תשלום מתעשיית התרופות – מחצית מרופאי ארה"ב מקבלת

בראש מקבלי תשלום מתעשיית התרופות עומדים רופאים שמקבלים אופציות של מניות ומענקי מחקר, בתחתית הרשימה נמצאים רופאים שמקבלים משלוח חינם של פיצה.

בשנת 2015, כמחצית מרופאי ארה"ב קיבלה תשלום מתעשיית התרופות ומתעשיית האביזרים הרפואיים בסכום של 2.4 מיליארד דולרים, כך מדווח במחקר שנערך בראשות דר' קתרין טרינגל מאוניברסיטת לויולה שבארה"ב.

תשלום מתעשיית התרופות ומתעשיית האביזרים הרפואיים ומתנות אלה קרוב לוודאי שעודדו רופאים לרשום למטופליהם תרופות מרשם יקרות ואביזרים רפואיים שקודמו על-ידי תועמלנים וסוכני מכירות, כך נטען במחקר שני בראשות פרופסור איאן לרקין מאוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב.

רופאים במרכזים רפואיים אקדמיים היו מועדים יותר לרשום למטופלים תרופות גנריות זולות יותר מאשר תרופות ממותגות ויקרות, זאת לאחר שבתי החולים שלהם אימצו תקנות שמגבילות ביקורים של תועמלנים רפואיים, כך אומרים החוקרים.

הגבלות על ביקורי תועמלנים היו כרוכות בירידה בכמותם של מרשמים של תרופות ממותגות, כך אומר פרופסור איאן לרקין, מבית הספר למנהל באוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב.

"אם רופא רשם תרופה מסוימת 100 פעמים בחודש, אנחנו משערים שהמספר ירד ל- 92 פעמים בחודש לאחר שההגבלות על ביקורי תועמלנים נכנסו לתוקף. זהו בעצם שנוי מאוד ניכר" אומר פרופסור לרקין.

חברות התרופות הרוויחו יותר מ- 60 מיליארד דולרים בשנת 2010 מתרופות ממותגות שנכללו במחקר. תרופות גנריות זולות ב- 80%-85% מתרופות ממותגות, מכאן שבתי חולים יכולים לחסוך כסף רב, אם רופאים יתחילו לרשום תרופות גנריות במקום תרופות ממותגות.

חברות פרמצבטיות מוציאות כסף על שיווק ישיר לרופאים יותר ממה שהן מוציאות על מחקר ופיתוח, כי הן מאמינות שזה עובד, כך טוען פרופסור אדמס דדלי מאוניברסיטת קליפורניה שבארה"ב.

"זאת הסיבה מדוע הם עושים זאת. זה גם מה שהם אומרים במסמכים פנימיים שלהם, אם אתה רוצה להשפיע על רופא, קח אותו לארוחה, תן לו מתנה" אומר פרופסור דדלי שכתב את מאמר המערכת שנלווה למחקר.

באחד משני המחקרים, ניתחו החוקרים מידע שנאסף בגוף ציבורי שנקרא "טיפול רפואי בר השגה"  שמקבל לפי תקנות פדרליות בעניין תשלומים גלויים, נתונים מתעשיית התרופות על התשלומים שהועברו לרופאים.

תעשיית התרופות ותעשיית האביזרים הרפואיים שילמה בשנת 2015 כ- 2.4 מיליארד דולרים לכמעט 450,000 רופאים מתוך 933,000 הרופאים בארה"ב.

תשלום מתעשיית התרופות התחלק כדלקמן: 1.8 מיליארד תשלומים כלליים לרופאים, 544 מיליון תשלומים בצורת אופציות למניות ומניות בפועל, ו- 75 מיליון מענקים למחקר.

הסיכוי לקבלת תשלום מתעשיית התרופות היה תלוי בהתמחות של הרופא. 61% מהמנתחים קיבלו תשלום בהשוואה ל- 48% מרופאי המשפחה.

רוב התשלומים הכלליים נועדו למזון ולשתייה, דבר שנהפך למנהג שכיח לאחר שהתעשייה הפרמצבטית הטילה על עצמה מגבלות שיווק כבר בשנת 2002, אומר פרופסור דדלי. לכן התשלום הממוצע לרופא בתשלומים הכלליים עמד על 200 דולרים לערך. 

"זהו נוהג מאוד שכיח בקרב תועמלנים להופיע עם קופסה של כריכים או עם מגש של פיצה עבור הרופאים כדי שיחלקו את המזון עם אנשי הצוות שלהם. זה דבר רב ערך, משום שמדובר באנשים עסוקים ביותר שאין בקרבתם הרבה אפשרויות הסעדה כמו במרכזים רפואיים גדולים" אומר פרופסור לרקין.

ברשימת התשלומים, לאחר אופציות ומניות, הסכום הגדול הבא מופיע בצורה של תמלוגים או תשלומי רישוי (484 מיליון דולרים) ועמלות שונות כמו דמי הרצאות (472 מיליון דולרים).

"רופאים רבים אומרים שאי-אפשר לקנות אותם בסכומי הכסף הקטנים שאנחנו מדברים עליהם, אך סכומי הכסף אינם כה נמוכים. רופאים רבים מאוד מקבלים אלפי דולרים. קשה לדמיין שזה לא משפיע כלל" אומר פרופסור דדלי.

" בתי חולים אוניברסיטאיים, בגלל חששות מפני השפעה זו, הטילו מגבלות על ביקורי תועמלנים אצל רופאים. בתי חולים מסוימים אסרו על ארוחות, ובתי חולים אחרים דרשו מתועמלנים לקבוע פגישות ולא לקפוץ לביקור. מגבלות אחרות כללו חובה של ענידת תגי זיהוי, קיום הדרכות איך מתנהלת שיחת מכירה ואיך להימנע מקבלת דוגמיות בחינם או לדרוש שהדוגמיות תשלחנה לבית המרקחת המרכזי" אומר פרופסור לרקין.

צוות המחקר בראשות פרופסור לרקין השווה את דפוסי המרשמים של 2,100 רופאים ב- 19 בתי חולים שמתקיימות בהם הגבלות על פעולת תועמלנים מול 24,500 רופאים במשרות דומות בבתי חולים שאין בהם מגבלות על עבודת תועמלנים.

נתח השוק של תרופות ממותגות ירד בבתי חולים שהיו בהם מגבלות תעמולה, בעוד שנתח השוק של תרופות גנריות עלה.

"מטופלים יכולים לנקוט בצעדים כדי לעזור לרופאים להוריד את עלויות הטיפול התרופתי", אומר פרופסור דדלי.

  • "הם יכולים לשאול את הרופא האם התרופה שנרשמה באמת הכרחית. רופאים מסוימים רושמים תרופות מכיוון שהם סבורים שהמטופל רוצה תרופה, בעוד שלמעשה המטופל יכול להסתדר בלי תרופה.
  • הם יכולים לשאול את הרופא או הרוקח האם ישנה חלופה גנרית לתרופה שנרשמה.
  • הם יכולים לשאול את הרוקח אם ישנם תחליפים שווי ערך זולים יותר לתרופה שנרשמה. אפשר שלרופאים אין את המידע הזה". מסכם פרופסור דדלי.

שני המחקרים התפרסמו בתאריך 2.5.2017 בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית.