מצב רוח לאומי והבעיות הנפשיות של הציבור בישראל

ממשלת ישראל, ובעיקר משרד האוצר ומשרד הבריאות רוצים לדעת מצב רוח לאומי מהו, ומאלה בעיות נפשיות אנו סובלים. לשם כך נתבקשה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע שני סקרים מיצגים בהם תבחן הסוגיה לעומק.

סקר מצב רוח לאומי

סקר מצב הרוח הוא חלק מסקר חברתי שהזמין אגף התקציבים שבמשרד האוצר. בפרק שדן בנושא הרווחה נבדק המצב הרגשי של כלל הבוגרים (בני 20 ומעלה) בישראל.

  • לחץ. שליש מהישראלים מרגישים לחוצים תמיד או לעתים תכופות. נשים לחוצות יותר מגברים (35% מול 28%), ערבים לחוצים יותר מיהודים (53% מול 29%), מובטלים לחוצים יותר מעובדים (44% מול 29%) וגרושים לחוצים יותר מנשואים, אבל לא בהרבה (42% מול 29%).
  • דיכאון. 11% מהישראלים הבוגרים מרגישים מדוכאים תמיד או לעתים תכופות. נשים מדוכאות יותר מגברים (13% מול 9%), גרושים מדוכאים יותר מנשואים (18% מול 10%) ודתיים מדוכאים הרבה יותר מחרדים (2% מול 8%).
  • (עוד על דיכאון) קשה לישון 21% מהישראלים הבוגרים מתקשים לישון מחמת דאגות תמיד או לעתים תכופות. שנתן של נשים נודדת יותר משנתם של גברים (25% מול 17%), גרושים סובלים יותר מנשואים (32% מול 22%), לערבים קשה יותר לישון מיהודים (33% מול 20%) ומובטלים ישנים פחות מעובדים (32% מול 17%).
  • (עוד על נדודי שינה) בדידות. 10% מהישראלים הבוגרים חשים בבדידות תמיד או לעתים תכופות. נשים בודדות יותר מגברים (13% מול 7%), גרושים מרגישים בבדידות יותר מנשואים (23% מול 8%), חד הורים חשים ביתר בדידות מבני זוג עם ילדים (21% מול 8%)ל- 12% מהישראלים הבוגרים יש גם הרגשה שאין על מי לסמוך בעת משבר או מצוקה, מצב קשה.

הנה חצי הכוס המלאה:

  • 41% מרגישים מלאי מרץ.
  • שני שליש מרגישים תמיד או לעתים קרובות שהם יכולים להתמודד עם בעיותיהם.
  • 49% מרגישים די מאושרים. אז מה עושים עם הנתונים האלה? מקווים שיהיה טוב יותר.  

הבעיות הנפשיות של הציבור בישראל

בסקר אחר שנערך לבקשת משרד הבריאות כחלק מסקר עולמי שיזם ארגון הבריאות העולמי בנושא בריאות הנפש הבינלאומי נתקבלו הממצאים הבאים:

  • 12% מכלל הישראלים הבוגרים (בני 21 ומעלה) סבלו לפחות פעם אחת מהפרעת רגש. 
  • הפרעת הרגש השכיחה ביותר בישראל היא דיכאון – 8.5% . רק כדי להצביע על חומרת הבעיה – 8.7% מדווחים על מחלת לב, 8.1% מדווחים על סוכרת, ו- 3.4% מדווחים על סרטן.
  • שיעור מקרי הדיכאון והחרדה בישראל גבוה יותר מהשיעור בארצות מערב אירופה.

חשוב לציין שהסקר התמקד באוכלוסיה שאינה מאושפזת וכלל מדגם מיצג של קרוב ל- 5000 ישראלים בוגרים. ממצאי סקר זה מצביעים על כך שהפרעות רגש אלה עלולות להטיל עומס רב על הפרט, על המשפחה ועל החברה בישראל בשנים הבאות. אלה הם נתונים מדאיגים ביותר שיש לתת להם תשובה מערכתית ולהיערך לטיפול בהם ברצינות הראויה.

נתון נוסף המעורר דאגה הוא כמות הפונים בפועל לקבלת טיפול או סיוע.

  • מתוך 322,500 שדיווחו על הפרעות רגש
  • רק 77,700 (24%) פנו לטיפול מקצועי או רפואי,
  • 11,600 (4%) חפשו מזור אצל מטפלים אלטרנטיביים או אנשי דת.
  • חלקם הגדול ביותר של הסובלים מהפרעות רגש 233,100 (72%) ! לא פנו כלל לטיפול.

גם סטיגמה וגם חוסר היערכות

האם אות קין המתנוסס על מצחן של הפרעות הרגש (חולי רוח, משוגעים וכדומה) מנע מהם לחפש טיפול לבעייתם? או האם שירותי הבריאות הציבוריים אינם ערוכים להתמודד עם בעיות נפשיות או שמא אינם רגישים דיים להבחין בבעיה בעודה באיבה? סביר להניח ששתי התשובות, למרבה הצער נכונות.