מחקר חדש טוען שיעילותן של תקנות שמתקין הרגולאטור שמורות על הפחתת מלח במזון עולה באופן ניכר ביותר על יעילותן של מגבלות וולונטאריות של היצרנים על תכולת מלח במזון.
חוקרים מאוסטרליה ביצעו הערכת תועלת ובדיקות עלות מול יעילותן של שיטות שונות של הפחתת מלח במזון. ידוע שרמות גבוהות מדי של מלח במזון יכולות לגרום ליתר לחץ דם, שבץ ואוסטיאופורוזיס.
במחקר נטען שמגבלות מתוקף צווים ותקנות של הרשויות יעילים כמעט פי 20 ממגבלות עצמיות של תעשיית המזון.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת לב, אומרים החוקרים שאוכלוסיית אוסטרליה תזכה ב- 610,000 שנות חיים בריאים אם כל אדם באוסטרליה יצמצם את צריכת המלח היומית המרבית ל- 6 גרמים.
החוקרים טוענים שהמלצות תזונתיות בלבד שמעודדות אנשים להפחית את צריכת המלח תוכלנה לצמצם את תחלואת לב וכלי דם ב- 0.5% בלבד. מגבלות עצמיות של תעשיית המזון המעובד תוכלנה לצמצם תחלואת לב וכלי דם ב- 1%, אך מגבלות וצווים ממשלתיים שיאכפו יכולות להקטין את הבעיה ב- 18%.
מסכמים החוקרים: "יצרני מזון צריכים לייצר רווחים עבור בעלי המניות, אבל יש להם גם מחויבות לחברה. אם האחריות התאגידית נכשלת, יש אולי הצדקה אתית לממשלה להיכנס לתמונה ולחוקק חוקים ותקנות מחייבים".
2.11.2010
עוד על מלח
