התקדמות של מחלת פרקינסון – אימון גופני יכול להאט

התקדמות של מחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון יכולה לגרום לרעידות, נוקשות ובעיות הליכה, מחקר חדש טוען כי פעילות גופנית סדירה יכולה להאט התקדמות של מחלת פרקינסון, אפילו בקרב אנשים שנמצאים בשלב מתקדם של מחלת פרקינסון.

המחקר הקיף יותר מ- 3,400 מטופלים מצפון אמריקה, הולנד וישראל שנמצאו תחת מעקב במשך יותר משנתיים. במרוצת זמן זה, בוצעה הערכה של השינויים בניידות שנגרמו בגלל מחלת פרקינסון. ההערכה התבססה על מדידת משך הזמן שנדרש כדי לקום מישיבה על כיסא, ללכת 3 מטרים, להסתובב ולחזור לשבת על הכיסא.

ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת למחלת פרקינסון.

החוקרת הראשית, דר' מרים רפרטי, מאוניברסיטת צפון-מערב ומכון השיקום בשיקגו שבארה"ב, אומרת: "מצאנו כי אנשים עם מחלת פרקינסון שהקפידו על שגרה של לפחות 150 דקות אימון גופני בשבוע, חוו ירידה פחותה יותר באיכות החיים ובניידות  במשך תקופת המעקב בהשוואה לאנשים שלא התאמנו כלל או שהתאמנו פחות. הירידה הפחותה יותר באיכות החיים והניידות הייתה משמעותית יותר בקרב אנשים שהתחילו את המחקר כמתאמנים סדירים, ובקרב אנשים שהתחילו להתאמן לפחות 150 דקות בשבוע מיד עם תחילת המחקר".  

המחקר לא בחן מהם סוגי האימון הגופני הטובים ביותר כדי להאט התקדמות של מחלת פרקינסון. מהממצאים עולה רק כי 150 דקות לפחות של אימון גופני כלשהו בשבוע מביא את התועלות הרצויות.

המחקר מצא גם כי אנשים בשלבים מתקדמים של מחלת פרקינסון שאבו תועלת מרבית מתוספת  שבועית של 30 דקות לזמן שהוקדש לאימון הגופני. ממצא זה שמצא קשר בין הארכת משך האימון לבין התועלת שצומחת לחולי פרקינסון מדגיש את הבעיה של הנגשת האימון הגופני לחולים. נכון להיום, מוגבלותם המתגברת של חולי פרקינסון מצמצמת את יכולת ההשתתפות העצמאית שלהם בפעילות גופנית קבוצתית בקהילה.

מסכמת דר' רפרטי: "אנשים עם מחלת פרקינסון צריכים לבחור בעצמם מהי הפעילות הגופנית שמתאימה להם, הדבר תקף גם לאנשים שסובלים מתסמינים מתקדמים של המחלה. החלק החשוב ביותר במחקר זה הוא המסר לאנשים עם פרקינסון שאינם מתאמנים ברמות המומלצות של אימון גופני: להתחיל להתאמן כבר היום כדי למתן את הירידה באיכות החיים ולצמצם את הגבלת הניידות שנגרמים עם התקדמות המחלה".

עוד על מחלת פרקינסון