סרטן הערמונית

תרופה נגד סרטן

סרטן הערמונית הוא גידול ממאיר בבלוטת הערמונית. זהו סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים. הערמונית היא בלוטה, בגודל אגוז, במערכת הרבייה הגברית, שמייצרת את נוזל הזרע. בעת השפיכה, הזרע שמופרש מן האשכים נישא בנוזל שמעניק לו את התנועתיות שמאפשרת לו להגיע למטרה – הפריית הביצית ברחם האישה. ביופסיה צינור שתחילתו בשלפוחית השתן וסופו בפין, דרכו מופרש השתן מהגוף, בסמוך לפי הטבעת.
סרטן הערמונית מופיע, בעיקר, בקרב גברים קשישים.

מהם תסמיני סרטן הערמונית?

יש מספר תסמינים שעלולים להצביע על התפתחות סרטן הערמונית, אך חשוב לדעת כי רובם קשורים, ברוב המקרים, גם למצבים שאינם סרטניים. התסמינים הם:

  • היסוס במתן שתן (זרם שתן מעוכב או בעל התחלה איטית)
  • טפטוף שתן, בעיקר אחרי גמר ההשתנה.
  • עצירת שתן.
  • כאב בעת השתנה.
  • כאב בעת שפיכת זרע.
  • כאבי גב תחתון.
  • כאבי בטן.
  • לעתים עלולים להופיע תסמינים נוספים, כגון: השתנה מוגברת בלילה,בריחת שתן, כאבי עצמות, דם בשתן, אנמיה, ירידה בלתי מכוונת במשקל ונרפות.

מה גורם להופעת סרטן הערמונית?

הגורם להופעת סרטן הערמונית אינו ידוע. במספר מחקרים נצפה קשר בין צריכה של תזונה עשירה בשומנים לבין רמות מוגברות של הורמון הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי). כאשר רמות הטסטוסטרון יורדות, עשויה לחול נסיגה בהתפתחות סרטן הערמונית. לא ידוע על קשר בין ערמונית מוגדלת (המקשה על מעבר השתן בשופכה) האופיינית לחלק נכבד מן הגברים אחרי גיל 50 , להופעת סרטן הערמונית.

איך מאבחנים את סרטן הערמונית?

קיימים מספר הליכים ובדיקות לאבחון סרטן הערמונית:
בדיקת מישוש בחלחולת. בבדיקה זו מכניס הרופא את אצבעו, דרך פי הטבעת, אל חלקה התחתון של החלחולת (רקטום), ובאמצעות מישוש דופן החלחולת הסמוך לבלוטת הערמונית הוא בוחן את גודלה ובודק הימצאות גושים בה.
בדיקת PSA. בדיקת PSA (אנטיגן ספציפי לסרטן הערמונית) היא בדיקה שמטרתה לאתר גברים עם חשש לסרטן הערמונית (פרוסטטה), לקבוע האם יש צורך בנטילת דגימת רקמה (ביופסיה) מן הערמונית, לעקוב אחר יעילות הטיפול בסרטן הערמונית, או לזהות הופעה חוזרת של סרטן זה. בבדיקה זו מודדים את כמות PSA בדם. זהו כלי טוב לחיזוי הופעת סרטן הערמונית, אך אין זה כלי מושלם. רמות גבוהות של PSA עלולות להופיע כשמתפתח סרטן הערמונית, אך גם כאשר קיימת דלקת בבלוטת הערמונית או כאשר היא מוגדלת. רמות PSA נוטות לעלות במעט בקרב כל הגברים עם העלייה בגיל. PSA הוא חלבון הנוצר בעיקר בתאי הערמונית. רוב ה- PSA הנוצר בערמונית משתחרר לנוזל הזרע ומיעוטו משתחרר לזרם הדם. PSA בדם קיים בשתי צורות. בבדיקה מקובל למדוד את הכמות הכוללת של PSA בדם. בדיקה זו אינה משמשת כלי לאבחון מוחלט של סרטן הערמונית.
הדמיית אולטרה סאונד בחלחולת. זהו הליך בו מתקבלת הדמיה ממוחשבת של הערמונית באמצעות הדים חוזרים של גלי קול בעלי אנרגיה גבוהה. קצה האביזר מוכנס לחלחולת והאותות שמתקבלים יוצרים הדמיה של הערמונית על גבי צג מחשב. בתמונה המתקבלת ניתן להבחין בגודלה של הבלוטה ולראות האם יש חשש להימצאותם של גושים או אזורים בלתי תקינים בה. הדמיית אולטרה סאונד בחלחולת משמשת במהלך נטילת דגימות (ביופסיה) מרקמת הערמונית.
ביופסיה (נטילת דגימה מרקמת הערמונית). נטילת ביופסיה מן הערמונית היא הדרך הבדוקה לאבחן סרטן בערמונית. בתאים שנדגמים מרקמת הערמונית צופים תחת מיקרוסקופ בכדי לבדוק האם הם סרטניים, וקובעים, בעזרת מדד גליסון מהי הסבירות להתפשטותו של הגידול. טווח המדד של גליסון הוא 2-10. ככל שהערך המספרי נמוך יותר כך קטנה הסבירות להתפשטותו של הגידול. יש שני הליכי ביופסיה לאבחון סרטן הערמונית. ביופסיה דרך החלחולת בה נוטלים דגימות רקמה מהערמונית באמצעות מחט דקה המוכנסת דרך החלחולת לבלוטת הערמונית. הליך זה מלווה בהדמיית אולטרה סאונד שמאפשרת לרופא ליטול דגימות מאזורים חשודים בערמונית. בהליך השני נוטלים את הדגימה באמצעות מחט דקה המוכנסת לערמונית בקטע העור שבין שק האשכים והחלחולת.
בדיקת PSA המשולבת בבדיקת הדמיה בחלחולת (רקטום) מגלה את רוב מקרי סרטן הערמונית, אך אין בהן לנבא את מהלך התפתחות המחלה אצל הנבדק.

מהם הגורמים שמשפיעים על סיכויי ההחלמה מסרטן הערמונית?

להלן הגורמים המשפיעים על סיכויי ההחלמה:

  • שלב התפתחותו של הגידול בעת גילויו (האם פגע בחלק מן הערמונית, בכולה, או שמא התפשט לחלקי גוף אחרים).
  • גיל החולה ומצב בריאותו.
  • האם הגידול הסרטני זה עתה אובחן או שמא הוא גידול סרטני חוזר.
  • סיכויי ההחלמה תלויים גם בתוצאות מדד גליסון וברמות ה- PSA.

לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית יש משמעות קלינית רבה ביותר. ברוב המקרים, זהו סוג של סרטן שמתפתח באיטיות וגילוי מוקדם שלו הוא ערובה לאחוזי הצלחה גבוהים בטיפול בו.

מהם שלבי ההתפתחות של סרטן הערמונית?

מקובל לחלק את התפתחות סרטן הערמונית לארבעה שלבים שמצביעים על דרגת אלימותו:
שלב 1: בשלב זה הגידול מצוי בבלוטת הערמונית בלבד, לא ניתן לחוש בו בבדיקת מישוש בחלחולת ואין הוא נראה בהדמיה. הגידול מתגלה, בדרך כלל, במקרה במהלך ניתוח שנערך מסיבות אחרות, כגון ערמונית מוגדלת.
שלב 2: בשלב זה הגידול במצב מתקדם, ניתן לחוש בו באמצעות מישוש והוא גורם לעליה ברמות ה- PSA, אך לא התפשט אל מחוץ לבלוטת הערמונית.
שלב 3: הגידול חורג מהמעטה החיצוני של בלוטת הערמונית, עלול להימצא בצינורות הזרע, אך אינו מתפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות לערמונית.
שלב 4: הגידול התפשט (שלח גרורות) אל בלוטות הלימפה הסמוכות לערמונית או לחלקי גוף אחרים כמו שלפוחית השתן, החלחולת, עצמות, כבד או הריאות.

איך מטפלים בסרטן הערמונית?

סוג הטיפול המומלץ לסרטן הערמונית תלוי בשלב התפתחותו בעת הגילוי. הטיפול המקובל כולל: מעקב צמוד ללא טיפול, ניתוח להסרת בלוטות לימפה באגן הירכיים, ניתוח להסרה חלקית של בלוטת הערמונית וניתוח להסרה מלאה של בלוטת הערמונית. הניתוחים מלווים בטיפולים תומכים של כימותרפיה, טיפול הורמונלי והקרנות רדיואקטיביות.
מעקב צמוד ללא טיפול. ניתן בדרך כלל לקשישים שיש להם בעיות בריאות נוספות וכאשר הגידול נמצא בשלב הראשון של התפתחותו.
ניתוח להסרת בלוטות הלימפה באגן הירכיים. בהליך זה מוסרות בלוטות הלימפה מאגן הירכיים. הרופא נוטל דגימה מהבלוטות ובוחן תחת מיקרוסקופ האם הן נגועות בסרטן. אם קיים סרטן בבלוטות הלימפה, לא יסיר הרופא את הערמונית וימליץ על טיפול אחר בסרטן.
ניתוח להסרה חלקית של הערמונית. בהליך זה מסירים רקמה מבלוטת הערמונית באמצעות צנתר המוחדר לשופכה דרך הפין. בקצה הצנתר מקובעים מצלמה זעירה, אמצעי תאורה וכלי חיתוך שמאפשרים למנתח להסיר חלק מרקמת בלוטת הערמונית בכדי להקל על תסמינים הנגרמים על-ידי הגידול לפני מתן הטיפול בסרטן. ניתוח שכזה מתבצע גם כאשר המטופל אינו יכול לעבור ניתוח להסרה מלאה של הערמונית מחמת גיל או מחלה.
ניתוח להסרה מלאה של הערמונית. ניתוח כזה מתבצע בשני אופנים לפי מקום ביצוע החתך בגוף. באופן הראשון מתבצע החתך בדופן הבטן. בנוסף להסרת הערמונית מסירים, לעתים, גם את בלוטות הלימפה הסמוכות. באופן השני מתבצע החתך בין שק האשכים לבין פי הטבעת. בנוסף להסרת הערמונית מסירים, לעתים, דרך חתך נוסף בבטן גם את בלוטות הלימפה הסמוכות. לעתים, בעקבות הניתוח עלולות להיגרם אין אונותדליפת שתן ודליפת צואה. במקרים מסוימים ניתן לבצע הליך בו לא פוגעים בעצבים השולטים בזקפה  אך כאשר הגידול הסרטני הוא גדול או שהוא נמצא בסמוך לעצבים לא ניתן לבצע הליך זה.

הקרנות. טיפולי הקרנות הם טיפול בסרטן באמצעות אלומות של חלקיקים עתירי אנרגיה או גלים של קרינה רדיואקטיבית. בטיפולי הקרנות משתמשים בקרינה רדיואקטיבית בעוצמות גבוהות ובמספר רב של פעמים בכדי לטפל בסרטן. טיפולי הקרנות פוגעים בתאים על-ידי השמדת החומר התורשתי שבהם שמפקח על התפתחותם והתחלקותם. ההקרנות פוגעות ללא הבחנה הן בתאים בריאים והן בתאים סרטניים. חשוב לדעת שתאים סרטניים פגיעים יותר מתאים בריאים להקרנות מכיוון שקצב התחלקותם גבוה ביותר. תאים בעת התחלקותם חשופים יותר להקרנות. תאים בריאים מחלימים יותר בקלות מנזקי הקרנות מתאי סרטן. ניתן לבצע טיפולי הקרנות בשתי דרכים: חיצונית ופנימית. הקרנה חיצונית מתבצעת ממכונה הנמצאת בסמוך לגופו של המטופל, והיא הדרך הנפוצה ביותר למתן טיפולי הקרנות לסרטן. הקרנה חיצונית ממוקדת, בדרך כלל, לאזור מוגדר בגוף, ומופקת ממכונה כמו מאיץ קווי. הקרנה פנימית מתבצעת כשקיים צורך במינון גבוה של קרינה באזור קטן בגוף. מקור הקרינה, חומר רדיואקטיבי, מוכנס בניתוח לתוך הגוף באמצעי הולכה שונים (כמוסות, צנתרים וכו) בתוך הגידול הסרטני או בסמוך לו. דרך הביצוע של טיפולי ההקרנות תלויה בסוג הגידול ובשלב התפתחותו. בעקבות טיפולי הקרנות עלולות להתחולל בעיות של אין אונות או של דליפות שתן.
טיפול הורמונלי. אם נמצאו בגידול הסרטני קולטנים של אנדרוגנים וטסטוסטרון (הורמוני מין גבריים) יש חשש שנוכחותם של ההורמונים בגוף תמריץ התפתחות של גידולים סרטניים. בכדי להסיר את ההורמונים או לחסום את פעילותם קיימים מספר טיפולים. תרופות המונעות יצור טסטוסטרון באשכים, תרופות החוסמות את פעילות האנדרוגנים או מונעות את יצורם בבלוטות האדרנל, ניתוח להסרת אשך אחד או את שניהם למניעת יצור הורמוני המין הגברי ותרופות המכילות אסטרוגן (טיפול נדיר) שמונעות יצור טסטוסטרון באשכים. תופעות הלוואי השכיחות לטיפול הורמונלי הן: גלי חום, בעיות בתפקוד המיני, אובדן התשוקה המינית והחלשות העצמות.
טיפולים נוספים. בנוסף לטיפולים המקובלים, ישנם סוגים חדשים של טיפולים הנבחנים במחקרים קליניים. טיפולים אלה כוללים הקפאה והריסת תאי הגידול הסרטני, כימותרפיה מקומית (בחלל הבטן), טיפול ביולוגי שמטרתו לאפשר למערכת החיסונית להלחם בגידול הסרטני וטיפולי אולטרה סאונד בעוצמה גבוהה שמטרתם להרוס את הגידול הסרטני.

מניעת סרטן הערמונית

רוב המאמץ המניעתי בתחום סרטן הערמונית מתמקד, למעשה, בגילוי מוקדם ככל האפשר. רשויות הבריאות בעולם המערבי ממליצות על בדיקות תקופתיות של PSA לכל הגברים מעל גיל 50. בחלק מן הארצות מומלץ גם לבצע בדיקת הדמיה בחלחולת (רקטום) לאבחון מוגדר יותר. המומחים חלוקים ביניהם האם רצוי לבצע בדיקת PSA אצל כל הגברים. המתנגדים טוענים כי רמה גבוהה של PSA אינה מצביעה בהכרח על קיומו של סרטן הערמונית, ומציאתה גורמת לפעמים לכך שהרופאים מטפלים בשלבים מוקדמים ביותר, שקרוב לוודאי, לא היו גורמים נזק למטופל. טיפול בסרטן הוא, כידוע, טיפול אלים ומסוכן, שפוגע קשות באיכות חייו של המטופל.
למרות שרוב מומחי הסרטן גורסים שאין בנמצא דרכים ספציפיות למניעת סרטן הערמונית, למעט ההמלצות הכלליות למניעת סרטן, שינוי הרגלי תזונה עשוי להיות אור בקצה המנהרה. סקרי בריאות שנערכים ביפן מצביעים על שכיחות נמוכה של סרטן הערמונית בקרב גברים הצורכים תזונה יפנית מסורתית, הכוללת שפע של דגים עשירים באומגה 3, טופו ואצות ים, שגם הן מכילות אומגה 3, בהשוואה לחבריהם במדינות המערב, שאינם מרבים בצריכת אומגה 3.
רכיב תזונה נוסף שמסתמן אף הוא כתורם להפחתת הסיכון הוא הליקופן שנמצא בעיקר בעגבניות (אך גם בפירות וירקות אדומים אחרים), ומכאן שמומלץ לשלב בתזונה גם מאכלים עשירים ברטבי עגבניות למיניהם.

עדכון אחרון – 26/7/2010