אנטיביוטיקה לא עוזרת במקרים של אקזמה מתונה בילדים

אנטיביוטיקה לא עוזרת

מחלת עור זו, במקרים מתונים של המחלה, חולפת גם ללא שימוש בתרופות.

על אף השימוש המקובל הנרחב, אנטיביוטיקה לא עוזרת במקרים מתונים של אקזמה בילדים, כך נטען במחקר חדש.

אקזמה היא מצב אימונולוגי (מצב רפואי שקשור בתגובה של המערכת החיסונית) שפוגע בילדים ובמבוגרים כאחד וגורם להופעת טלאי עור אדמומיים, מגרדים ודלוקים. אצל ילדים עם אקזמה יש כמות גדולה בהרבה מהרגיל של חיידקים בעור.

התנחלות עודפת זו של חיידקים יכולה להחריף תסמיני אקזמה על-ידי גרימת זיהום ו/או על-ידי גירוי להופעת דלקת. מקובל כיום, במקרים רבים, להשתמש באנטיביוטיקה כדי למתן החרפה בתסמיני אקזמה. אך קיים חשש אמיתי כי שימוש יתר באנטיביוטיקה יכול להוביל למצב של הופעת עמידות לתרופה אנטיביוטית של חיידקים שגורמים לזיהום. מחקרים קודמים לא נתנו עד היום מענה לוויכוח בנושא של שימוש באנטיביוטיקה כדי להקל על פריחה של אקזמה.

מטרת המחקר החדש, בראשותו של דר' ניק פרנסיס מאוניברסיטת קרדיף שבבריטניה, הייתה למצוא מענה מחקרי לשימוש השנוי במחלוקת באנטיביוטיקה להקלה על אקזמה. במחקר נטלו חלק 113 ילדים עם אקזמה זיהומית לא חמורה, שחולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:

  • קבוצה אחת קיבלה תרופה אנטיביוטית עם משחת פלסבו
  • קבוצה שנייה קיבלה תרופת פלסבו ומשחה אנטיביוטית
  • קבוצה שלישית (קבוצת הביקורת) קיבלה תרופת פלסבו ומשחת פלסבו.

תוצאות הטיפולים השונים נבדקו לאחר שבועיים, לאחר ארבע שבועות ולאחר שלושה חודשים. צוות המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במונחי הקלה על תסמיני אקזמה.

מסקנת החוקרים כפי שעולה מן הממצאים היא שאנטיביוטיקה שניתנה כתרופה בבליעה או כמשחה לטיפול חיצוני לא הועילה לילדים עם אקזמה לא חמורה. הדבר היחיד, לטענת החוקרים, שיכול לקרות בעקבות השימוש מיותר באנטיביוטיקה הוא קידום עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים או הגברת רגישות העור.

המחקר התמקד בילדים עם אקזמה מתונה, לכן ממצאיו אינם ישימים במקרים של אקזמה זיהומית חמורה, כך מסבירים החוקרים.

"משחות שמכילות קורטיזון יכולות להספיק עבור ילדים עם אקזמה מתונה. מחקרנו לא שלל את הפוטנציאל הטיפולי של אנטיביוטיקה במקרים חמורים יותר של אקזמה בילדים" מסכם דר' פרנסיס.

רופא ילדים שבחן את ממצאי המחקר טוען שהם חשובים ביותר לנושא הטיפול באקזמה.

"זוהי דוגמא טובה של מצב שכיח ברפואה" אומר דר' מיכאל גרוסו. "טיפול מסוים שנראה הגיוני, הופך לפרקטיקה מקובלת, ולפעמים אף הופך למה שנקרא טיפול סטנדרטי, מתגלה כטיפול לא יעיל כאשר הוא נחקר באופן מדעי". דר' גרוסו הוא מנהל מחלקת ילדים בבית חולים בניו-יורק שבארה"ב.

המחקר התפרסם בתאריך 13.3.2017 בכתב העת לרפואת משפחה.