DVT פקקת וריד עמוק

פקקת (טרומבוזה) בווריד עמוק (DVT) היא מצב שבו קריש דם נוצר באחד או יותר מהורידים העמוקים בגוף, בדרך כלל ברגליים. פקקת וריד עמוק יכולה לגרום לכאב רגליים, אך לעיתים היא מתרחשת ללא כל תסמינים.
פקקת וריד עמוק יכולה להתפתח אם אנו ישובים זמן ממושך, כמו בעת נסיעה ארוכה או טיסה שנמשכת זמן רב. מצבים רפואיים מסוימים שמשפיעים על קרישת דם יכולים אף הם לגרום לפקקת וריד עמוק.
פקקת וריד עמוק היא מצב רציני מכיוון שקריש הדם יכול להינתק ממקומו ולהגיע לריאות. מקרים רבים של פקקת וריד עמוק נעלמים מעצמם.

תסמינים של פקקת וריד עמוק (DVT)

בקרוב למחצית המקרים, פקקת וריד עמוק מתחוללת מבלי שמופיעים תסמינים מוחשים. להלן סימני ותסמיני פקקת וריד עמוק:

  • נפיחות ברגל הפגועה, כולל נפיחות בקרסול ובכף הרגל.
  • כאב ברגל שיכול להופיע גם בקרסול ובכף הרגל. הכאב מתחיל, לעיתים קרובות, בשוק ומשדר תחושה של עוויתות.
  • אדמומית וחום באזור הפגוע.
  • כאב או נפיחות בזרועות או בצוואר. זה קורה כאשר קריש הדם נוצר בזרועות או בצוואר.

מתי לפנות לרופא?

אם מתפתחים סימנים או תסמינים של פקקת וריד עמוק, כדאי לפנות לרופא לקבלת ייעוץ.
אם מתפתחים סימנים או תסמינים של תסחיף ריאתי, סיבוך מסכן חיים של פקקת וריד עמוק, יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי. סימני אזהרה של תסחיף ריאתי הם:

  • קוצר נשימה פתאומי שאין לו הסבר.
  • אי-נוחות או כאב בחזה שמחמיר בעת נשימה עמוקה או בעת שיעול.
  • תחושת סחרחורת או התעלפות.
  • שיעול דמי.
  • תחושה של חרדה או עצבנות.

מה גורם לפקקת וריד עמוק?

פקקת וריד עמוק מתחוללת כאשר נוצר קריש דם בוורידים עמוקים בגוף, בשכיחות גבוהה בוורידים עמוקים ברגליים. קרישי דם יכולים להיגרם על-ידי דברים רבים, שהמכנה המשותף להם הוא שיבוש בזרימת הדם או במנגנוני קרישת דם.
גורמי סיכון
גורמים רבים יכולים להגביר סיכון להתפתחות פקקת וריד עמוק (DVT) והם כוללים:
ישיבה ממושכת כמו בעת נהיגה או טיסה. כשרגלינו נותרות ללא תנועה, שרירי השוק אינם מתכווצים. תנועה של שרירים מסייעת לזרימת הדם בוורידים, שבניגוד לזרימת הדם בעורקים, אינו נדחף על-ידי פעולת הלב. קרישי דם יכולים להיווצר בשוקיים אם השרירים בהן אינם נעים. על אף שישיבה ממושכת היא גורם סיכון, הסיכוי לפתח פקקת וריד עמוק במהלך נהיגה או טיסה הוא נמוך יחסית.
הפרעת קרישת דם מולדת. אנשים מסוימים נולדים עם הפרעה שגורמת לדמם להיקרש בקלות. אפשר שמצב מולד (תורשתי) זה לא יגרום לבעיות כלל, אלא אם הוא משולב בגורם סיכון נוסף או בכמה גורמי סיכון נוספים.
שכיבה ממושכת במיטה כמו בעת אשפוז ארוך בבית חולים או מחמת שיתוק. כשרגלינו נותרות ללא תנועה, שרירי השוק אינם מתכווצים כדי לסייע בהזרמת דם, וכתוצאה מכך יכולים להתפתח קרישי דם.
פציעה או ניתוח. פציעה בוורידים או ניתוח שיכול להאט את זרימת הדם, מגבירים סיכון לקרישי דם. הרדמה כללית במהלך ניתוח יכולה להרחיב את הורידים, דבר שמגביר את הסיכון לאגירת דם ובעקבותיה לקרישה של דם.
הריון
הריון מגביר את הלחץ בוורידים באגן וברגליים. נשים עם הפרעת קרישת דם מולדת נמצאות בסיכון מיוחד. סיכון לקרישי דם בעת הריון יכול גם להימשך עד 6 שבועות לאחר הלידה.
סרטן. כמה צורות של 
סרטן מגבירות את כמותם של רכיבים בדם שגורמים לו להיקרש. כמה סוגים של תרופות לסרטן יכולים אף הם להגביר סיכון לקרישת דם.
מחלת לב. אנשים עם 
מחלת לב נמצאים בסיכון לפקקת וריד עמוק מכיוון שלב פגום אינו מזרים דם ביעילות כמו לב תקין. מצב זה מגביר את הסיכוי לאגירת דם ובעקבותיה לקרישה של דם.
גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונלי חליפי. גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי חליפי (HRT) מגבירים את יכולת הקרישה של הדם.
קוצב לב או צנתר בווריד. אביזרים רפואיים אלה יכולים לפגום בדפנות כלי דם ולהפחית את זרימת הדם.
עבר של פקקת וריד עמוק או תסחיף ריאתי. אם לקינו בעבר ב- DVT, אנו מועדים יותר ללקות בבעיה בעתיד.
עבר משפחתי של פקקת וריד עמוק או תסחיף ריאתי. אם בן משפחה קרוב לקה בפקקת וריד עמוק או בתסחיף ריאתי, סיכויינו לפתח את הבעיה גוברים.
משקל עודף או 
השמנת יתר. עודפי משקל מגבירים את הלחץ בוורידים באגן וברגליים.
עישון. עישון משפיע על קרישת דם ועל זרימת דם, דבר שיכול להגביר סיכון לפקקת וריד עמוק.

בדיקות ואבחון פקקת וריד עמוק

כדי לאבחן פקקת וריד עמוק, הרופא ישאל סדרת שאלות לגבי תסמינים. הוא יערוך גם בדיקה גופנית כדי לבחון אזורים עם נפיחות, רגישות או שינויי צבע בעור. בהתאם לרמת הסבירות שלקינו בפקקת וריד עמוק, תתבצענה הבדיקות הבאות:

  • אולטרה-סאונד (על-קול). אביזר דמוי שרביט יונח על האזור בגוף שבו יש חשש לקיומו של קריש דם וישלח גלי קול לסביבה. גלי הקול יעברו מהאביזר דרך הרקמות וישובו חזרה אל האביזר. מחשב יהפוך את גלי הקול להדמיה חזותית נעה על גבי צג וידאו  אפשר יהיה להבחין בקריש הדם בהדמיה. לעתים תיערך סדרה של הדמיות אולטרה-סאונד במשך כמה ימים כדי לקבוע האם קריש הדם גדל ולוודא שלא התפתח קריש דם נוסף.
  • הדמיית CT או MRI. הדמיה ממוחשבת (CT) והדמיה בתהודה מגנטית (MRI) יכולות לספק הדמיה חזותית של הוורידים ולהראות אם ישנו בהם קריש דם. לעתים מתגלה קריש דם בוורידים בעת ביצוע הדמיות אלו למטרות אחרות.
  • בדיקת דם. כמעט לכל האנשים שמפתחים פקקת וריד עמוק חמורה יש רמות גבוהות של רכיב בדם שנקרא D-DIMER. בדיקת דם של רכיב זה היא כלי שימושי ביותר לשלילת פקקת וריד עמוק או לזיהוי אנשים שנמצאים בסיכון להישנות של פקקת וריד עמוק.
  • הדמיית ורידים. חומר ניגוד מוזרק לווריד גדול ברגל או בעקב. הדמיה עם קרני רנטגן יוצרת תמונה של הוורידים ברגליים ומאפשרת איתור של קרישי דם. לא מרבים להשתמש בהדמיה זו מכיוון שאפשר לאבחן פקקת וריד עמוק באמצעים פחות פולשניים.

טיפולים ותרופות לפקקת וריד עמוק

מטרות הטיפול בפקקת וריד עמוק הן לעצור את גדילתו של קריש הדם, למנוע את התנתקותו שיכולה לגרום לתסחיף ריאתי, ולמנוע הישנות של פקקת וריד עמוק. אפשרויות הטיפול הן:

  • מדללי דם. תרופות לטיפול בפקקת וריד עמוק כוללות שימוש בנוגדי קרישה, שמוכרים יותר בשם מדללי דם. תרופות אלו מפחיתות את יכולת הדם להיקרש. אין הן יכולות לפרק קרישי דם קיימים, אך הן יכולות למנוע מקרישי דם קיימים לגדול עוד יותר או שהן יכולות לצמצם את הסיכון להתפתחותם של קרישי דם נוספים. טיפול טיפוסי בנוגדי קרישה כולל תחילה זריקות או עירוי של מדלל דם שנקרא הפרין במשך ימים ספורים. לאחר כמה ימים תתווסף לטיפול גלולה של מדלל דם נוסף, כמו וורפרין. נטילת התרופות לדילול דם תימשך שלושה חודשים או יותר. צריך להקפיד ליטול את התרופות בדיוק לפי הוראות הרופא. לתרופות אלו יכולות להיות תופעות לוואי רציניות, כמו סיכון מוגבר לדימום, אם נוטלים מינון גבוה מדי. מצד שני, אם המינון נמוך מדי, יש סיכון מוגבר לקרישי דם נוספים. יש צורך בבדיקות דם תקופתיות כדי לבדוק את מהירות קרישת הדם. אל לנשים הרות ליטול וורפרין.
  • מפרקי קרישי דם. אם לקינו בסוג חמור יותר של פקקת וריד עמוק או תסחיף ריאתי, או אם תרופות אחרות אינן פועלות, ינסה הרופא תרופות אחרות. קבוצת תרופות אלו ידועה בשם טרומבוליטים. תרופות אלו ניתנות בעירוי לווריד כדי לפרק קרישי דם. תרופות אלו יכולות לגרום לדימומים רציניים ומשתמשים בהן רק במצבים מסכני חיים.
  • מסננים. אם איננו יכולים ליטול תרופות לדילול דם, אפשר שיוחדר מסנן לווריד מרכזי שעובר בחלל הבטן. מסנן זה יימנע מקרישי דם שניתקו להתמקם בריאות. מסננים אלה נקראים לפעמים מטריות מכיוון שצורתם מזכירה את מארג החוטים במטרייה.
  • גרביים אלסטיות. גרביים אלו מסייעות במניעת נפיחות שכרוכה בפקקת וריד עמוק. הגרביים נילבשות מכף הרגל ועד הברך. הלחץ שהן יוצרות מפחית את הסיכוי שהדם ייאגר ובעקבות כך ייווצרו קרישי דם. רצוי ללבוש גרביים אלו לפחות שנה אם אפשר.

שינויים מומלצים באורח החיים

כדי למנוע החמרה או הישנות של פקקת וריד עמוק כדאי לנקוט בצעדים הבאים:

  • פגישות סדירות עם הרופא המטפל. מטרת הפגישות היא לבחון האם יש צורך בביצוע התאמות שונות לתרופות ולטיפולים שאנו מקבלים.
  • פיקוח על רמות ויטמין K שאנו אוכלים. אם אנו נוטלים תרופות לדילול דם, ויטמין K יכול להפריע לפעולתן. מזונות עשירים בוויטמין זה הם ירקות ירוקי עלים, שמן קנולה ושמן סויה.
  • הפעלה של שרירי השוק. אם אנו יושבים זמן ממושך, רצוי, מתי שמתאפשר, לקום וללכת. אם נבצר מאיתנו לקום וללכת, כדאי לנסות להרים ולהוריד את העקבים בעוד שאצבעות הרגליים צמודות לרצפה, ולאחר מכן להצמיד את העקבים לרצפה ולהרים ולהוריד את אצבעות הרגליים.
  • תנועה. אם אנו מצווים על מנוחה במיטה מחמת ניתוח שעברנו או סיבות אחרות, ככל שנקדים לשוב ולנוע, כך נקטין את הסיכון לפקקת וריד עמוק.
  • שינויי אורח חייםירידה במשקל, הפסקת עישון ושמירה על לחץ דם תקין טובות לבריאות בכלל ומועילות בהקטנת הסיכון לפקקת וריד עמוק בפרט. השמנת יתר, עישון ויתר לחץ דם מגבירים את הסיכון לפקקת וריד עמוק.
  • גרביים אלסטיות. גרביים אלו יכולות לסייע במניעת קרישי דם אם הרופא ממליץ עליהן.
  • השגחה על דימום מוגבר. דימום מוגבר יכול להיות תופעת לוואי לנטילת תרופות לדילול דם. יש להיזהר מפציעות או חבלות משום שאפילו פציעה קלה יכולה להיהפך לרצינית כאשר נוטלים תרופות לדילול דם.

מניעת פקקת וריד עמוק

מניעת פקקת וריד עמוק קלה בהרבה מהטיפול בה. ביצוע קפדני של הצעדים שהוזכרו בסעיף הקודם, ונטילה של תרופות שונות בהתאם להוראות הרופא, יסייעו במניעת פקקת וריד עמוק מלכתחילה או למנוע את הישנותה לאחר שטופלה בהצלחה. 

עדכון אחרון – 16/8/2010