רעד ראשוני

רעד ראשוני

רעד ראשוני הוא הפרעה של מערכת העצבים שגורמת לרעידה קצבית בלתי רצונית בגוף. ההפרעה יכולה לפגוע בכל אבר בגוף, אך שכיחותה הרבה ביותר היא בידיים, והיא מורגשת במיוחד כשמבצעים מטלות פשוטות כמו שתייה מכוס או קשירת שרוכי נעליים.

אין זה מצב מסוכן, בדרך כלל, אך רעד ראשוני נוטה להחמיר ברבות הזמן ויכול להיות ממש חמור אצל אנשים מסוימים. מצבים רפואיים אחרים אינם גורמים לרעד ראשוני, אך לעיתים קרובות אנחנו משייכים בשוגג את ההפרעה למחלת פרקינסון.

רעד ראשוני יכול להופיע בכל גיל, אך הוא שכיח הרבה יותר בקרב אנשים בני 40 שנים ויותר.

תסמינים

תסמינים וסימנים של רעד ראשוני הם:

  • רעד שמתפתח בהדרגה, בדרך כלל בצד אחד של הגוף
  • הרעד מחמיר במצב של תנועה
  • במקרים רבים, הרעד הראשוני מופיע תחילה בידיים ופוגע ביד אחת או בשתיהן
  • רעד ראשוני יכול לכלול גם תנועות ראש מצד לצד (לא, לא) או תנועות ראש מעלה ומטה (כן, כן)
  • רעד ראשוני יכול להחמיר בגלל לחץ ומתח נפשי, עייפות, שתיית קפאין וטמפרטורות קיצוניות (חום או קור)

רעד ראשוני מול רעדי מחלת פרקינסון

אנשים רבים קושרים רעד ראשוני עם מחלת פרקינסון, אך שני המצבים נבדלים בכמה דברים מרכזיים:

זמן הופעת הרעד: רעד ראשוני בידיים מתחולל ומורגש כאשר אנחנו משתמשים בידיים. רעידות של מחלת פרקינסון בולטות במיוחד לעין כאשר הידיים שלנו מונחות בצדי הגוף או מונחות בחיקנו.

מצבי בריאות נלווים: רעד ראשוני אינו גורם לבעיות בריאות אחרות, מחלת פרקינסון כרוכה ביציבה שפופה וכפופה, תנועה איטית והליכה מדשדשת.

אנשים שלוקים ברעד ראשוני יכולים, לפעמים, לפתח תסמינים נוירולוגיים כמו הליכה לא יציבה (אטקסיה).

חלקי גוף שנפגעים: רעד ראשוני מופיע בעיקר בידיים, בראש ובקול. רעידות של מחלת פרקינסון מתחילות, בדרך כלל, בידיים ויכולות לפגוע ברגליים, בסנטר ובאברים נוספים.

גורמים

כמחצית ממקרי רעד ראשוני מופיעים כתוצאה ממוטציה גנטית, אך הגן הספציפי טרם זוהה. צורה זו של רעד ראשוני מכונה רעד תורשתי/משפחתי. לא ברור מה גורם לרעד ראשוני באנשים שאין להם מוטציה גנטית ידועה.

גורמי סיכון

גורמי סיכון ידועים לרעד ראשוני הם:

  • מוטציה גנטית: רעד ראשוני מולד (רעד תורשתי) הוא סוג של הפרעה כרומוזומלית דומיננטית. נדרש גן פגום רק מאחד ההורים כדי שהבעיה תעבור בתורשה. אם לאחד ההורים יש מוטציה גנטית של רעד ראשוני, יש סיכוי של 50% לצאצאים לפתח את ההפרעה בעצמם.
  • גיל: רעד ראשוני שכיח יותר בקרב אנשים בני 40 שנים ויותר.

סיבוכים

רעד ראשוני אינו מסכן חיים, אך התסמינים נוטים להחמיר ברבות הזמן. אם התסמינים הופכים לחמורים, כי אז נתקשה לבצע את הדברים הבאים:

  • לאחוז בכוס משקה מבלי שיישפך משקה
  • לאכול בצורה נורמלית
  • להתאפר או להתגלח
  • לדבר אם תיבת הקול או הלשון נפגעו
  • לכתוב באופן קריא

אבחון

אבחון רעד ראשוני כרוך בסקירת מצבנו הרפואי, בחינת העבר הרפואי של משפחתנו, זיהוי תסמינים ומספר בדיקות גופניות.

אין בדיקות רפואיות ספציפיות לאבחון רעד ראשוני. האבחון מתבסס, במקרים רבים, על שלילה של מצבי בריאות אחרים שיכולים לגרום לתסמינים דומים. כדי לשלול מצבי בריאות אחרים תתבצענה הבדיקות הבאות:

בדיקה נוירולוגית

בבדיקה נוירולוגית נבדק התפקוד של מערכת העצבים, שכולל:

  • רפלקסים של גידים
  • חוזק שרירים
  • יכולת להרגיש תחושות מסוימות
  • יציבה וקואורדינציה
  • צורת הליכה

בדיקות מעבדה

בדיקות דם ושתן כדי לבחון גורמים מסוימים, כגון:

  • בעיות בבלוטת התריס
  • בעיות חילוף חומרים (בעיות מטבוליות)
  • תופעות לוואי של שימוש בסמים אסורים
  • רמות אלכוהול
  • רמות של כימיקלים שיכולים לגרום לרעידות

בדיקת ביצועים

בדיקת רעד ראשוני

כדי להעריך את הרעד עצמו, נתבקש על-ידי הרופא:

  • לשתות מכוס
  • למתוח את הידיים לצדדים
  • לכתוב
  • לצייר עיגול

אם הרופא עדיין אינו בטוח האם הרעד הוא רעד ראשוני או רעד ממחלת פרקינסון, הוא יערוך בדיקת הובלה של דופמין, שיכולה להצביע באופן יותר מפורש על ההבדל בין שני מצבי הרעידה.

אפשרויות הטיפול

חלק מהלוקים ברעד ראשוני אינו נזקק לטיפול אם התסמינים קלים. אבל אם הרעד הראשוני מקשה עלינו לעבוד או לבצע פעילויות שגרתיות, כדאי לברר עם הרופא מהן אפשרויות הטיפול.

תרופות

  • חוסמי בטא: תרופות אלה שמשמשות, בדרך כלל, לטיפול בלחץ דם גבוה, יכולות להקל על רעד ראשוני במטופלים מסוימים. תרופות חוסמות בטא אינן מתאימות במקרים שיש למטופל אסטמה או בעיות לב מסוימות. תופעות הלוואי של תרופות אלה הן עייפות, סחרחורת או בעיות לב.
  • תרופות נגד התקפים: תרופות לאפילפסיה יכולות להיות יעילות למטופלים שאינם מגיבים לחוסמי בטא. תופעות הלוואי כוללות ישנוניות ובחילות שחולפות, בדרך כלל, תוך זמן קצר.
  • תרופות הרגעה: רופאים רושמים תרופות אלה למטופלים שמתח וחרדה מחמירים להם את הרעד הראשוני. תופעות הלוואי כוללות עייפות וטשטוש קל. יש להשתמש בתרופות אלה בזהירות כי יכול להתפתח הרגל מובנה (התמכרות תלותית) לצרוך אותן.
  • זריקות בוטוליניום טוקסין: זריקות אלה יכולות להיות שימושיות בכמה סוגים של רעד, במיוחד רעד בראש ובקול. זריקות אלה יכולות לשפר את הרעד לפרק זמן של כשלושה חודשים בכל הזרקה. אך אם משתמשים בזריקות לטיפול ברעד ראשוני בידיים, הן יכולות לגרום לחולשה באצבעות. אם הן משמשות לטיפול ברעד בקול, הן יכולות לגרום לצרידות ולקשיי בליעה.

טיפול

פיזיותרפיה או טיפול תעסוקתי יכולים לסייע ברעד ראשוני. המטפל יכול ללמד אותנו תרגילים שישפרו את חוזק השרירים, ישפרו את השליטה ואת הקואורדינציה.

מטפלים תעסוקתיים יכולים לעזור לנו להסתגל לחיים עם רעד ראשוני בעזרת אביזרים שמפחיתים את השפעת הרעד כמו כוסות כבדות יותר, משקולות למפרק כף היד, מכשירי כתיבה רחבים וכבדים יותר ועוד.

ניתוח גירוי חשמלי במעמקי המוח

גירוי מעמקי המוח יכול להיות אופציה טיפולית אם הרעד מגביל אותנו באופן חמור ואיננו מגיבים לתרופות.

זהו ניתוח שבמהלכו מחדיר הרופא אלקטרודות דקות וארוכות לאזור במוח שכנראה גורם לרעידות (תלמוס). האלקטרודות מחוברות בתיל דק לאביזר דמוי קוצב לב שמושתל בחזה מתחת לעור. האביזר משדר אותות חשמליים שאינם מכאיבים כדי להפריע לאותות שנשלחים מהתלמוס שגורמים כנראה לרעד. תופעות לוואי של טיפול זה, בגלל תקלות בציוד או בגלל בעיות מיקום של האלקטרודות, יכולות להיות בעיות שליטה מוטורית, בעיות דיבור או שיווי משקל, כאבי ראש וחולשה.

שינויי אורח חיים

כדי להפחית או לשכך כאבים:

  • להימנע מקפאין. קפאין וממריצים אחרים יכולים להגביר רעד ראשוני.
  • להמעיט בשתיית אלכוהול, או להימנע ממנו לחלוטין. אנשים מסוימים מבחינים שהרעד שלהם משתפר במעט לאחר שהם שותים אלכוהול, אבל, למרבה הצער, שתיית אלכוהול אינה פתרון טוב. רעד ראשוני נוטה להחמיר לאחר שהשפעת האלכוהול מתפוגגת. בנוסף, נדרשת הגדלה מתמדת בכמות האלכוהול שצורכים כי להקל על רעד ראשוני, דבר שיכול להוביל לאלכוהוליזם.
  • ללמוד להירגע. סטרס וחרדה נוטים להגביר ולהחמיר רעידות והתרגעות יכולה לשפר את הרעד. על אף שאין ביכולתנו להעלים את כל המתח והלחצים בחיינו, אנחנו יכולים לשנות את האופן שבו אנו מגיבים במצבי סטרס בעזרת מגוון של טכניקות התרגעות, כמו עיסוי או מדיטציה.
  • לערוך שינויים באורח חיים. להשתמש בתכיפות רבה יותר ביד שנפגעה פחות מרעד ראשוני. למצוא דרכים להימנע מכתיבה ביד הרועדת, כמו למשל שימוש בכרטיס אשראי כאמצעי תשלום במקום כתיבת צ'קים. לנסות להפעיל חיוג בטלפון באמצעות דיבור או להשתמש במחשב בתוכנה שממירה דיבור לטקסט.

התמודדות ותמיכה

השלכות חברתיות ונפשיות רציניות הן מנת חלקם של אנשים רבים שלקו ברעד ראשוני. אם השפעות רעד ראשוני מקשות עלינו לחיות באופן מלא כפי שנהגנו בעבר, רצוי לשקול הצטרפות לקבוצת תמיכה.

קבוצות תמיכה אינן מתאימות לכל אחד, אך אפשר שעידוד של אנשים אחרים שמבינים בדיוק מה עובר עלינו יכול להועיל. אסור גם לוותר על פנייה למטפלים בבריאות הנפש או לעובדים סוציאליים שיכולים לעזור בהתמודדות מעשית עם אתגרי רעד ראשוני.

עוד על מחלת פרקינסון

עדכון אחרון 3.7.2017