלב השינה העמוקה ואנו שוכחים אותן באופן מלא או חלקי עם היקיצה. תופעות אלה שכיחות יותר בגיל הנעורים ומחמירות בגלל בחסך שינה ו/או בתקופות של מתח ועקה. סוג נדיר יותר של פראסומניות נקרא RBD. אלו הן התנהגותיות שקורות בשנת החלום (REM). הפרעות אלה מתרחשות כאשר סובלים מהפרעות נוירולוגיות שגורמות להפסקת שיתוק השרירים במהלך REM. תופעות אלה בשונה מפראסומניות שמתרחשות בשלב השינה העמוקה, מאופיינות בהתנהגות אלימה לפעמים ובתנועתיות יתר.
ביעותי לילה. ביעותי לילה הם יקיצה מבוהלת, בדרך כלל, בשלבי השינה העמוקה, שמלווה לעיתים בצרחות ובתחושת פאניקה. התופעה אופיינית במיוחד בקרב ילדים, אינה מחייבת, בדרך כלל, טפול רפואי וחולפת עם הגיל. בניגוד לסיוטי לילה, אותם אנו זוכרים בפירוט גם לאחר היקיצה, ביעותי לילה נשכחים עם היקיצה בבוקר. שכחה זו מוכרת להורים לילדים קטנים. הילד מתעורר בבכי קורע לב וההורה חסר אונים. לאחר מכן הילד חוזר לישון ומתעורר מבלי שהוא זוכר כלל את האירוע.
תנועות רגליים מחזוריות. אלו הן תנועות רגליים שמתרחשות מתוך שינה, שנגרמות בגלל מחסור במינרלים כמו ברזל, רמות סוכר לא מאוזנות, בעיות בבלוטת התריס, או נטילת תרופות מסוימות. התופעה גורמת לתחושה של שינה לא מספקת ועייפות במהלך היום, והסיכון לחוות תנועות רגליים מחזוריות עולה עם הגיל.
ישנוניות יתר (היפרסומניה). ישנם שלושה סוגים עיקריים של ישנוניות יתר:
1. נרקולפסיה: תסמונת ישנוניות יתר שמלווה בחלימה בהקיץ במהלך היום, מצבים של שיתוק שינה ו/או הזיות לפני הרדמות או לפני יקיצה.
2. ישנוניות אידיופתית: ישנוניות מעל הנורמה במהלך היום, למרות מספר מספק של שעות שינה.
3. Long sleepers: אנשים שזקוקים ליותר שעות שינה מהממוצע וישנים יותר. כל עוד הם ישנים יותר תפקודם נורמלי ומלא, אך תיתכן ירידה בתפקוד כאשר הם אינם ישנים את מכסת השעות הדרושה להם.
צריך לדעת שהסיבה העיקרית לישנוניות יתר במהלך היום הנה חסך בשנת הלילה, דבר שכיח ביותר בחברה התחרותית והתובענית בה אנו חיים.
הפרעות בתזמון השינה. אלו הן הפרעות בשעון הביולוגי:
1. שעון דחוי: נרדמים מאוחר מהרגיל, למשל לפנות בוקר. הפרעה זו שכיחה יותר בקרב בני נוער, שאינם מצליחים להירדם בלילה לפני שעה מסוימת, ועליהם לקום לבית הספר בבוקר שלמחרת.
2. שעון מקדים: נרדמים מוקדם בערב אך מקיצים בשעות הבוקר המוקדמות. הפרעה זו מוכרת בקרב מבוגרים.
3. שעון שבור: מדובר באנשים שאין להם מקצביות בשינה, הם יכולים לישון ולקום בכל שעה.
4. יעפת (גטלג): הפרעה זו בשעון הביולוגי מתרחשת כאשר שעות היום אליהם אנו רגילים משתנות. השעות בהם היינו רגילים לישון הופכות לצהרי היום, ואנו חשים צורך לישון.
ניתן, ברוב המקרים, לטפל בהפרעות בתזמון השינה. לטיפול זה חשיבות מכיוון שהפרעות אלו יכולות לשבש את שגרת החיים.
טיפול בהפרעות בתזמון השינה ניתן על ידי מלטונין. מדובר במלטונין רגיל שמחקה את המלטונין שמופרש בגופנו. בהפרעות אלו מלטונין אכן מופרש בגופנו אך בזמנים לא תקינים. בשונה מטיפול במלטונין ארוך טווח שניתן בגלל מחסור בהפרשת מלטונין, מטרת הטיפול במלטונין רגיל היא לסייע בעזרת תוספת חיצונית בשעות מסוימות, לתקן את מחזור ההפרשה הטבעית של ההורמון.
מאת: דר מיכל לוסטיג, מומחית בפסיכיאטריה ורופאת שינה, המכון להפרעות שינה ועייפות ביח שיבא.
