מיינדפולנס יכול לסייע בשמירת משקל

הטיפול הפסיכולוגי בהשמנת יתר מתמקד בקביעת יעדים אישיים ובמציאת רמזים לזיהוי אכילת יתר. עורכי מחקר קליני חדש טוענים כי טיפול על בסיס מיינדפולנס שמתמקד בערכים אישיים כגורם מרכזי בקביעת יעדים אישיים ובקבלת החלטות מודעות יכול לעזור לאנשים להשיל יותר קילוגרמים.

אנשים שקיבלו את הטיפול, ירדו במשקל ב- 13% בממוצע במשך קצת יותר משנה. טיפולים התנהגותיים אחרים לירידה במשקל, לשם השוואה, עזרו לרדת במשקל ב- 5%-8% באותו פרק זמן. החוקרים מכנים את שיטת הטיפול שלהם ABT (טיפול התנהגותי מבוסס קבלה)

הקושי העיקרי להתנגד לפיתויים

עורכי המחקר טוענים כי שיטתם מטפלת במכשולים הגדולים באמת בדרך לירידה במשקל ובראשם הקושי להתנגד לפיתויים. פרופסור איבן פורמן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת דרקסל שבארה"ב, שסייע בפיתוח שיטת ABT, אומר: "האמירה המקובלת כמעט בכל תוכנית לירידה במשקל היא שהתוכנית תפעל אם אנשים יוכלו להתמיד בה. אין כל חדש בשימוש בטיפול התנהגותי כדי לסייע לאנשים לרדת במשקל. אך הגישה המקובלת אינה מטפלת בבעיה העיקרית. הביולוגיה שלנו מניעה אותנו לאכול, במיוחד מזונות מתגמלים ומזונות טעימים. במשך רוב ההיסטוריה האנושית, כאשר מזון לא היה בשפע, הדחף הביולוגי לאכול היה נכס חשוב ומציל חיים. כיום, כיום כאשר רוב האנשים בעולם מוקפים בפיתויים עמוסי קלוריות, דחף זה יכול להוות בעיה. נדרשות מיומנויות מיוחדות כדי לעמוד בפני פיתויים אלה. קשה לסרב להנאות ולתגמולים, אבל אפשר ללמוד דרכים איך שלא להתפתות". 

איך מתגברים על הפיתוי לאכול

מטרתה של שיטת ABT היא ללמד אנשים דרכים להתגבר על הפיתוי לאכול. המחקר הקליני החדש בחן שיטה זו והשווה אותה עם טיפול התנהגותי מקובל אשר מעודד הפחתת כמות קלוריות והגברת פעילות גופנית.

פרופסור פורמן וצוותו גייסו 190 נבדקים בעלי משקל עודף או נבדקים שלוקים בהשמנת יתר וחילקו אותם באופן אקראי לשתי קבוצות – קבוצת הטיפול בשיטת ABT וקבוצת הביקורת בטיפול התנהגותי מקובל. שתי הקבוצות קיבלו, במשך שנה, 25 מפגשים קבוצתיים, פגישות עם מטפלים ועם מומחים להרזיה. שתי הקבוצות קיבלו עזרה בעריכת שינויים בתזונה ובהתאמת פעילות גופנית, פתרון בעיות שצצו והתמודדות עם תשוקות למזון.

קבוצת הטיפול קיבלה רכיבים נוספים. חברי הקבוצה התבקשו לבחור במטרה שהתבססה על "ערכים אישיים" שלהם במקום ביעד של מספר שיופיע על צג המשקל בחדר האמבטיה. לדוגמא: אחת המשתתפות בחרה כמטרה להיות סבתא בריאה ופעילה.

"הדגשנו את הנקודה – למה זה משנה?" אומר פרופסור פורמן. "התמקדנו בהיבט הרעיוני הרחב יותר של מה אנשים רוצים בחיים ואיך משקל הגוף קשור לכך". בנוסף לכך עודד הטיפול את האנשים לקבל את העובדה שירידה במשקל היא משימה קשה ולא מן הנמנע שירגישו עשוקים ומקופחים, תתעוררנה בהם תשוקות למזון או שיהיה זה עינוי עבורם להעדיף פרי על פני עוגייה. "הם יכולים להגיד כמובן, כך פועל המוח שלי. במקום לנסות לתקן דרך חשיבה זו, הם יכולים להתמקד על שביכולתם לשנות – את התנהגותם". איך לומדים לבחור בפרי כאשר המוח באמת רוצה עוגייה? "סבלנות ותרגול" מסכם פרופסור פורמן. "זה נשמע מוזר, אבל אפשר לתרגל, פשוטו כמשמעו, זריקת עוגייה לפח ואכילת פרי במקומה".

אימון בקבלת החלטות מודעות

היבט אחר של הטיפול הוא אימון בקבלת החלטות מודעות. מסביר פרופסור פורמן: "רבות מההחלטות שאנחנו מקבלים בקשר לאוכל אינן תוצאה של הליך מחשבתי ברור. במהלך טיפול ABT אנשים לומדים להבחין איך רמזים מהסביבה שלהם, כמו תוכנית בטלוויזיה או נוכחות של מזון מפתה או שעמום מוחלט, משפיעים על ההחלטות שלהם איך ומה לאכול".

במחקר נמצא שגישת ABT פועלת טוב יותר. לאחר שנה קבוצת הטיפול ירדה ביותר מ- 13% בממוצע ממשקלה ההתחלתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת שירדה במעט פחות מ- 10% ממשקלה בתחילת המחקר.

מצבה של קבוצת הטיפול היה טוב יותר גם בשמירה על המשקל החדש. 64% מהם שמרו על לפחות 10% ירידה במשקל לאחר שנה בהשוואה ל- 49% בקבוצת הביקורת.

פרופסור סטיבן היימספילד, דובר עמותת השמנת יתר, שלא השתתף במחקר, מהלל ומשבח את שיטת ABT. "השיטה מכירה בדחף הביולוגי שנמצא ברקע האכילה ומעניקה לאנשים משקל נגד רב עוצמה. ירידה במשקל אינה רק פיתוח של כוח רצון. אנשים צריכים להתגבר על דחפים ביולוגיים חזקים ולשם כך נחוצה מוטיבציה חזקה. זה הגיוני להתמקד בערכים אישיים חשובים (כמו להיות סבתא בריאה) שיכולים לפעול טוב יותר מאשר "יעד שטחי" של לבישת מכנסי ג'ינס במידה קטנה יותר. השאלות הגדולות בקשר לשיטה עדיין נותרו פתוחות: האם הירידה במשקל תשמר לאורך זמן? האם צריך להתמיד בטיפול לאורך זמן? לא ברור אם אפשר יהיה ליישם את השיטה לציבור הרחב, כי במחקר כל המטפלים היו בעלי תואר דוקטור, דבר שמצמצם באופן מעשי את מספר המטפלים. האם ניתן לשלב את השיטה בשיטות טיפול קיימות כמו "שומרי משקל" למשל?

פרופסור פורמן מסכים שישנם חסמים פרקטיים שצריך לטפל בהם. הוא מוסיף ואומר שישנה אפשרות לאחר סדרת טיפולים ראשונית במשך שנה, להעניק טיפול תומך חד-שנתי או לחילופין להעניק תמיכה דרך אפליקציה בטלפון סלולרי.

המחקר התפרסם בגיליון אוקטובר 2016 של כתב העת השמנת יתר.

עוד על השמנת יתר