ניתוח קטרקט

בדיקת עיניים סדירה

ניתוח קטרקט הוא הטיפול היעיל היחיד להסרת קטרקט ולהשבת הראייה לתקנה. קטרקט הוא סוג של עכירות או ערפול בעדשת העין שבמצב תקין שקופה לגמרי. אנשים עם קטרקט רואים את סביבתם כאילו התבוננו בה מבעד לחלון מכוסה אדים או אפוף ערפל.
ראייה מעורפלת שנגרמת על-ידי קטרקט מקשה על קריאה, על נהיגה (במיוחד בלילה) ועל הבחנה בהבעות פנים.
רוב מקרי קטרקט מתפתחים באופן איטי ואינם מפריעים לראייה בשלב המוקדם. ברבות הזמן, קטרקט יפגע בראייה ואם לא יטופל יכול לגרום לעיוורון מלא.
תאורה חזקה ומשקפים יכולים לעזור, בתחילת הדרך, לאנשים עם קטרקט. אך עם הראייה המשובשת פוגעת בחיי היומיום, קרוב לוודאי שנזדקק לניתוח. ניתוח להסרת קטרקט הוא הליך בטוח ויעיל באופן כללי.

תסמיני קטרקט

תסמינים וסימנים של קטרקט הם:

  • ראייה מעורפלת, מטושטשת או עמומה
  • קושי מתגבר בראייה בלילה
  • רגישות לאור ולסנוור
  • ראייה של הילה סביב לאורות
  • שינויים תכופים בחוזקם של משקפיים או עדשות מגע
  • צבעים דהויים ומצהיבים
  • ראייה כפולה בעין בודדת

עכירות או ערפול בראייה בגלל קטרקט יכולים לפגוע, בתחילת הדרך, בחלק קטן בלבד של עדשת העין ואפשר שלא נשים לב כלל לירידה ביכולת הראייה. ככל שהקטרקט גדל, הוא מערפל חלקים גדולים יותר של עדשת העין ומעוות את קרני האור שעוברות דרך העדשה. מצב כזה מוביל להופעתם של תסמיני קטרקט ברורים ומובחנים יותר.

איך נוצר קטרקט

העדשה, שעל פניה מתהווה קטרקט, נמצאת מאחורי החלק הצבעוני של העין (קשתית). העדשה ממקדת את האור שעובר דרך העין, מייצרת בבואות ברורות וחדות על הרשתית. הרשתית היא רקמה רגישה לאור שנמצאת על הדופן האחורית של גלגל העין שמתפקדת בדומה לסרט צילום במצלמה.

קטרקט מפזר את קרני האור בעוברן דרך העדשה ומונע היווצרות של בבואה חדה ומוגדרת על הרשתית. כתוצאה מכך הראייה שלנו נעשית מטושטשת.

ככל שאנו מתבגרים, עדשת העין נעשית פחות גמישה, פחות שקופה ויותר עבה. שינויים שקשורים לגיל גורמים לרקמות בתוך העדשה להתפרק ולהיצמד אחת לשנייה, וכך נוצר מעין ערפול באזורים זעירים בתוך העדשה. עם התפתחות קטרקט, הערפול נעשה סמיך יותר ומקיף חלקים גדולים יותר של העדשה.

קטרקט יכול להתפתח רק בעין אחת, אך בדרך כלל הוא מתפתח בשתי העיניים. ברוב המקרים קצב התפתחות הקטרקט בשתי העיניים אינו סימטרי, וההתפתחות הבעיה בעין אחת מתקדמת מהר יותר מאשר בעין השנייה.

סוגים של קטרקט

סוגים של קטרקט כוללים:

  • קטרקט שפוגע במרכז העדשה (קטרקט גרעיני). קטרקט גרעיני יכול לגרום לנו בהתחלה להיות יותר קצרי רואי או במקרים מסוימים אפילו לחוות שיפור זמני בראייה שלנו בזמן קריאה. ברבות הזמן, צבע העדשה הופך בהדרגה לצהוב דבר שגורם לראייה להיות עמומה ומעורפלת יותר. במקרים שבהם קצב ההתקדמות של הקטרקט ממשיך להיות איטי, צבע העדשה יכול להיהפך לחום. שינוי מתמשך בגוון העדשה לצהוב או לחום יכול להוביל לקושי בהבחנה בין גוונים של צבעים.
  • קטרקט שפוגע בקצות העדשה (קטרקט קליפתי). קטרקט קליפתי מתחיל כקטעים עמומים דמויי יתדות או פסים על קצות הקליפה החיצונית של העדשה. עם התקדמות הבעיה, הפסים או היתדות מתפשטים אל עבר מרכז העדשה ומפריעים את מעבר האור דרך מרכז העדשה. אנשים עם קטרקט קליפתי חווים בעיות ראייה עם אורות בוהקים ומסנוורים.
  • קטרקט שפוגע בחלק האחורי של העדשה (קטרקט אחורי). קטרקט אחורי מתחיל בדרך כלל כאזור עמום קטן שמתפתח בסמוך לחלק האחורי של העדשה, על המסלול שבו האור עובר בדרכו לרשתית. קטרקט אחורי מפריע לנו בקריאה, מפחית את יכולת הראייה באור מסנוור וגורם להופעת הילות סביב למקורות אור בלילה.
  • קטרקט שנולדים איתו (קטרקט מולד). ישנם אנשים שנולדים עם קטרקט או שמפתחים אותו בילדות. מקרים של התפתחות קטרקט בילדות הם תוצאה של הידבקות האם בזיהום במהלך ההריון. קטרקט מולד יכול להיגרם על-ידי מספר מחלות גנטיות מולדות או אדמת. קטרקט מולד אינו משבש תמיד את הראייה, אך אם נוצרת הפרעה בראייה מקובל להסיר אותו מיד לאחר האבחון.

גורמי סיכון להופעת קטרקט

גורמים שמגבירים סיכון להופעת קטרקט הם:

  • גיל מתקדם
  • סוכרת
  • שתייה מוגזמת של אלכוהול
  • חשיפה מופרזת לאור קרני השמש
  • חשיפה לקרינה מיוננת כמו קרני רנטגן בטיפולי הקרנות של סרטן
  • עבר משפחתי של קטרקט
  • לחץ דם גבוה
  • השמנת יתר
  • פציעה או דלקת קודמים בעין
  • ניתוח קודם בעין
  • שימוש ממושך בתרופות שמכילות קורטיזון
  • עישון

אבחון של קטרקט

כדי לקבוע האם יש לנו קטרקט, ייבחן הרופא את העבר הרפואי שלנו, את התסמינים שאנחנו חווים ויערוך בדיקות עיניים. הרופא ייבצע מספר בדיקות שכוללות:

  • בדיקת חדות ראיה. בבדיקה זו מודדים כמה טוב אנחנו יכולים לקרוא סדרות של אותיות. כל עין נבדקת בנפרד, כאשר העין האחרת מכוסה. בדיקת חדות ראייה שבה אותיות שהולכות וקטנות מאפשרת לרופא עיניים לקבוע האם אנחנו רואים 6/6 או שיש סימנים לשיבוש בראייה.
  • שימוש באביזר שמשלב תאורה עם הגדלה (בדיקה עם מנורת סדק) בדיקה זו מאפשרת לרופא העיניים לראות בהגדלה מבנים בקדמת העין ובתוכה. סוג זה של מיקרוסקופ נקרא מנורת סדק מכיוון שהוא משתמש באלומת אור צרה ועוצמתית (כמו קרן אור שבוקעת מסדק) שמאירה את הקרנית, הקשתית, העדשה ואת המרווח שבין הקשתית לרשתית. אלומת האור האינטנסיבית מאפשר לרופא לבחון מבנים אלה בקטעים קטנים, דבר שמקל עליו לזהות ליקויים זעירים
  • הרחבת אישונים (בדיקת הרשתית). כדי להתכונן לבדיקת רשתית רופא העיניים יטפטף לעין טיפות שמרחיבות את האישון. הרחבת האישון מקלה על בדיקת החלק האחורי של גלגל העין שבו מצויה הרשתית.

הטיפול היעיל היחיד בקטרקט הוא ניתוח.

מתי יש לשקול ביצוע ניתוח קטרקט

צריך להתייעץ עם רופא העיניים האם ניתוח קטרקט מתאים לנו. רוב רופאי העיניים יציעו לשקול ביצוע ניתוח קטרקט כאשר הקטרקט בעין פוגע באיכות החיים או משבש את יכולתנו לבצע פעילות שגרתית, כמו קריאה או נהיגה בשעות הלילה.

על הרופא להחליט האם ניתוח קטרקט מתאים לנו ושאין לנו בעיות עיניים אחרות שמונעות את ביצוע הניתוח. אין צורך, לרוב האנשים, להיחפז בהסרת קטרקט מכיוון שעובדת קיומו של קטרקט, בדרך כלל, אינה מזיקה לעין. דחיית הניתוח גם לא תגביר את הסיכון שהראייה שלנו לא תשתקם אם ניתוח קטרקט יתבצע מאוחר יותר. 

מה קורה במהלך ניתוח קטרקט?

ניתוח קטרקט כרוך בהסרת העדשה המעורפלת ובהחלפתה בעדשה מלאכותית צלולה. עדשה מלאכותית, שנקראת עדשה תוך עינית , מוצבת באותו המקום שבו הייתה העדשה הטבעית שלנו, ונשארת כחלק קבוע מהעין שלנו.

אנשים מסוימים, בגלל בעיות עיניים אחרות, אינם יכולים להשתמש בעדשות מלאכותיות. במקרים אלה, עם הסרת הקטרקט, מתקנים את הראייה בעזרת משקפיים או בעזרת עדשות מגע.

ניתוח קטרקט מתבצע, בדרך כלל, במרפאת חוץ, מכיוון שאין צורך באשפוז בבית חולים לאחר הניתוח.

במהלך ניתוח קטרקט, רופא העיניים משתמש בהרדמה מקומית כדי לאלחש את האזור סביב העין, ואנחנו נשארים ערים במשך כל ההליך.

ניתוח קטרקט הוא ניתוח בטוח באופן כללי, אבל יש בו סיכון לזיהום ולדימום. ניתוח קטרקט יכול להגביר את הסיכון להיפרדות הרשתית.

לאחר גמר ההליך, אפשר שנחוש אי-נוחות בעין במשך מספר ימים. החלמה מלאה מושגת תוך 8 שבועות.

אם נזקקים לניתוח קטרקט בשתי העיניים, הניתוח להסרת קטרקט בעין השנייה ייקבע לחודש או חודשיים לאחר הניתוח הראשון.

איך מתמודדים עם קטרקט עד לביצוע הניתוח

כדי להתמודד עם תסמינים של קטרקט עד שמחליטים לבצע ניתוח, כדאי לנסות את הדברים הבאים:

  • לוודא שהמשקפיים או עדשות המגע שלנו הם ברמת דיוק מרבית
  • להשתמש בזכוכית מגדלת כדי לקרוא
  • לשפר את התאורה בבית עם נורות בהירות יותר או רבות יותר
  • להשתמש במשקפי שמש או בכובע רחב שוליים בעת יציאה החוצה בשעות היום
  • להגביל את נהיגת הלילה

צעדים עצמיים אלה יכולים לעזור לזמן מה, אך עם התקדמות הקטרקט, הראייה שלנו יכולה להמשיך להידרדר. כאשר קשיי ראייה מחבלים בחיי היומיום שלנו, רצוי לשקול ניתוח קטרקט.

האם אפשר למנוע הופעת קטרקט?

אין בנמצא מחקרים שמראים כי ניתן למנוע קטרקט או להאט את התקדמותו. על אף זאת, רופאים סבורים כי כמה דברים יכולים להיות מועילים:

  • לערוך בדיקות עיניים סדירות. בדיקות עיניים יכולות לסייע באבחון קטרקט ובעיות עיניים אחרות בשלבים המוקדמים. יש להתייעץ ברופא לגבי תכיפות הבדיקות.
  • להפסיק לעשן. דבר עם הרופא על דרכים להיגמל מעישון, כמו תרופות או טיפול מילולי.
  • לצמצם צריכת אלכוהול. שתייה מופרזת של אלכוהול מגבירה סיכון לקטרקט.
  • להשתמש במשקפי שמש. אור אולטרה סגול מקרני השמש יכול לתרום להתפתחות קטרקט. רצוי להשתמש במשקפי שמש שחוסמות אור אולטרה סגול מסוג B כשנמצאים בחוץ.
  • לטפל בבעיות בריאות אחרות. להקפיד לטפל בסוכרת או בבעיות רפואיות אחרות שמגבירות סיכון לקטרקט.
  • לשמור על משקל גוף תקין. אם משקל הגוף תקין, עלינו לשמר אותו באמצעות אימון גופני ברוב ימי השבוע. אם אנו לוקים בהשמנת יתר, עלינו לרדת במשקל באופן מבוקר ואיטי על-ידי צמצום הקלוריות והגברת הפעילות הגופנית.
  • לבחור תזונה בריאה שכוללת שפע פירות וירקות. הוספה של פירות וירקות במבחר צבעים לתזונה שלנו יכולה להבטיח קבלת ויטמינים ורכיבי תזונה רבים. פירות וירקות מכילים אנטיאוקסידנטים רבים שיכולים לסייע בשמירת בריאות העיניים.

עדכון אחרון 10.2.2017