סרטן המעי הגס

שורדי סרטן

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר שגובה קורבנות רבים. סרטן זה מתפתח במעי הגס או בחלחולת (הקטע האחרון של המעי הגס לפני פי הטבעת). כ- 40% מן הלוקים בסרטן זה מתים, בעיקר בשל אבחון מאוחר מדי. ברוב המקרים, ניתן לרפא מחלה זו אם מגלים אותה מוקדם.
סרטן המעי הגס עלול להתחולל כאשר תאים בדופן המעי גדלים באופן בלתי מבוקר ויוצרים קבוצה קטנה של תאים בלתי תקינים. תאים אלה גדלים לגוש שנקרא פוליפ. פוליפ הוא גידול שפירי קטן שיכול, ברבות הזמן, להפוך לממאיר. המעי הגס הוא חלקו הסופי של המעי הגדול ואורכו כ- 1.5-1.8 מטרים.

כמה שכיח סרטן המעי הגס?

סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב נשים וגברים כאחד. בקרב קשישים הוא סוג הסרטן השכיח ביותר. כל אחד יכול ללקות בסרטן המעי הגס, אך בדרך כלל הוא פוגע באנשים מעל לגיל 50 שנים. אין סיבה אחת מובהקת להופעתו של סרטן המעי הגס. רוב מקרי סרטן זה מתחילים בפוליפ שפיר, שברבות השנים הופך לגידול ממאיר.

מהם גורמי הסיכון להופעת סרטן המעי הגס?

הגורמים שמגבירים את הסיכון להופעת סרטן המעי הגס הם פוליפים במעי הגס, סרטן במקום אחר בגוף, עבר משפחתי של המחלה, מחלת קרון וקוליטיס כיבי (UC). תזונה שעלולה להגביר את הסיכון היא תזונה עשירה בבשר, עתירת שומנים ודלה בסיבים תזונתיים.
גורמי הסיכון הם:
גיל. הסיכון לסרטן המעי הגס עולה ככל שמזדקנים. יותר מ- 90% ממקרי סרטן המעי הגס המאובחנים הם בקרב אנשים מעל לגיל 50. הגיל הממוצע של המחלה הוא 73 שנים.
גובה. לאנשים גבוהים יש סיכון גבוה יותר ללקות בסרטן המעי הגס. החוקרים אינם יודעים בבטחה מדוע. אחת ההשערות היא שלאנשים גבוהים יש יותר תאי גוף, דבר שמגדיל את מספר התאים שעלולים להיהפך לסרטניים. השערה אחרת גורסת שגבוהים גדלים מהר יותר, והגידול המהיר קשור בשינויים גנטיים בתאים שיכולים לגרום להפיכתם לסרטניים.
משקל. אנשים ששומרים על משקל גוף בריא הם בעלי סיכון מופחת ללקות בסרטן המעי הגס. מדענים אינם יודעים בבטחה מדוע. אחת ההשערות היא שמשקל גבוה קשור ברמות גבוהות של גורמי גדילה דמויי אינסולין בגוף. גורמי גדילה דמויי אינסולין ממריצים את גדילת התאים, ורמות גבוהות שלהם עלולות לגרום לתאים במעי להיהפך לסרטניים. אנשים ששומרים על משקל גוף תקין מועדים פחות גם לסרטן בכליות, 
לסרטן השד, לסרטן הרחם, למחלות לבסוכרת ושבץ.
בשר אדום. אנשים שאוכלים פחות ממנת בשר אדום ביום הם בעלי סיכון מופחת לסרטן המעי הגס. מדענים משערים שבשר מבושל מכיל כימיקלים שיכולים לגרום לתאים להיהפך לסרטניים. בשר אדום כולל: בשר בקר, חזיר, טלה ועגל. משקלה של מנה הוא 100 גרמים.
ירקות. אנשים שאוכלים לפחות שלוש מנות של ירקות ביום הם בעלי סיכון מופחת ללקות בסרטן המעי הגס. ירקות מכילים חומצה פולית (סוג של ויטמין B) שמסייע בהגנה על תאי המעי מפני הפיכתם לסרטניים. ריבוי באכילת ירקות טוב גם להקטנת הסיכון לסרטן הלבלב, סרטן הריאות, סרטן השד, מחלות לב, סוכרת ושבץ.
אלכוהול. אנשים שלוגמים פחות ממשקה אלכוהולי אחד ביום הם בעלי סיכון מופחת ללקות בסרטן המעי הגס.  אחת ההשערות היא שהגבלת כמות האלכוהול מגנה על רמות חומצה פולית בגוף. רמות נאותות של חומצה פולית מעניקות לתאי המעי הגנה מפני סרטן. הממעיטים בשתיית אלכוהול הם בעלי סיכון נמוך יותר ללקות 
ביתר לחץ דם, שבץ וסרטן השד. שתייה מתונה של אלכוהול יכולה להקטין סיכון למחלות לב ולסוכרת.
מולטי-ויטמין. אנשים שנוטלים מולטי-ויטמין עם חומצה פולית מדי יום הם בעלי סיכון מופחת לסרטן המעי הגס. מולטי-ויטמין אינו מגן רק מפני סרטן המעי הגס, אנשים שנוטלים אותו באופן סדיר הם בעלי סיכון מופחת למחלות לב ולשבץ ונשים בגיל הפוריות הן בעלות סיכון מופחת 
למומים מולדים בתינוקותיהן.
פעילות גופנית. אנשים שעוסקים 
בפעילות גופנית לפחות 30 דקות מדי יום הם בעלי סיכון מופחת ללקות בסרטן המעי הגס, קרוב לוודאי משום שפעילות גופנית מזרזת את תנועת הפסולת במעי. אימון גופני מסייע גם בהקטנת הסיכון למחלות לב, סוכרת ושבץ ועוזר בשמירת משקל גוף תקין.
אספירין. אנשים שנוטלים 
אספירין באופן סדיר יותר מ- 15 שנים הם בעלי סיכון מופחת ללקות בסרטן המעי הגס. מדענים אינם יודעים בבטחה מדוע. אחת ההשערות היא שאספירין מונע את גדילת הפוליפים במעי על-ידי חסימת ייצורם של כימיקלים מסוימים בגוף. פוליפים הם גידולים שפירים במעי ובחלחולת שלעתים הופכים להיות ממאירים. באספירין ישנם סיכונים לצידן של תועלות. בעוד שהוא יכול להקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס ולמחלות לב, הוא יכול להגדיל את הסיכון לשבץ ולדימומים במערכת העיכול ובמוח. לפני נטילת אספירין חובה להתייעץ עם הרופא המטפל.
מחלות מעיים דלקתיות. מחלות מעיים דלקתיות מתחוללות כאשר בחלקים של המעי מופיעה נפיחות לפרקי זמן ארוכים. מחלות אלה יכולות להיגרם כתוצאה מתגובת הגוף לחיידק או נגיף. שני הסוגים העיקריים הם מחלת קרון וקוליטיס כיבי (UC). אנשים שלוקים במחלות מעיים דלקתיות במשך 10 שנים ויותר הם בעלי סיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי הגס. זאת, כנראה, בגלל שהתאים במעי גדלים ומתחלקים בקצב מהיר. בתהליך גדילה מהיר שכזה יש סיכוי נמוך יותר לתיקון נזקים שנגרמו לחומר התורשתי (DNA). נזקים כאלה יכולים להוביל להתפתחות סרטן במעי הגס.
עבר משפחתי של סרטן המעי הגס. עבר רפואי במשפחה הקרובה (אבא, אימא, אח אחות) של סרטן המעי הגס יכול להגביר את הסיכון למחלה. זאת משום שכמה סוגי סרטן המעי הגס קשורים לשינויים גנטיים (מוטציות) בתאי הגוף. מוטציות אלה יכולות לעבור מדור לדור. אנשים שבמשפחתם הקרובה יש עבר רפואי של סרטן המעי הגס צריכים לעבור בדיקות לניטור הסרטן מוקדם יותר ובתכיפות גבוהה יותר מכלל האוכלוסייה.

איך מונעים את סרטן המעי הגס?

באמצעות בדיקות תקופתיות ניתן לאתר קיומו של סרטן המעי הגס לפני הופעתם של תסמינים, ואז הוא גם בר ריפוי כמעט מלא. ברוב מקרי סרטן המעי הגס אין תסמינים מוקדמים ברורים.

  • חשוב להיבדק באופן סדיר לאחר גיל 50 שנים.
  • רצוי להמעיט באכילת בשר אדום.
  • רצוי ליטול מולטי-ויטמין עם חומצה פולית מדי יום.
  • מומלץ להיות פעיל מבחינה גופנית ולהתאמן לפחות 30 דקות מדי יום.
  • צריך לשמור על משקל גוף בריא.
  • מומלץ להגביל את כמות האלכוהול ששותים ולהגביר את צריכת הירקות והפירות.
  • כדאי לקחת אספירין מדי יום (לאחר התייעצות תחילה עם הרופא המטפל). 

מי צריך להיבדק באופן שגרתי לגילוי סרטן המעי הגס?

כל הנשים והגברים מעל לגיל 50 שנים צריכים להיבדק באופן סדיר לגילוי סרטן המעי הגס. הצורך בעריכת הבדיקות לפני גיל 50 תלוי בעבר הרפואי של משפחתו הקרובה של הנבדק. עריכת בדיקות סדירות לניטור סרטן המעי הגס היא הדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכון למחלה. בדיקות ניטור יכולות למנוע סרטן המעי הגס על-ידי מציאת פוליפים והסרתם בטרם יהפכו משפירים לממאירים.

מהם תסמיני סרטן המעי הגס?

קיומם של התסמינים הבאים עלול להצביע על אפשרות לקיומו של סרטן המעי הגס:

  • שלשול, עצירות או שינוי אחר בהרגלי היציאות שאינו נפתר.
  • תחושה שהמעי אינו מתרוקן לגמרי.
  • דם בצואה.
  • אנמיה בלתי מוסברת.
  • עייפות רבה כל הזמן.
  • בחילות והקאות.
  • כאבי בטן או רגישות בבטן התחתונה.
  • ירידה במשקל שסיבתה אינה ברורה.
  • גושי צואה צרים מן הרגיל.

תסמינים אלה יכולים להיגרם גם מסיבות פחות רציניות, כמו כיב, נפיחות במעי או טחורים. עם הופעתם בפעם הראשונה של תסמינים אלה או חלקם, רצוי לדבר על כך עם הרופא המטפל.
שתי בדיקות, פשוטות יחסית, עשויות לסייע רבות בגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. 
בדיקת דם סמוי בצואה, אפילו בכמויות זעירות עלולה להיות אות אזהרה לסרטן המעי הגס. בדיקה זו אינה חד משמעית, אך אם מתעורר חשש ניתן לערוך בדיקה הנקראת קולונוסקופיה. בבדיקה זו מרוקנים את המעי הגס מתוכנו ומחדירים, דרך פי הטבעת, צנתר ארוך שבקצהו מקובעים מצלמה, אמצעי תאורה וכלים כירורגיים. במהלך הבדיקה בוחן הרופא את מצבן של דפנות המעי ורואה במו עיניו אם קיימים גידולים שעלולים להיות ממאירים. בעזרת הצנתר ניטלת דגימה לאבחון מדויק במעבדה.

קביעת שלב המחלה

אם הדגימה (ביופסיה) שנלקחה מצביעה על קיומו של סרטן זקוק הרופא לדעת את היקפה המדויק, ככל האפשר, של המחלה (באיזה שלב היא נמצאת) כדי לתכנן את הטיפול היעיל ביותר. לשם כך תיערך סדרת בדיקות שתכלול: בדיקות דם, קולונוסקופיה, הדמיית אולטרה סאונד בחלחולת, שיקוף ריאות בקרני רנטגן, הדמיה ממוחשבת (CT), והדמיה בתהודה מגנטית (MRI). בדיקות הדם, קולונוסקופיה והדמיית אולטרה סאונד בחלחולת מיועדות לקביעת שיעור התפשטות הגידולים במעי הגס ובחלחולת. שיקוף ריאות בקרני רנטגן, הדמיה ממוחשבת והדמיה בתהודה מגנטית מיועדות לקביעת שיעור התפשטות הגידולים לאברים ורקמות אחרים מחוץ למעי הגס.
היקפה של מחלת סרטן המעי הגס מתואר בששה שלבים:
שלב 0. גידול הסרטן נמצא רק על פני הדופן הפנימית ביותר של המעי או החלחולת. 

שלב 1. גידול הסרטן חדר לתוך הדופן הפנימית של המעי או החלחולת, אך הגידול לא חרג אל מחוץ לדופן.
שלב 2. גידול הסרטן התרחב עמוק יותר לדופן המעי או החלחולת או שחרג ממנה. ישנה אפשרות שהגידול פלש לרקמה סמוכה, אך תאי הסרטן לא התפשטו לבלוטות הלימפה הסמוכות.
שלב 3. הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה הסמוכות, אך לא התפשט לחלקים אחרים של הגוף.
שלב 4. הסרטן התפשט לחלקים אחרים של הגוף, כמו הכבד או הריאות.
הישנות הסרטן. סרטן שטופל ששב והופיע לאחר פרק זמן שבמהלכו לא ניתן היה להבחין בו. הסרטן יכול להישנות במעי או בחלחולת או בחלק אחר של הגוף.

טיפול בסרטן המעי הגס

הטיפול בסרטן המעי הגס תלוי במיקומו של הגידול במעי או בחלחולת, ובשלב ההתפתחותי בו נמצא הסרטן. הטיפולים המקובלים כוללים ניתוח להסרת הגידול וטיפולים תומכים של כימותרפיה, טיפול ביולוגי והקרנות רדיואקטיביות. 
הטיפול יכול להיות מקומי: ניתוח והקרנות רדיואקטיביות. טיפול זה מסיר והורס את הסרטן במעי הגס או בסמוך לו. אם סרטן המעי הגס התפשט לחלקי גוף אחרים ישמש הטיפול המקומי להדברתו בחלקים האחרים. 
הטיפול יכול להיות מערכתי: כימותרפיה וטיפול ביולוגי. טיפולים אלה מועברים דרך זרם הדם והורסים וקוטלים סרטן בכל הגוף. מכיוון שטיפולי הסרטן השונים פוגעים, לעיתים תכופות, בתאים וברקמות בריאים, תופעות לוואי הן דבר שכיח. עוצמתן וסוגן של תופעות הלוואי תלויות בסוג הטיפול ומינונו ובתגובה האישית של המטופל.
ניתוח הוא הטיפול השכיח ביותר בסרטן המעי הגס:
קולונוסקופיה. פוליפ ממאיר קטן ניתן להסרה מהמעי או מהחלחולת באמצעות הכלים הכירורגיים שמקובעים בקצה הקולונוסקופ. גידולים קטנים בחלק התחתון של החלחולת יכולים להיות מוסרים דרך פי הטבעת מבלי להשתמש בקולונוסקופ.
לפרוסקופיה. זהו ניתוח בפולשנות מזערית בו מחדירים דרך שלושה או ארבעה חתכים זעירים בדופן הבטן אמצעי תאורה, מצלמה וכלים כירורגיים. סרטן המעי הגס בשלביו המוקדמים ניתן להסרה בהליך זה. הגידול וחלק מן הרקמה הבריאה בסמוך לו מוסרים. לעתים תוסרנה גם בלוטות הלימפה הסמוכות. המנתח יבחן בעת ההליך את שאר חלקי המעי והכבד בכדי לראות אם הסרטן התפשט אליהם.
ניתוח פתוח. המנתח יבצע חתך גדול בדופן הבטן כדי להסיר את הגידול וחלק מן הרקמה הבריאה הסמוכה אליו. בלוטות לימפה סמוכות תוסרנה אף הן. המנתח יבחן את שאר חלקי המעי והכבד כדי לראות האם הסרטן התפשט אליהם.
כאשר קטע מן המעי או מן החלחולת מוסר, המנתח, בדרך כלל, יחבר מחדש את החלקים הבריאים. לעתים החיבור מחדש אינו אפשרי. במקרה זה ייצור המנתח מסלול חדש ליציאת הפסולת מן הגוף. המנתח ייצור פתח (סטומה) בדופן הבטן, יחבר את הקטע העליון של המעי אליו, ויסגור את הקטע התחתון של המעי. לפתח תוצמד שקית לאיסוף הפסולת שתודבק אליו בדבק מיוחד שיקבע אותה במקומה.
עבור רוב האנשים הפתח (סטומה) הוא זמני. נזקקים לו רק עד שהמעי או החלחולת יחלימו מן הניתוח. לאחר ההחלמה יחבר המנתח מחדש את חלקי המעי ויסגור את הפתח. אנשים מסוימים, במיוחד אלה שהגידול התגלה אצלם בחלק התחתון של החלחולת יזדקקו לסטומה קבועה.

כימותרפיה לסרטן המעי הגס

בטיפולי כימותרפיה משתמשים בתרופות אנטי-סרטניות שקוטלות תאי סרטן. התרופות נכנסות לזרם הדם ויכולות להשפיע על תאי סרטן בכל הגוף. תרופות כימותרפיות ניתנות, בדרך כלל על-ידי עירוי לווריד, אך חלקן יכול להינתן גם בבליעה דרך הפה. הטיפול הכימותרפי יכול להינתן במרפאות חוץ בבתי החולים, במשרדו של הרופא המטפל, ולעיתים נדירות בבית המטופל.
תופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי תלויות בעיקר בסוג התרופה ובמינונה. התרופות יכולות לגרום לנזק לתאים בריאים שמתחלקים במהירות:
תאי דם. תאים אלה נלחמים בזיהומים, מסייעים בקרישת הדם ומובילים חמצן לכל חלקי הגוף. כאשר התרופות פוגעות בתאי דם, עלול המטופל להיות מועד בקלות לזיהומים, חבלות ודימומים, ולחוש חלש ביותר ועייף.
תאי שיער. תרופות כימותרפיות יכולות לגרום לנשירת שיער. השיער ישוב ויצמח לאחר גמר הטיפול, אך הוא יהיה שונה במעט בצבעו ובמרקמו.
תאי חיפוי במערכת העיכול. טיפול כימותרפי גורם לתיאבון ירוד, לבחילות ולהקאות, לשלשול, או לפצעים בפה ובשפתיים.
כימותרפיה שמיועדת לסרטן המעי הגס יכולה לגרום לעור בכפות הידיים והרגליים להיות כואב ואדמומי. העור עלול להתקלף. הצוות המטפל יציע דרכים איך למתן רבות מתופעות הלוואי. רוב תופעות הלוואי תעלמנה מעצמן בגמר הטיפול.

טיפול ביולוגי בסרטן המעי הגס

כמה מהמטופלים שלקו בסרטן המעי הגס שהתפשט לאברי גוף אחרים מקבלים טיפול בנוגדנים, שהוא סוג של טיפול ביולוגי. הנוגדנים נקשרים לתאי הגידול הסרטני, מחבלים בגדילת תאיו ומקשים על התפשטותם. הטיפול הביולוגי ניתן באמצעות עירוי לווריד. חלק מן המטופלים מקבלים, בו זמנית, גם טיפול כימותרפי.
במהלך הטיפול יכולה להופיע תגובה אלרגית שתטופל בתרופות מתאימות. תופעות לוואי כגון: פריחה, חום, כאבי בטן, הקאה, שינויים בלחץ הדם, דימום או בעיות נשימה תלויות בעיקר בסוג התרופה שמשתמשים בה. תופעות הלוואי הופכות, בדרך כלל, למתונות יותר לאחר הטיפול הראשון.

טיפולי הקרנות בסרטן המעי הגס

בטיפולי הקרנות משתמשים בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה לקטילת תאים סרטניים. ההקרנה פוגעת בתאים הסרטניים רק באזור שבו מטפלים. יש מספר סוגים של טיפולי הקרנות:
הקרנה חיצונית. מקור ההקרנה היא מכונה. סוג המכונה הנפוץ ביותר נקרא מאיץ קווי. רוב המטופלים מקבלים את ההקרנות בבית החולים או במרפאה, בדרך כלל 5 ימים בשבוע במשך מספר שבועות.
הקרנה פנימית. מקור ההקרנה הוא בשתל רדיו-אקטיבי שמוכנס לגוף לתוך הגידול הסרטני או בסמוך לו. המטופל שוהה בבית החולים והשתל נשאר במקומו למספר ימים. השתל מוסר, בדרך כלל, עם שובו של המטופל הביתה.
הקרנה במהלך ניתוח. במקרים מסוימים ניתנת הקרנה במהלך ניתוח.
תופעות לוואי של טיפולי הקרנות תלויות בעיקרן בכמות הקרינה שניתנת לחלק הגוף שמטופל. טיפולי הקרנות לאזורי הבטן והחלציים עלולים לגרום: בחילה, הקאה, שלשול, צואה דמית, או תנועות מעי נמרצות. הטיפול אף עלול לגרום לבעיות בשתן, כמו חוסר יכולת לעצור את יציאת השתן משלפוחית השתן. כמו כן יכול העור, באזור המטופל להיהפך לאדמומי, יבש ורגיש. העור בקרבת פי הטבעת הוא הרגיש במיוחד.
טיפולי הקרנות גורמים לעייפות רבה, בעיקר עם התמשכות הטיפול לשבועות. מנוחה חשובה ביותר, אך הרופאים ממליצים לנסות ולהישאר פעילים מבחינה גופנית עד כמה שאפשר. תופעות הלוואי נעלמות מעצמן לאחר גמר הטיפול.
טיפולי הקרנות יכולים להינתן לפני, במהלך, ואחרי הניתוח. טיפולי הקרנות לפני הניתוח משמשים להקטנת הגידול הסרטני, ולאחר הניתוח לקטילת תאי סרטן שאולי נותרו באזור הניתוח. חלק מן המטופלים מקבלים הקרנות כדי לשכך כאב ובעיות אחרות שנגרמות על-ידי הסרטן.

תזונה ופעילות גופנית

חשוב לאכול היטב ולהישאר פעיל עד כמה שאפשר. המטופל יזדקק לכמות נאותה של קלוריות כדי לשמור על משקל גוף רצוי במהלך הטיפול בסרטן ולאחריו. המטופל יזדקק גם למספיק חלבונים, ויטמינים ומינרלים. אכילה כפי שצריך יכולה לסייע להרגיש טוב יותר ונמרץ יותר.
אכילה כפי שצריך יכולה להיות משימה קשה. במיוחד במהלך הטיפול ומיד אחריו, עלול המטופל למאוס באכילה. הוא יכול להרגיש שלא בנוח או להיות עייף. טעמם של המזונות יכול להשתבש ולהיות פחות ערב לחך ממה שהיה בעבר. המטופל עלול גם לסבול מבחילה, הקאות, שלשול או פצעים בפה. הצוות המטפל יציע דרכים שונות איך להתגבר על בעיות אלה.
אנשים רבים מגלים שהם מרגישים טוב יותר כאשר הם נשארים פעילים מבחינה גופנית. הליכה, יוגה, שחיה ופעילויות נוספות שומרות על חוזקו של הגוף ומגבירות את חיוניותו. לפני שבוחרים לעסוק בפעילות גופנית כלשהי, צריך לשוחח על כך עם הרופא המטפל. אם הפעילות הגופנית גורמת לכאבים או לבעיות אחרות חייבים ליידע את הצוות המטפל.

סרטן ורפואה משלימה

מכיוון שרב הנסתר על הנגלה בכל הנוגע לסיבות להופעת מחלת הסרטן, והאמצעים הננקטים בכדי ללחום במחלה מגושמים ואלימים, תרים מיטב החוקרים בתחום, ללא הרף, אחר פתרונות נוספים מכל תחום שהוא. יותר ויותר חוקרים בוחנים את הקשר בין התזונה ומרכיביה למניעת הופעת המחלה ולטיפול בה.
אחת ההשערות המקובלות להופעת הסרטן היא שתהליכי חמצון מוגברים בגוף גורמים להיווצרותם של חומרים הנקראים רדיקלים חופשיים. אלה הם חומרים פעילים מאוד, שמתחברים לאלקטרונים כדי לייצב את מטענם החשמלי. החוקרים סבורים שניתוק אלקטרון מגרעין התא שמכיל את הקוד התורשתי (DNA) עלול לגרום לשיבושים שיובילו להתפתחות תהליך סרטני (התחלקות בלתי מבוקרת של התא). השערה זו הביאה חוקרים רבים לבחון חומרים מהצומח הנקראים אנטיאוקסידנטים. האנטיאוקסידנטים הם חומרים שמסוגלים לספק אלקטרונים לייצוב הרדיקלים החופשיים. יכולת זו מנטרלת את פעילותם המזיקה שהיא כר פורה לתחילתם של תהליכים סרטניים.

אומגה 3 וסרטן המעי הגס

צריכת כמויות משמעותיות של מזונות עשירים בחומצות שומן אומגה 3 עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. אצל האסקימוסים של גרינלנד, הזכורים לטובה בזכות בריאות ליבם וכלי הדם שלהם, נמצא שיעור אפסי של מקרי סרטן המעי הגס. הקשר בין תזונתם העשירה בחומצות שומן אומגה 3 ממקור ימי לשכיחות הנמוכה של סרטן המעי הגס מובהק ומחזק את הטענה כי צריכה סדירה של אומגה 3 מפחיתה את הסיכון למחלה.
מחקרים שנערכו בחיות מעבדה הראו כי נטילת אומגה 3 מנעה החמרה של סרטן המעי הגס, בעוד שחומצות שומן מסוג אומגה 6 המריצו את התפתחות הגידולים הסרטניים.
צריכה יומית סדירה של EPA ו- DHA , חומצות השומן החשובות בקבוצת אומגה 3, האטה את ההתפתחות של סרטן המעי הגס בשלבים המוקדמים של המחלה. לעומת זאת, במחקר שנערך בחיות מעבדה עם סרטן המעי הגס שפיתח גרורות, נמצא כי תוספת של אומגה 3 החישה את התהליך הסרטני. לכן מומלץ לאנשים הנמצאים בשלבים מתקדמים של סרטן המעי הגס להימנע מנטילת אומגה 3.

סיכום

גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מאפשר, ברוב המקרים, ריפוי מלא של המחלה. מסיבה זו חשוב ביותר לגברים ולנשים מגיל 50 ומעלה לעבור בדיקת קולונוסקופיה. בדיקת קולונוסקופיה כמעט ואינה מכאיבה ורוב הנבדקים ישנים במהלכה. חלק מהנבדקים חוששים מן הבדיקה מחמת המבוכה, אך זו עדיפה, ללא ספק, על פני גידול סרטני שלא אובחן בזמן.
רצוי ביותר כי אנשים בעלי עבר רפואי של פוליפים במעיים או מחלות מעי דלקתיות יעברו בדיקת קולונוסקופיה לפני גיל 50. הדבר נכון גם לגבי אנשים שבחוג משפחתם הקרוב (אם, אב, אח אחות) היו מקרים של סרטן המעי הגס.
שינויים באורח החיים ובתזונה עשויים לסייע במניעת סרטן המעי הגס. שמירה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית סדירה ומתונה והפסקת עישון מפחיתים את הסיכון, כך גם תזונה דלת שומן ועשירה בסיבים תזונתיים. נמצאו כמה הוכחות לכך שצריכת מזונות עשירים באומגה 3 מפחיתה את הסיכון להופעת סרטן המעי הגס.

עדכון אחרון – 26/7/2010