מחלת קיינבוק

צמידי נחושת

עצם היא רקמת חיה שזקוקה להספקה שוטפת של דם כדי להזין אותה. אם אספקת הדם לעצם נעצרת, העצם יכולה למות. מוות של עצם נקרא אוסטיאו-נקרוזיס. בעת מחלת קיינבוק, אספקת הדם לאחת מהעצמות הקטנות ביד, עצם הסהר, בסמוך לשורש כף היד, נפסקת.

מה גורם למחלת קיינבוק?
הגורם למחלת קיינבוק אינו ידוע. אנשים רבים שלוקים במחלה סוברים בשוגג שיש להם נקע בשורש כף היד, ואפשר שחוו סוג של פציעה בשורש כף היד מחמת נפילה. סוג זה של טראומה יכול לחבל בזרימת הדם לעצמות הקטנות שבשורש כף היד.

תסמיני מחלת קיינבוק

לרוב האנשים יש שני כלי דם שמובילים דם לעצמות שורש כף היד. לאנשים מסוימים יש רק כלי דם אחד. אנשים אלה נמצאים בסיכון רב יותר לפתח את המחלה. כאשר המחלה מתפתחת, מבחינים בסימנים ובתסמינים הבאים:

  • שורש כף היד כואב ולעיתים נפוח.
  • מגבלת תנועה (נוקשות) באזור הפגוע.
  • ירידה בעוצמת יכולת האחיזה של היד.
  • רגישות מעל לעצם הסהר (העצם נמצאת בשורה שמקורבת לעצמות הזרוע החישור והגומד, באמצע שורש כף היד).
  • כאב או קושי לסובב את היד כלפי מעלה.

אבחון מחלת קיינבוק

מחלת קיינבוק מתפתחת בארבעה שלבים. קשה לאבחן אותה בשלביה המוקדמים מכיוון שהתסמינים דומים לתסמיני נקע בשורש כף היד. גם הדמיית קרני רנטגן יכולה, בשלבים אלה, להיראות כתקינה.

  • שלב ראשון: תסמינים דומים לתסמיני נקע בשורש כף היד. הדמיית רנטגן יכולה להיראות תקינה. הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) יכולה להועיל באבחון בשלב מוקדם זה.
  • שלב שני: עצם הסהר הפגועה בשורש כף היד מתחילה להתקשות. אזורים בהירים בהדמיית רנטגן מצביעים על כך שהעצם גוססת. הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) יכולות לשמש להערכת מצב העצם. בשלב זה כאב ונפיחות בשורש כף היד שכיחים.
  • שלב שלישי: עצם הסהר מתחילה לקרוס ולהתפורר לחלקיקים קטנים. כאשר העצם מתחילה להתפרק, העצמות שסמוכות לה משנות את מיקומן. בעקבות כך חווים כאב מוגבר, חולשה באחיזה ומוגבלות בתנועה.
  • שלב רביעי: מעטה העצמות הסמוכות נפגע. אחת התוצאות יכולה להיות דלקת מפרקים בשורש כף היד.

טיפול במחלת קיינבוק

על אף שאין מרפא למחלת קיינבוק, ישנם כמה הליכים ניתוחיים, והליכים שאינם ניתוחיים, לטיפול במחלה. מטרת הטיפול היא להסיר את הלחץ מעצמות שורש כף היד ולהשיב את זרימת הדם אליהן.

  • טיפולים שאינם ניתוחיים. שמים את שורש כף היד בגבס או באמצעי קיבוע אחר למשך 2-3 שבועות, ונוטלים תרופות כמו אספירין או איבופרופן לשיכוך הכאב ולהפחתת הנפיחות. אם הכאב נמשך נשלח להערכה נוספת לאורטופד שמומחה בניתוחי כף היד.
  • הליכי ניתוח. ישנם כמה הליכים ניתוחיים לטיפול בשלבים מתקדמים של מחלת קיינבוק. הבחירה בהליך מסוים תלויה במספר גורמים, כמו התקדמות המחלה, רמת פעילות, מטרות המטופל וניסיונו המוכח של המנתח המומחה.
  • במקרים מסוימים, אפשר יהיה להשיב את אספקת הדם לעצם. בהליך זה נוטלים תרומת שתל עצם מהחלק הפנימי של אחת מעצמות הזרוע. אביזר מתכתי (בקיבוע חיצוני) יכול לשמש להקלת הלחץ בעצמות כף היד ולשימור המרווחים בין העצמות.
  • אם עצמות הזרוע התחתונה אינן שוות באורכן, יומלץ על הליך להשוואת אורכים. אפשר להאריך את העצם על-ידי תרומת עצם או לקצרה על-ידי הסרת קטע ממנה. הליך איזון זה מפחית את הלחצים על עצמות שורש כף היד ויכול, ככל הנראה, לעצור את התקדמות המחלה.
  • אם עצם הסהר בשורש כף היד קרסה באופן חמור או נשברה לחלקיקים, אפשר להסירה. בהליך זה יוסרו גם שתי העצמות שנמצאות בשני צידי עצם הסהר, דבר שישכך את הכאב אך יאפשר רק תנועה חלקית של שורש כף היד.
  • הליך נוסף להקלת הלחץ על העצמות הוא מיזוג. בהליך זה מחברים כמה מהעצמות הקטנות זו לזו. אם המחלה מתקדמת לדלקת מפרקים חמורה בשורש כף היד, מיזוג העצמות יפחית את הכאב ויסייע בשימור התפקוד. טווח התנועה של שורש כף היד יהיה מוגבל.