הסוד המנטלי של 'קשישי על' מתגלה

הסוד המנטלי

מהו הסוד המנטלי של 'קשישי על'? סריקות מוח הראו שקשישים אלה חווים הזדקנות תאי מוח איטית פי 2 מהממוצע של בני גילם.

'קשישי-על'  נשארים חדים וצלולים גם בשנות ה- 80 וה- 90 לחייהם. סריקות מוח יכולות להראות מדוע.

בגיל 89, דונלד טנברונסל הוא סוג של תופעת טבע התגלמות של הסוד המנטלי. הוא גולש בקלות באינטרנט, משוחח בשמחה על מגוון רחב של נושאים רבים ומשונים, מתנדב וקורא באופן קבוע.

דונלד המוכר כ'קשיש-על' נטל חלק במחקר שביקש לגלות מהם הגורמים שמבדילים קשישים חדים וצלולים אלה משאר בני גילם.

"אפשר לטעון כי 'קשישי-על' נמצאים במסלול הזדקנות שונה לגמרי" אומרת החוקרת הראשית, דר' אמילי רוגלסקי, מנהלת ההדמיה העצבית במרכז לחקר מחלת אלצהיימר באוניברסיטת צפון מערב שבארה"ב. "קשישים אלה מאבדים מנפח המוח שלהם בשיעור איטי בהרבה מהממוצע של בני גילם".

צוות המחקר מדד את עובי הקורטקס (המעטה שעוטף את רקמת החומר האפור במוח) כאמצעי לקביעת קצב ההזדקנות של המוח.

"הקורטקס הוא האזור במוח שבו נמצאת התודעה, ובאזור זה נמצאים כל הנוירונים שמפקחים על מחשבות ותנועה. אזור זה נחשב כחלק קריטי של המוח שבו מתרכזים מחשבות ברמה גבוהה, זיכרון, תכנון ופתרון בעיות" אומרת דר' רוגלסקי.

דר' רוגלסקי מציינת כי במחקרים קודמים נמצא שהקורטקס של 'קשישי-על' נראה פחות שחוק מהקורטקס של הממוצע בקרב בני 80 שנים, ודומה יותר לזה של אנשים בני 50 או 60 שנים.

אבל נותרת השאלה האם אותם 'קשישי-על' נולדו מלכתחילה עם נפח מוח רב יותר, ולכן מתמודדים טוב יותר עם תלאות ההזדקנות? או שמוחותיהם הם באותו הגודל כמו כל אדם אחר, והם רק מזדקנים לאט יותר?

כדי לענות על שאלה זו עקבו החוקרים במשך שנה אחר השינויים בעובי הקורטקס אצל 24 'קשישי-על' ועוד 12 קשישים רגילים.

שתי הקבוצות איבדו כמות משמעותית של נפח המוח בתהליך ההזדקנות, אבל הקשישים הרגילים חוו אובדן יותר מכפול מזה של 'קשישי-על'. 2.2% מול 1.1% אובדן בנפח במשך שנה.

"חלק מההסבר מדוע ישנו הבדל בנפחי המוח הוא שבמרוצת השנים אנשים שונים מאבדים מנפח המוח בשיעורים שונים". אומרת דר' רוגלסקי.

ממצאי המחקר על הסוד המנטלי של 'קשישי על' התפרסמו בתאריך 4.4.2017 בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית.

נוירולוגים טוענים כי חלק מהיתרון של מוחם של 'קשישי-על' הוא כנראה גנטי. אנשים מסוימים נולדו מחוננים יותר, אך ישנה סבירות שהשפעות סביבתיות תורמות אף הן לבריאותו של המוח המזדקן, במיוחד השפעות ברחם ובתחילת הילדות. לדוגמא: מחקרים הראו שילדים שגדלו בתנאי עוני נטו להיות בעלי מוחות קטנים יותר.

דר' רוגלסקי אומרת כי מחקרים בעתיד יתמקדו בגורמים גנטיים שמשפיעים על הזדקנות המוח, בתקווה שהמחקר יעניק לחוקרים סוג של "מטרות אנטי-אייג'ינג" שאפשר יהיה להפעיל אותן על-ידי תרופות או באמצעים אחרים.

על אף שלא קיימת עדיין שיטה מוכחת שתאפשר לשמר את נפח הקורטקס, מחקרים שונים הצביעו על שינויים ספציפיים באורח החיים שקשישים יכולים לבצע כדי לסייע לעצמם לשמור על חדות מוחם. השינויים הם:

  • אימון גופני סדיר, כולל אימוני כוח (משקולות).
  • תזונה בריאה ומאוזנת.
  • פעילות מוחית מאתגרת שכוללת תשבצים או מטלות מיוחדות.
  • חיי חברה פעילים.

"כל אחד מבין שבסופנו נמות, אבל אנשים אינם רוצים להרגיש שהם מאבדים את היכולת לחשוב ולהיות מי שהם. זהו אזור הפעילות הגדול הבא של המדע, למצוא איך אפשר למנוע הידרדרות מוחלטת של המוח ולשמר את רוב יכולותיו עד הסוף" מסכמת דר' רוגלסקי.

עוד על שיטיון