בקע

בקע קורה כאשר השכבות הפנימיות של שריר הבטן נחלשות, וכתוצאה מכך נגרם בלט או קרע. בדומה לפנימית של גלגל רכב שניזוק שמבצבצת החוצה, הצפק, שהוא השכבה הפנימית של חלל הבטן, נדחף דרך נקודת התורפה של דופן הבטן ויוצר בלון קטן דמוי שק. דבר זה מאפשר לקטע מהמעי הדק או לרקמת שומן להידחק אל תוך השק. בקע או בשמותיו האחרים, הרניה או קילה, יכול לגרום לכאב חמור ולבעיות רציניות אחרות שיכולות לחייב ניתוח דחוף. גברים ונשים כאחד יכולים ללקות בבקע, שיכול להיות מולד או להתפתח במרוצת הזמן. בקע אינו משתפר בחלוף זמן ואף לא יעלם מעצמו.

האזורים השכיחים בהם יכול לקרות בקע הם במפשעה, בטבור ובאתר של ניתוח קודם. בדרך כלל קל לזהות בקע. נבחין בבלט מתחת לעור. אפשר שנחוש כאב בעת הרמת משאות כבדים, בעת שיעול, במאמץ בהטלת שתן או הפרשת צואה, או בעת עמידה או ישיבה ממושכות. הכאב יכול להיות חד ומיידי או כאב עמום שמחמיר לקראת סוף היום. כאב רציני וממושך, אדמומית ורגישות הם סימנים שהבקע כנראה לכוד או חנוק. תסמינים כאלה הם סיבה לדאגה ולפנייה מידית לרופא או למנתח.

מהם הסוגים השכיחים של בקע?

בקע מפשעתי. קטע מהמעי הדק או רקמת שומן פנימית נדחקים דרך אזור מוחלש בתעלה המפשעתית. התעלה המפשעתית היא מעבר טבעי דרך דופן הבטן אל המפשעה. תעלה זו, אצל גברים, מכילה כלי דם שמגיעים לאשכים וצינור שדרכו יוצא הזרע מהאשכים. 75% ממקרי הבקע הם בקע מפשעתי והוא שכיח פי 5 בקרב גברים בהשוואה לנשים. בקע מפשעתי יכול להיות מולד אך יכול גם להתפתח במרוצת הזמן.
ישנם שני סוגים של בקע מפשעתי. בקע מפשעתי עקיף ובקע מפשעתי ישיר.
בקע מפשעתי עקיף הוא בקע מולד ושכיח הרבה יותר בקרב גברים מאשר נשים בגלל האופן שבו זכרים מתפתחים ברחם. בעובר הזכרי, צינור הזרע והאשכים נוצרים בחלל הבטן ובאופן תקין יורדים דרך התעלה המפשעתית אל כיס האשכים. לעתים הכניסה של התעלה אינה נסגרת כפי שהיה צריך לקרות לאחר הלידה, דבר שמותיר נקודת תורפה בדופן רצפת הבטן. לעתים קטע של המעי הקטן או רקמת שומן פנימית גולשים דרך נקודת תורפה זו לכיס האשכים. בקרב נשים, בקע שכזה נגרם על-ידי הדחקות של אברים נשיים או מעי דק אל המפשעה דרך נקודת התורפה בדופן רצפת הבטן.
בקע מפשעתי ישיר נגרם על-ידי התנוונות רקמת החיבור של שרירי הבטן, שגורמת להיחלשות השרירים במהלך שנות הבגרות. בקע מפשעתי ישיר מתחולל רק בגברים. רקמת שומן או קטע של המעי הדק נדחקים דרך השרירים החלשים לתוך המפשעה. בקע זה מתפתח בהדרגה בעקבות העקה המתמשכת על השרירים. לעתים נדירות נדחק בקע זה לכיס האשכים.

בקע ירכי. זהו בקע במעבר שמכיל כלי דם גדולים (העורק והוריד הירכיים) ועצבים מרכזיים שעוברים בין הבטן לירך. סוג זה של בקע גורם לבלט בחלק העליון של הירך בסמוך למפשעה והוא שכיח יותר בקרב נשים מאשר גברים.

בקע רום הבטן. פיסה קטנה של בלט שומני נדחקת דרך אזור מוחלש בשרירי רום הבטן בין הטבור לבין עצם החזה. רוב הלוקים בבקע כזה הם גברים בני 20-50 שנים. בקע זה הוא לעתים כה קטן שאין חשים בו.

בקע טבורי. קטע מעי או שומן נדחקים דרך דופן הבטן בסמוך לטבור. נקודת התורפה בדופן הבטן יכולה להיות קטנה מאוד (פחות מסנטימטר) או בגודל של 5-8 ס"מ. בקע טבורי שכיח בקרב ילודים ויכול להיעלם במרוצת הזמן. בקע כזה יכול לקרות למבוגרים בעלי משקל עודף או בנשים שהרו מספר פעמים רב.

בקע ניתוחי. המעי הדק נדחק דרך נקודת תורפה בדופן הבטן באזור שבוצע בו בעבר ניתוח. רקמת העור החלימה, אך השרירים מתחתיה מופרדים ונוצר בהם בקע. בקע מסוג זה יכול להיות בעל ממדים שונים.

בקע סרעפתי. בקע זה קשור בקיבה ולא במעי. הקיבה נדחקת כלפי מעלה דרך הפתח שבסרעפת לחלל החזה. בקע סרעפתי קשור, לעתים קרובות, לשיבה של תוכן חומצי של הקיבה לוושט (GERD), שגורמת לצרבת.

מהם הגורמים לבקע?

בקע יכול להיות מולד או להתפתח במרוצת הזמן. חלק ממקרי הבקע כרוך במסלולים שנוצרו במהלך ההתפתחות העוברית, חלק אחר קשור בפתחים קיימים בחלל הבטן, או באזורים בעלי נקודות תורפה בדופן הבטן.
כל מצב שמגביר את הלחץ בחלל הבטן יכול לתרום להיווצרות או להחמרה של בקע, לדוגמא:

  • הרמת משאות כבדים.
  • מאמץ בעת הטלת שתן או הפרשת צואה.
  • מחלת ריאות כרונית.
  • נוזלים בחלל הבטן.

עבר משפחתי של בקע הופך אותנו למועדים יותר לפתח בקע.

מהו בקע כלוא ומהו בקע חנוק?

בקע מפשעתי כלוא הוא בקע שנלכד במפשעה או בכיס האשכים ואין אפשרות לדחוק אותו בעיסוי חזרה לחלל הבטן. בקע כלוא נגרם על-ידי נפיחות ויכול להוביל למצב של בקע חנוק, שבו אספקת הדם לקטע המעי הכלוא נמצאת בסכנה. בקע חנוק הוא מצב רציני שמחייב טיפול רפואי מיידי. תסמיני בקע חנוק הם:

  • רגישות קיצונית ואדמימות באזור הבלט.
  • כאב פתאומי שמחמיר בפרק זמן קצר.
  • חום.
  • דופק לב גבוה.

במידה ואין מטפלים בבקע חנוק, יכולים להתחולל בחילה, הקאות וזיהום חמור. אם לא מתבצע מיד ניתוח, המצב יכול לסכן חיים וקטע המעי הלכוד יכול למות. במצב כזה חייבים להסיר בניתוח את קטע המעי.

מהם תסמיני בקע?

תסמינים וסימנים של בקע הם החל מגוש חדש שאינו מכאיב באזור הבטן ועד לבלט מכאיב, רך ונפוח של רקמה שאי-אפשר לדחוק אותו חזרה לחלל הבטן (בקע כלוא וחנוק).
תסמיני וסימני בקע בר-צמצום (שאפשר לדחוק אותו חזרה לחלל הבטן) הם:

  • יכול להופיע כבלט חדש במפשעה או באזור אחר בבטן.
  • יכול לכאוב אך אינו רגיש בעת מגע.
  • לעתים כאב מקדים את גילוי הבלט.
  • הבלט מגדיל את נפחו כשעומדים או כשהלחץ בבטן גובר (בעת שיעול למשל).
  • אפשר לדחוק אותו חזרה לחלל הבטן אלא אם הוא מאוד גדול.

תסמיני וסימני בקע שאינו בר-צמצום (שאי-אפשר לדחוק אותו חזרה לחלל הבטן) הם:

  • יכול לעתים להיות הגדלה מכאיבה של בקע בר-צמצום שאינה יכולה לחזור לחלל הבטן או להידחק אליו.
  • יכול להיות כרוני (ממושך) ללא כאב.
  • בקע שאינו בר-צמצום נקרא גם בקע כלוא.
  • יכול להיהפך לבקע חנוק.
  • יכולים להופיע תסמיני חסימה במעי כמו בחילה או הקאות.

תסמיני וסימני בקע חנוק (בקע שאינו בר-צמצום שבו קטע המעי הלכוד אינו מקבל אספקת דם) הם:

  • נוכחות מתמדת של כאב, ובעקבותיה רגישות ולעתים תסמינים של חסימת מעי (בחילה והקאות).
  • הסובל נראה חולה עם או בלי חום.
  • זהו מצב שמחייב ניתוח חירום.

איך מטפלים בבקע?

רוב מקרי הבקע מחייבים הליך ניתוחי. מקובל לבצע אחד משני הליכים: ניתוח פתוח לתיקון בקע וניתוח בפולשנות מזערית לתיקון בקע. תינוקות וילדים עם בקע מקובל לנתח תמיד כדי למנוע היווצרות של בקע כלוא. מבוגרים בעלי בקע מוגדל, מלווה בתסמינים או שהופך להיות כלוא מנותחים אף הם.

  • ניתוח פתוח לתיקון בקע. בניתוח פתוח לתיקון בקע מקבל המטופל הרדמה מקומית בבטן או בעמוד השדרה כדי לאלחש את אזור הניתוח, או הרדמה כללית או שילוב של שני סוגי ההרדמה. המנתח מבצע חתך במפשעה, משיב את תוכן הבקע חזרה לחלל הבטן ומחזק את שרירי דופן הבטן שנחלשו בתפרים. בדרך כלל מחזקים את נקודת התורפה בדופן הבטן עם רשת סינתטית לשם השגת תמיכה נוספת לאזור המוחלש.
  • ניתוח בפולשנות מזערית לתיקון בקע. ניתוח זה מתבצע תחת הרדמה כללית. המנתח מבצע כמה חתכים קטנים בבטן התחתונה ומעביר דרכם מצלמת וידאו זעירה, אמצעי תאורה וכלי ניתוח שונים. המצלמה שולחת הדמיה מוגדלת של חלל הבטן למסך ומאפשרת למנתח מבט מקרוב על הבקע ועל הרקמות שסמוכות לו. בעודו מביט במסך, משתמש המנתח בכלי הניתוח ומתקן את הבקע על-ידי שימוש ברשת סינתטית.

אנשים שעוברים ניתוח בפולשנות מזערית חווים, בדרך כלל, זמן החלמה קצר יותר. אך הרופא יכול לקבוע שניתוח בפולשנות מזערית אינו החלופה הטובה ביותר אם הבקע גדול מאוד או שהמנותח עבר קודם לכן ניתוח באגן.
רוב המבוגרים חווים אי-נוחות לאחר הניתוח ונזקקים למשככי כאבים. פעילות נמרצת והרמת משאות כבדים אסורה למשך כמה שבועות. תינוקות וילדים חווים אף הם אי-נוחות מסוימת, אך חוזרים לשגרת חייהם לאחר מספר ימים.

מהם הסיבוכים של ניתוח לתיקון בקע?

ניתוחים לתיקון בקע הם די בטוחים וסיבוכים בעקבותיהם אינם שכיחים. להלן כמה סיכונים אפשריים:

  • סיכוני הרדמה כללית. לפני הניתוח בוחן הרופא המרדים את סיכוני ההרדמה עם המטופל ושואל על עברו הרפואי ורגישותו לתרופות. סיבוכים מועדים לקרות בעיקר בקרב קשישים ובאנשים עם מחלות אחרות. סיבוכים שכיחים כוללים בחילה, הקאה, עצירת שתן, כאב גרון וכאב ראש. בעיות רציניות יותר כוללות התקף לב, שבץ, דלקת ריאות וקרישי דם ברגליים.
  • הישנות הבקע. בקע יכול לקרות שנית תוך כמה שנים מעת ביצוע הניתוח. הישנות בקע היא הסיבוך השכיח ביותר של ניתוח לתיקון בקע, שגורם למטופל לעבור ניתוח שני. הישנות של בקע מתרחשת פחות כאשר מבצעים את התיקון בניתוח פתוח.
  • דימום. דימום בתוך החתך הוא סיבוך נוסף של ניתוח לתיקון בקע. הוא יכול לגרום לנפיחות רצינית ולכתמים כחולים סביב לחתך. ניתוח יכול להידרש כדי לפתוח את התפרים ולעצור את הדימום. דימום אינו סיבוך שכיח והוא מתחולל בפחות מ- 2% מהמנותחים.
  • זיהום בפצע. הזיהום בפצע הוא קטן, פחות מ- 2%, והוא מועד יותר לקרות בקשישים ובאלה שעברו ניתוח מורכב לתיקון בקע. המטופל יכול לחוות חום, הפרשה מהתפרים, ואדמומית, נפיחות ורגישות סביב התפרים. טיפול באנטיביוטיקה ולעתים ניקוז של הזיהום הם הטיפול המקובל.
  • צלקת כואבת. אנשים חווים לעתים כאב חד ודוקרני בסמוך לתפרים לאחר החלמתם. הכאב, בדרך כלל, חולף ברבות הזמן. לעתים יש צורך בהזרקת משככי כאבים אם הכאב אינו פוסק מעצמו.
  • פגיעה באברים פנימיים. על אף שזה נדיר ביותר, יכולה, בעת ניתוח לתיקון בקע, להתחולל פגיעה במעי הדק, בשלפוחית השתן, בכליות, בעצבים ובכלי דם שמובילים לרגליים ובצינור הזרע.

סיכום

בקע הוא מצב שבו שומן תוך בטני או חלק מהמעי הקטן, נדחק דרך נקודת תורפה בדופן הבטן. הבקע השכיח ביותר, בקע מפשעתי, מתחולל בשיפולי הבטן התחתונה.
בקע יכול לקרות בכל זמן שהוא מהילדות ועד לקשישות והוא שכיח הרבה יותר בקרב גברים.
תסמיני בקע מופיעים, בדרך כלל, בהדרגה וכוללים בלט, אי-נוחות או כאב חד, תחושת חולשה או לחץ במפשעה, ותחושת שריפה או כאב בבלט.
בקע מפשעתי כלוא הוא בקע שנלכד במפשעה או בכיס האשכים ואין אפשרות לדחוק אותו בעיסוי חזרה לחלל הבטן.
בקע חנוק הוא בקע כלוא שזרימת הדם לקטע המעי הלכוד נמצאת בסכנה. זהו מצב רפואי רציני שמחייב התערבות מידית. תסמיני בקע חנוק הם רגישות ואדמומית קיצוניות באזור הבקע, כאב פתאומי שמחמיר במהירות, חום, דופק לב מואץ, בחילה והקאות.
תיקון של בקע נעשה באמצעות ניתוח. הסיבוכים לאחר ניתוח לתיקון בקע נדירים, והסיבוך השכיח של ניתוח הוא הישנות הבקע תוך כמה שנים מעת ביצוע הניתוח. 

עדכון אחרון – 19/4/2010