מחלת אדיסון

מחלת אדיסון

מחלת אדיסון היא הפרעה שבה גופנו מייצר כמויות בלתי מספיקות של הורמונים מסוימים שמופקים מבלוטות יותרת הכליה (בלוטות האדרנל). בעת מחלת אדיסון, בלוטות האדרנל שלנו מייצרות מעט מדי קורטיזול, ובמקרים רבים גם כמויות בלתי מספיקות של אלדוסטרון.

מחלת אדיסון, שמכונה גם אי-ספיקה של בלוטת יותרת הכליה, מתחוללת בכל קבוצות גיל ופוגעת בשני המינים. מחלת אדיסון יכולה להיות מסכנת חיים.

טיפול במחלת אדיסון כרוך בנטילת תחליפי הורמונים סינטטיים כדי להשלים את הכמויות החסרות של הורמונים שמיוצרים בבלוטות האדרנל שלנו, במטרה לחקות בעזרתם את ההשפעות המועילות שיש להורמונים שאנחנו מייצרים באופן טבעי.

תסמינים

תסמיני מחלת אדיסון מתפתחים, בדרך כלל, לאט במשך מספר חודשים והם כוללים:

  • עייפות קיצונית
  • ירידה במשקל ותיאבון מופחת
  • התכהות העור (היפר-פיגמנטציה)
  • לחץ דם נמוך ואפילו התעלפויות
  • תשוקה למלח
  • רמה נמוכה של סוכר בדם (היפוגליקמיה)
  • בחילה, שלשול או הקאות
  • כאבי בטן
  • כאבי שרירים או כאבי מפרקים
  • רגזנות
  • דיכאון
  • נשירת שיער גוף או אי-תפקוד מיני אצל נשים

אי-ספיקה חמורה של בלוטות יותרת הכליה (משבר אדיסון)

לפעמים, תסמיני מחלת אדיסון מופיעים במפתיע. התסמינים והסימנים של אי-ספיקה חמורה של בלוטות יותרת הכליה (משבר אדיסון) הם:

  • כאבים בגב תחתון, בבטן או ברגליים
  • הקאות ושלשולים חמורים שמובילים להתייבשות
  • לחץ דם נמוך
  • אובדן הכרה
  • אשלגן גבוה ונתרן נמוך

מתי לפנות לרופא?

צריך לפנות לרופא אם מופיעים תסמינים וסימנים אופייניים למחלת אדיסון, כגון:

  • הופעת אזורים כהים על העור (היפר-פיגמנטציה)
  • עייפות קיצונית
  • ירידה בלתי מכוונת במשקל הגוף
  • בעיות במערכת העיכול כמו בחילה, הקאה וכאבי בטן
  • סחרחורת או התעלפות
  • תשוקה למלח
  • כאבי שרירים או כאבי מפרקים

בלוטות יותרת הכליה

בלוטות יותרת הכליה עשויות משני חלקים: חלק פנימי שמייצר הורמונים דמויי אדרנלין, וקלפה חיצונית של הבלוטה (קורטקס) שמייצרת קבוצה של הורמונים שנקראים קורטיקוסטרואידים, שכוללים: גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים, והורמוני מין זכריים (אנדרוגנים).

מחלת אדיסון

 

מהם הגורמים למחלת אדיסון

מחלת אדיסון נגרמת כאשר בלוטות יותרת הכליה שלנו ניזוקות ואינן מייצרות את הורמון קורטיזול או את הורמון אלדוסטרון בכמויות מספיקות. בלוטות יותרת הכליה ממוקמות מעל הכליות שלנו. כחלק ממערכת הבלוטות להפרשה פנימית. הבלוטות מפרישות הורמונים שמחלקים הוראות פעולה, למעשה, לכל אבר ורקמה בגופנו.

  • גלוקוקורטיקואידים. הורמונים אלה, שכוללים קורטיזול, משפיעים על יכולת הגוף להמיר רכיבי מזון לאנרגיה. יש להם גם תפקיד בתגובה הדלקתית של המערכת החיסונית והם מסייעים לגוף להגיב לעקה (סטרס).
  • מינרלוקורטיקואידים. הורמונים אלה, שכוללים אלדוסטרון, משמרים את האיזון בגוף בין נתרן לאשלגן כדי לשמור על לחץ דם תקין.
  • אנדרוגנים. הורמוני מין זכריים אלה מיוצרים בכמויות קטנות על-ידי בלוטות יותרת הכליה בקרב גברים ונשים כאחד. הורמונים אלה גורמים להתפתחות המינית בגברים, משפיעים על מסת השרירים ומעניקים חשק מיני (ליבידו) ותחושת איכות חיים לנשים ולגברים כאחד.

הורמונים גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים, שמופרשים מקלפת הבלוטה (קורטקס) –  הם הורמונים חיוניים ביותר, מחסור בהם יכול לסכן חיים.

אי-ספיקה ראשונית של בלוטת יותרת הכליה

מחלת אדיסון נגרמת כאשר קלפת הבלוטה (קורטקס) ניזוקה ואינה מייצרת את ההורמונים שלה בכמויות הולמות. רופאים מתייחסים למצב של נזק בבלוטות יותרת הכליה כאי-ספיקה ראשונית של בלוטת יותרת הכליה.

הכשל השכיח ביותר של בלוטות יותרת הכליה לייצר הורמונים דמויי אדרנלין נגרם כתוצאה ממחלה אוטואימונית (המערכת החיסונית תוקפת בשוגג את הגוף עצמו). מסיבות לא ברורות, המערכת החיסונית שלנו רואה את קלפת הבלוטה כגורם זר לגוף (לא עצמי), דבר שצריך לתקוף ולהרוס.

סיבות אחרות לאי-ספיקה ראשונית של בלוטות יותרת הכליות הן:

  • שחפת
  • זיהומים אחרים של בלוטות יותרת הכליה
  • גרורות של סרטן בבלוטות יותרת הכליה
  • דימום בתוך בלוטות יותרת הכליה, דימום שהוא למעשה חלק ממשבר אדיסון בלי תסמינים מקדימים

אי-ספיקה משנית של בלוטות יותרת הכליה

אי-ספיקה של בלוטות יותרת הכליה יכולה להתחולל גם בגלל קיומה של מחלה בבלוטת יותרת המוח. בלוטת יותרת המוח מייצרת הורמון שנקרא ACTH שממריץ את קלפת בלוטת יותרת הכליה לייצר את ההורמונים שלה. ייצור בלתי מספיק של ACTH  יכול להוביל לייצור בלתי מספיק של הורמונים שמיוצרים בבלוטות יותרת הכליה, גם אם הבלוטות לא ניזוקו. רופאים מכנים מצב זה כאי-ספיקה משנית של בלוטות יותרת הכליה.

סיבה שכיחה אחרת להופעתה של אי-ספיקה משנית של בלוטות יותרת הכליה היא הפסקה פתאומית של נטילת תרופות מסוג קורטיקוסטרואידים, שמשמשים לטיפול במחלות כרוניות כמו אסטמה או דלקת מפרקים.

משבר אדיסון

אם מחלת אדיסון שלנו אינה מטופלת, יכול להתעורר משבר אדיסון בעקבות עקה (סטרס) גופנית כמו פציעה, זיהום או מחלה.

אבחון

הרופא ייבחן תחילה את עברנו הרפואי ויבדוק את הסימנים והתסמינים. אם יתעורר החשד כי לקינו במחלת אדיסון, נתבקש לעבור את הבדיקות הבאות:

  • בדיקת דם. מדידה של רמות נתרן, אשלגן, קורטיזול ו- ACTH תוכל לתת לרופא אינדיקציה ראשונית האם אי-ספיקה של בלוטות יותרת הכליה היא שגורמת את הסימנים והתסמינים. אפשר בבדיקת דם למדוד גם רמות נוגדנים של מחלת אדיסון אוטואימונית.
  • בדיקת גירוי של ACTH. בדיקה זו כוללת מדידה של רמות קורטיזול בדם לפני ואחרי זריקה של ACTH סינטטי. הורמון זה, ACTH מאותת לבלוטות יותרת הכליה לייצר קורטיזול. אם בלוטות יותרת הכליה שלנו ניזוקו, הפרשת קורטיזול, בעקבות זריקת ACTH סינטטי, היא מוגבלת או שאינה קיימת כלל.
  • בדיקת היפוגליקמיה בעקבות מתן אינסולין. הרופא, יציע לפעמים, לבדוק האם מחלה של בלוטת יותרת המוח היא הסיבה האפשרית של אי-ספיקה משנית של בלוטות יותרת הכליה. בבדיקה זו מודדים את רמות הסוכר בדם ורמות קורטיזול בדם במרווחים שונים לאחר זריקות אינסולין. בקרב אנשים בריאים, רמות הסוכר בדם תרדנה ורמות של קורטיזול תעלנה.
  • בדיקות הדמיה. אפשר לבחון באמצעות הדמיה ממוחשבת (CT) של חלל הבטן את גודלן של בלוטות יותרת הכליה ולראות חריגות אחרת שתוכל להסביר סיבות של אי-ספיקת בלוטות יותרת הכליה. אפשר גם לערוך הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) של בלוטת יותרת המוח אם הבדיקות האחרות מצביעות על אפשרות של אי-ספיקה משנית של בלוטות יותרת הכליה.

טיפול

כל טיפול במחלת אדיסון כרוך בטיפול בעזרת תחליפי הורמונים שמטרתו לתקן את רמות ההורמונים הסטרואידים שהגוף אינו מייצר. להלן כמה אפשרויות טיפול:

  • קורטיקוסטרואידים במתן אורלי (בבליעה). הידרו-קורטיזון, פרדניסון או קורטיזון אצטט יכולים לשמש כתחליף של קורטיזול. פלואור-קורטיזון יכול לשמש כתחליף של אלדוסטרון.
  • זריקות קורטיקוסטרואידים. אם אנחנו חולים ומקיאים נזדקק לזריקות במקום תרופות בבליעה.

רופאים ממליצים לאנשים עם מחלת אדיסון לצרוך כמות גדולה יחסית של מלח, במיוחד במהלך פעילות גופנית מאומצת, או כאשר מזג האוויר חם ומזיעים יותר או כשיש לנו בעיות במערכת העיכול כמו שלשול. הרופא ימליץ על הגדלה זמנית של מינון המלח גם במקרים של מצבי סטרס כמו ניתוח, זיהום או מחלה שולית.

משבר אדיסון

משבר אדיסון הוא מצב מסכן חיים שתוצאתו היא לחץ דם נמוך, רמות נמוכות של סוכר בדם ורמות גבוהות של אשלגן. מצב זה מחייב טיפול רפואי מידי. הטיפול כולל בעיקר עירויים לווריד של:

  • הידרו-קורטיזון
  • תמיסת מלח
  • סוכר (דקסטרוז)

התמודדות ותמיכה

אלה הם הצעדים שיעזרו לנו להתמודד טוב יותר עם מצב חירום רפואי אם יש לנו מחלת אדיסון:

  • לשאת איתנו, כל הזמן, כרטיס התראה רפואי וצמיד התראה רפואי. במקרים של איבוד יכולת לתפקד, אנשי שירותי החירום הרפואי ידעו מהו סוג הטיפול שאנחנו זקוקים לו.
  • לשמור בהישג יד תוספת של תרופות. החמצה של אפילו יום טיפול אחד יכולה להיות מסוכנת, לכן זה רעיון טוב לשמור מעט אספקה של התרופות במקום העבודה, באתר החופשה ובתיק הטיולים, למקרה ששכחנו ליטול את התרופות שלנו. רצוי שיהיה לנו בהישג יד גם אמצעי הזרקה ותרופות בהזרקה למקרי חירום.
  • לשמור על קשר עם הרופא המטפל. צריך לשמור על יחסים מתמשכים וסדירים עם הרופא כדי לוודא שהמינון של תחליפי ההורמונים שלנו מתאים, אבל אינו מופרז. אם נתקלים בבעיות שאינן חולפות עם התרופות שאנחנו נוטלים, נצטרך לבצע, בעצת הרופא, התאמות של מינונים או תזמון אחר של נטילת התרופות.

עוד על לחץ דם

עדכון אחרון 4.7.2017