אי-ספיקת לב

משאבת לב

אי-ספיקת לב, שנקראת לפעמים גם אי-ספיקת לב עם גודש, מתחוללת כאשר הלב אינו מזרים דם כפי שראוי היה שיזרים. מצבים רפואיים מסוימים, כמו היצרות עורקים בשריר הלב (מחלת עורקים כליליים) או לחץ דם גבוה, הופכים בהדרגה את שריר הלב לחלש מדי או לנוקשה מדי (חסר גמישות) מכדי שיוכל להתמלא בדם כפי שצריך ולהזרים אותו ביעילות.

לא כל המצבים הרפואיים שמובילים לאי-ספיקת לב הם הפיכים, ולכן אי-אפשר לרפא אותה, אבל טיפולים שונים יכולים לשפר את תסמיני אי-ספיקת לב ולסייע בהארכת תוחלת החיים. שינויים באורח חיים כמו אימון גופני, הפחתת מלח בתזונה, ניהול של לחצים ומתחים נפשיים וירידה במשקל הגוף יכולים לשפר את איכות החיים.

הדרך למנוע חלק נכבד ממקרי אי-ספיקת לב היא לפקח ולשלוט במצבי בריאות שיכולים לגרום לאי-ספיקת לב כמו מחלת עורקים כליליים, יתר לחץ דם, סוכרת או השמנת יתר. אי-ספיקת לב יכולה להיות מתמשכת (כרונית) או פתאומית (אקוטית).

תסמיני אי-ספיקת לב

תסמינים וסימנים של אי-ספיקת לב הם:

  • קוצר נשימה כאשר אנחנו פעילים ו/או כאשר אנחנו במנוחה
  • עייפות וחולשה
  • בצקות (נפיחות ואצירת נוזלים) ברגלים, בקרסוליים ובכפות הרגליים
  • דופק לב מהיר או לא סדיר
  • ירידה ביכולת לבצע פעילות גופנית
  • שיעול עיקש או חרחור עם לחה לבנה או לחה וורודה עם נימי דם
  • צורך מוגבר להשתין בלילה
  • נפיחות בבטן (מימת)
  • עלייה פתאומית במשקל בגלל אצירת נוזלים
  • חוסר תיאבון ובחילות
  • קושי להתרכז ו/או ירידה בערנות
  • קוצר נשימה פתאומי וחמור שמלווה בשיעול עם לחה וורודה דמוית קצף
  • כאבים בחזה אם אי-ספיקת הלב נגרמה על-ידי התקף לב

מתי לפנות לשירותי החרום

יש לפנות לשירותי חירום במידה וחווים את הדברים הבאים:

  • כאבים בחזה
  • עלפון או חולשה חמורה
  • דופק לב מהיר או לא סדיר שמלווה בקוצר נשימה, כאבים בחזה או עלפון
  • קוצר נשימה פתאומי וחמור שמלווה בשיעול עם לחה וורודה דמוית קצף

סימנים ותסמינים אלה יכולים להיגרם כתוצאה מאי-ספיקת לב, אך יכולות להיות סיבות רבות אחרות להופעתם, ובהם בעיות לב וריאה מסכנות חיים. אל תאבחנו את עצמכם. הזעיקו אמבולנס מיד. צוות האמבולנס ייצב את מצבכם ויקבע האם מקור התסמינים הוא באי-ספיקת לב או דבר מה אחר.

אם אנחנו כבר מאובחנים כלוקים באי-ספיקת לב, והתסמינים שאנחנו חווים מחמירים באופן פתאומי או שמתפתח תסמין חדש, משמעות האירוע היא החמרה באי-ספיקת לב או אי-תגובה לטיפול. יש להתפנות בדחיפות לחדר מיון.

אי-ספיקת לב

גורמים של אי-ספיקת לב

אי-ספיקת לב מתפתחת, בדרך כלל, בעקבות מצבים רפואיים שהזיקו ללב או החלישו אותו. אבל הלב לא חייב להיחלש כדי שתגרם אי-ספיקת לב. גם אם שריר הלב מאבד את גמישותו והופך נוקשה, יכולה להיגרם אי-ספיקת לב.

בעת אי-ספיקת לב, דפנות חדרי הלב שמזרימים דם הופכות להיות נוקשות והחדרים אינם מתמלאים כיאות בין פעימות הלב. במקרים אחרים של אי-ספיקת לב, שריר הלב ניזוק ונחלש, דפנות חדרי הלב מתעבות עד למצב שבו הלב אינו יכול להזרים דם באופן יעיל לכל הגוף. ברבות הזמן, הלב אינו מסוגל יותר לבצע את מה שנדרש ממנו כדי להזרים דם לכל אברי הגוף.

מקטע פליטה

מקטע פליטה הוא מדידה חשובה לטיב יכולת הזרמת הדם של הלב. מדידה זו משמשת כדי לסווג את אי-ספיקת הלב לפי יכולת הזרמת הדם, ומסייעת לרופא להתאים את הטיפול. מקטע פליטה בלב בריא הוא 50% או יותר, שפירושו כי יותר ממחצית כמות הדם שמילאה את החדר מוזרמת בכל פעימת לב. אי-ספיקת לב יכולה להתחולל גם כאשר יש מקטע פליטה תקין. זה קורה אם שריר הלב מאבד מגמישותו ונעשה נוקשה בגלל מצבים רפואיים כמו לחץ דם גבוה.

מהי אי-ספיקת לב עם גודש?

הביטוי אי-ספיקת לב עם גודש מקורו במצב שבו הדם נאגר או גודש אברים כמו הכבד, הבטן, הגפיים התחתונות והריאות. לא כל אי-ספיקת לב מלווה בגודש. אפשר ללקות בקוצר נשימה או בחולשה בגלל אי-ספיקת לב מבלי שיצטברו נוזלים באברים מסוימים.

אי-ספיקת לב יכולה להופיע בחדר השמאלי של הלב, בחדר הימני של הלב או בשניהם. אי-ספיקת לב מתחילה, בדרך כלל, בצד שמאל של הלב – בחדר השמאלי שהוא התא המרכזי להזרמת דם לגוף.

אי-ספיקת לב

דם מהגוף רווי בדו-תחמוצת-הפחמן (חץ כחול) נכנס לפרוזדור הימני ויוצא מהחדר הימני אל הריאות.

דם עשיר בחמצן  (חץ אדום) נכנס אל הפרוזדור השמאלי מהריאות ויוצא מהחדר השמאלי לגוף.

תיאור סוג של אי-ספיקת לב
נוזלים יכולים להצטבר בריאות ולגרום

לקוצר נשימה

אי-ספיקת לב בצד שמאל
נוזלים יכולים להצטבר בבטן ובגפיים

התחתונות ולגרום לנפיחות

אי-ספיקת לב בצד ימין
החדר השמאלי אינו מתכווץ בעוצמה

הראויה, דבר שמצביע על בעיות הזרמת דם

אי-ספיקת לב סיסטולית
החדר השמאלי אינו מתרפה או שאינו מתמלא לגמרי, דבר שמצביע על בעיית התמלאות אי-ספיקת לב דיאסטולית

(נקראת גם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור)

מצבים רפואיים שיכולים לגרום אי-ספיקת לב

כל אחד מהמצבים הבאים יכול להזיק ללב או להחליש אותו ולגרום לאי-ספיקת לב. חלק מהמצבים יכול להתקיים מבלי שנבחין בו:

מחלת עורקים כליליים והתקף לב. מחלת עורקים כליליים היא הצורה השכיחה ביותר של מחלת לב והסיבה השכיחה ביותר לאי-ספיקת לב. במרוצת הזמן, עורקים שמספקים דם לשריר הלב נעשים צרים בגלל הצטברות של רבדים שומניים, בתהליך שנקרא טרשת עורקים. הצטברות המשקעים בעורקי הלב יכולה לגרום לצמצום זרימת הדם ללב.

התקף לב מתחולל אם רובד שנוצר ממשקעים שומניים בעורקים ניתק ממקומו. דבר זה גורם ליצירת קריש דם שיכול לחסום את זרימת הדם לאזור מסוים בשריר הלב, להחליש את יכולת הזרמת הדם של הלב ולהותיר נזק קבוע בשריר הלב. אם הנזק הוא משמעותי, הוא יכול להוביל להחלשת שריר הלב.

לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם). לחץ דם מתאר עוצמת הזרמת הדם מהלב דרך העורקים. אם לחץ הדם גבוה, שריר הלב צריך לעבוד קשה יותר כדי להזרים את הדם בכל הגוף.

במרוצת הזמן, שריר הלב מתעבה, כדי לפצות על העבודה הנוספת שהוא חייב לבצע. בסופו של דבר, שריר הלב הופך להיות נוקשה מדי או חלש מדי כדי להזרים דם ביעילות.

מסתמי לב פגומים. המסתמים בלב שומרים על זרימת הדם בלב בכיוון המתאים. מסתם שניזוק, בגלל מום בלב, או מחלת עורקים כליליים או זיהום בלב, מחייב את הלב לעבוד קשה יותר כדי להבטיח זרימת דם תקינה בכיוון המתאים. במרוצת הזמן, העבודה המאומצת מחלישה את הלב. חשוב לדעת כי אפשר לתקן או להחליף מסתמי לב פגומים.

נזק בשריר הלב (קרדיומיופתיה). נזק בשריר הלב יכול להיגרם בגלל סיבות רבות, כמו מחלות מסוימות, זיהומים, שתיית אלכוהול והשפעה רעילה של סמים כמו קוקאין או תרופות מסוימות שמשמשות לטיפול כימותרפי. גורמים גנטיים משחקים תפקיד חשוב בכמה סוגים של קרדיומיופתיה כגון:

  • קרדיומיופתיה מהתרחבות שריר הלב
  • קרדיומיופתיה מהתעבות שריר הלב
  • קרדיומיופתיה ממום מולד בחדר הימני
  • קרדיומיופתיה מאי-דחיסה בחדר השמאלי
  • קרדיומיופתיה ממגבלות שונות.

דלקת בשריר הלב. הסיבה השכיחה ביותר לדלקת בשריר הלב היא דלקת שנגרמת על-ידי נגיף שיכולה להוביל לאי-ספיקה בצד השמאלי של הלב.

מומי לב מולדים. אם תאי הלב או המסתמים לא נוצרו כראוי, החלקים התקינים בלב צריכים לעבוד קשה יותר כדי להזרים דם, דבר שיכול בהמשך להוביל לאי-ספיקת לב.

קצב לב לא סדיר. קצב לב לא סדיר יכול לגרום ללב לפעום מהר מדי, דבר שיוצר עומס על הלב. במרוצת הזמן, יכול הלב להיחלש, דבר שיכול להוביל לאי-ספיקת לב. דופק לב איטי יכול למנוע הספקת דם נאותה לגוף ואף הוא יכול להוביל לאי-ספיקת לב.

מחלות אחרות. מחלות כרוניות כמו סוכרת, איידס, פעילות יתר של בלוטת התריס, תת-פעילות של בלוטת התריס, או הצטברות של ברזל (המוכרומטוזיס) או הצטברות של חלבון (אמילואידוזיס) יכולות אף הן לתרום לאי-ספיקת לב.

גורמים לאי-ספיקת לב חמורה יכולים להיות נגיפים שתוקפים את שריר הלב, זיהומים חמורים, תגובות אלרגיות, קרישי דם בריאות, שימוש בתרופות מסוימות או מחלה כלשהי שמשפיעה על כלל הגוף.

גורמי סיכון של אי-ספיקת לב

גורם סיכון אחד דיו לגרום לאי-ספיקת לב, שילוב של כמה גורמים מגביר עוד יותר את הסיכון.

גורמי סיכון לאי-ספיקת לב הם:

  • לחץ דם גבוה. לבנו עובד קשה יותר בהזרמת דם לגוף כאשר לחץ הדם שלנו גבוה.
  • מחלת עורקים כליליים. עורקים מוצרים בשריר הלב יכולים להגביל אספקת דם עשיר בחמצן ללב וכתוצאה מכך נחלש שריר הלב.
  • התקף לב. נזק לשריר הלב מהתקף לב יכול לגרום לכך שהלב אינו מזרים את הדם לגוף כפי שהיה ראוי.
  • סוכרת. סוכרת מגבירה את הסיכון ליתר לחץ דם ולמחלת עורקים כליליים.
  • תרופות מסוימות לסוכרת. תרופות לסוכרת מסוג רוזיגליטזון ופיוגליטזון נמצאו כמגבירות סיכון לאי-ספיקת לב בקרב אנשים מסוימים. אין לקחת תרופות אלה על דעת עצמנו ויש להתייעץ עם הרופא בקשר לתרופות חלופיות.
  • תרופות מסוימות. מטילת תרופות מסוימות יכולה להוביל לאי-ספיקת לב או לבעיות לב אחרות. תרופות שיכולות להגביר סיכון לבעיות לב כוללות משככי כאבים ונוגדי דלקת מסוג NSAIDs, תרופות הרדמה מסוימות, תרופות להפרעות בקצב הלב, תרופות מסוימות לטיפול בלחץ דם גבוה, תרופות לסרטן, תרופות לבעיות דם, תרופות נוירולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, תרופות למחלות ריאה, תרופות אורולוגיות, תרופות נוגדות דלקת וזיהומים ותרופות נוספות. אין להפסיק נטילת תרופות על דעת עצמנו. יש להיוועץ ברופא כדי לקבל המלצות לתרופות אחרות.
  • דום נשימה בשינה. אי-יכולת לנשום כפי שצריך בזמן השינה גורמת לרמות נמוכות של חמצן ומגבירה את הסיכון לקצב לב לא תקין. שתי בעיות אלה יכולות להחליש את הלב.
  • מומי לב מולדים. אנשים מסוימים שמפתחים אי-ספיקת לב נולדו עם מומי לב מבניים.
  • מחלת מסתמי הלב. אנשים עם מחלת מסתמי לב מועדים יותר לאי-ספיקת לב.
  • נגיפים. זיהום של נגיפים יכול לגרום לנזק בשריר הלב.
  • שימוש באלכוהול. שתיה ופרזת של אלכוהול יכולה להחליש את שריר הלב ולהוביל לאי-ספיקת לב.
  • עישון. עישון יכול להגביר סיכון לאי-ספיקת לב.
  • השמנת יתר. אנשים שלוקים בהשמנת יתר נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח אי-ספיקת לב.
  • הפרעות בקצב הלב. קצב לב לא תקין, במיוחד אם הוא תכוף ומהיר, יכול להחליש את שריר הלב ולגרום לאי-ספיקת לב.

סיבוכים של אי-ספיקת לב

אם לקינו באי-ספיקת לב, התחזית לגבי מצבנו בעתיד תלויה בגורם לאי-ספיקת לב ובחומרתה, בבריאותנו הכללית, ובגורמים נוספים כמו גיל למשל. סיבוכים אפשריים לאי-ספיקת לב כוללים:

  • נזק לכליות או אי-ספיקת כליות. אי-ספיקת לב יכולה להפחית את זרימת הדם לכליות, דבר שיגרום לבסוף לאי-ספיקת כליות אם לא יטופל. נזק לכליות כתוצאה מאי-ספיקת לב יכול לחייב טיפולי דיאליזה.
  • בעיות במסתמי הלב. המסתמים בלב ששומרים על זרימת דם בלב בכיוון הראוי, לא יתפקדו כפי שצריך אם שריר הלב מוגדל או שהלחץ בלב גבוה מאוד בגלל אי-ספיקת לב.
  • בעיות בקצב הלב. בעיות בקצב הלב הן סיבוך אפשרי של אי-ספיקת לב.
  • נזק לכבד. אי-ספיקת לב יכולה להוביל להצטברות נוזלים שתיצור לחץ רב מדי על הכבד. הצטברות נוזלים זו יכולה להוביל לצלקות בכבד, דבר שיכביד עוד יותר על תפקודו התקין.

תסמיניהם של מטופלים מסוימים ותפקוד הלב שלהם יכולים להשתפר עם מתן טיפול הולם. אך צריך לזכור שאי-ספיקת לב הוא מצב מסכן חיים. אנשים שלקו באי-ספיקת לב יכולים לחוות תסמינים חמורים, וחלקם יזדקק להשתלת לב או לתמיכה של אביזר מלאכותי בחדרי הלב.

אבחון של אי-ספיקת לב

כדי לאבחן אי-ספיקת לב, יבחן הרופא את עברנו הרפואי, יבדוק מהם התסמינים שאנחנו חווים ויבצע בדיקה גופנית. כמו כן יברר הרופא האם קיימים גורמי סיכון כמו לחץ דם גבוה, מחלת עורקים כליליים או סוכרת.

בעזרת סטטוסקופ יאזין הרופא לריאות כדי לאתר סימנים של גודש. בעזרת הסטטוסקופ ניתן גם לקלוט קולות ואוושות לא תקינים של הלב שיכולים להצביע על אי-ספיקת לב. הרופא יבדוק את עורקי התרדמה בצוואר ויבחן האם ישנה הצטברות של נוזלים בבטן וברגליים.

לאחר הבדיקה הגופנית נתבקש לבצע מספר בדיקות מעבדה ובדיקות אחרות:

  • בדיקות דם. תילקח דגימת דם כדי לבדוק תפקודי כליות, כבד, בלוטת התריס וסמנים אחרים של מחלות שמשפיעות על הלב.
  • בדיקת דם של רכיב שנקרא BNP and NT-proBNP יכולה לסייע באבחון אי-ספיקת לב, אם אין וודאות באבחון בבדיקות אחרות.
  • צילום חזה ברנטגן. הדמיית רנטגן יכולה לסייע לרופא לבחון את מצב הריאות והלב. במקרה של אי-ספיקת לב, הלב יראה מוגדל ואפשר יהיה להבחין בהצטברות נוזלים בריאות. הדמיית רנטגן של החזה יכולה גם לסייע באבחון מצבים אחרים שאינם אי-ספיקת לב ויכולים להסביר את פשר התסמינים והסימנים שאנו חווים.
  • אק"ג. בדיקת זו מתעדת את הפעילות החשמלית של הלב דרך אלקטרודות שמוצמדות לעור במקומות מסוימים. האותות החשמליים מתועדים בצורת גלים מופיעים על-גבי צג המכשיר או מודפסים על נייר. בדיקה זו עוזרת לרופא לאבחן בעיות בקצב הלב ונזק שנגרם ללב מהתקף לב שיכול להיות ברקע של אי-ספיקת לב.
  • אקו לב. אקו לב היא בדיקה חשובה לאבחון אי-ספיקת לב. אקו לב מסייע להבחין בין אי-ספיקת לב סיסטולית לבין אי-ספיקת לב דיאסטולית שבה שריר הלב נוקשה ולכן חדרי הלב אינם מתמלאים בדם כראוי. אקו לב משתמש בגלי על-קול (אולטרה סאונד) כדי להפיק תמונת וידאו של הלב. בדיקה זו מאפשרת לראות את גודל הלב ומבנהו ולבחון את איכות הזרמת הדם מהלב לגוף (מקטע פליטה). אקו לב מסייע בגילוי בעיות במסתמי הלב, בגילוי ראיות להתקפי לב שהתחוללו בעבר ותקלות מבניות אחרות בלב שיכולות לגרום לאי-ספיקת לב. מקטע הפליטה (שעור התרוקנות הלב בכל פעימה באחוזים) נמדד במהלך אקו לב. זוהי מדידה חשובה שמצביעה על יכולת הזרמת הדם של החדר השמאלי לגוף.
  • בדיקת לב במאמץ. בדיקה זו מודדת איך מגיבים הלב וכלי הדם למאמץ גופני. הנבדק מתבקש ללכת על הליכון או לדווש על אופני כושר בעוד הוא מחובר למכונת אק"ג. לפעמים מוסיפים לבדיקה מסכה שמודדת את חילוף הגזים בריאות (שאיפה של חמצן ונשיפה של דו-תחמוצת- הפחמן). בדיקות לב במאמץ מאפשרות להבחין אם יש מחלת עורקים כליליים. בדיקות מאמץ קובעות איך מגיב הגוף לירידה ביעילות הזרמת הדם של הלב ומסייעות בקבלת החלטות טיפוליות ארוכות טווח. אפשר גם לערוך בדיקה משולבת שנקראת אקו לב במאמץ בה אפשר לראות הדמיית אולטרה סאונד של הלב במהלך בדיקת מאמץ
  • הדמיה ממוחשבת (CT) או הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). הדמיות אלה משמשות כדי לאבחן בעיות בלב וגורמים לאי-ספיקת לב. בעת הדמיה ממוחשבת (CT) שוכבים על שולחן שנמצא בתוך מכונה דמוית כעך (בייגלה). שפופרת של קרני רנטגן בתוך המכונה מסתובבת סביב לגוף ואוספת הדמיות של הלב והחזה. בעת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) שוכבים בתוך מכונה דמוית צינור שמייצרת שדה מגנטי. השדה המגנטי מתאים את עצמו לחלקיקים אטומיים בתאי הגוף. גלי רדיו משודרים אל עבר החלקיקים המתואמים שמפיקים אותות שמשתנים בהתאם לסוג הרקמה ממנה הופקו. האותות יוצרים הדמיה של הלב.
  • צנתור אבחוני. בבדיקה זו מחדירים צנתר דק וגמיש דרך כלי דם במפשעה או בזרוע עד לעורקי הלב. צבען שניתן להבחין בו בקרני רנטגן מוזרק דרך הצנתר. בדיקה זו מסייעת לרופא לזהות עורקים מוצרים בשריר הלב (מחלת עורקים כליליים) שיכולים לגרום לאי-ספיקת לב. בדיקה זו יכולה לכלול גם הליך שבו נקבע טיב הזרמת הדם לגוף של החדר השמאלי ובריאותם של מסתמי הלב.
  • ביופסיה משריר הלב. בבדיקה זו מחדירים דרך כלי דם צנתר עם אביזר שנוטל דגימה קטנה של שריר הלב. בדיקה של דגימת שריר הלב מסייעת באבחון סוג מחלת שריר הלב שגרמה לאי-ספיקת לב.

תרופות וטיפולים באי-ספיקת לב

אי-ספיקת לב היא מחלה כרונית שמחייבת טיפול והשגחה במשך כל החיים. במקרים מסוימים, תסמינים של אי-ספיקת לב יכולים, בעזרת טיפול, להשתפר, ולפעמים גם הלב יכול להתחזק. הטיפול מאפשר ללוקים באי-ספיקת לב להאריך את תוחלת חייהם ולהפחית את הסיכוי למוות פתאומי.

רופאים יכולים, לפעמים, לרפא אי-ספיקת לב באמצעות טיפול בגורמי רקע למחלה. למשל, תיקון מסתם בלב או השגת שליטה בקצב לב מואץ יכולים להביא להיפוך של מגמת ההחמרה באי-ספיקת לב. אבל עבור רוב המטופלים, טיפול באי-ספיקת לב כרוך באיזון נכון בין תרופות, ובמקרים מסוימים, שימוש באביזרים שמסייעים ללב לפעום ולהתכווץ כראוי.

תרופות

אי-ספיקת לב מטופלת בדרך כלל בשילוב של תרופות. בהתאם לתסמינים, מקובל ליטול תרופה אחת או יותר מהתרופות הבאות:

  • מעכבי ACE חוסמי היווצרות אנגיוטנסין. תרופות אלה מסייעות למטופלים עם אי-ספיקת לב סיסטולית להאריך את תוחלת חייהם ולהרגיש טוב יותר. מעכבי ACE הן סוג של תרופות שמרפות את שרירי דפנות העורקים ומרחיבות את כלי הדם כדי להוריד לחץ דם, לשפר את זרימת הדם ולהפחית את עומס העבודה של הלב.
  • חוסמי קולטנים של אנגיוטנסין 2. תרופות אלה שתועלתן זהה למרבית התועלות של מעכבי ACE, הן תרופות חלופיות למטופלים שאינם יכולים לקחת, מסיבות שונות, מעכבי ACE.
  • חוסמי בטא. סוג זה של תרופות לא רק מאט את קצב הלב ומוריד לחץ דם, הוא מגביל ואף הופך את המגמה של נזקים בלב כתוצאה מאי-ספיקה סיסטולית. תרופות אלה מפחיתות כמה סוגים של הפרעות בקצב הלב ומפחיתות את הסיכוי למוות בלתי צפוי. תרופות חוסמות בטא יכולות להפחית סימנים ותסמינים של אי-ספיקת לב, לשפר את תפקוד הלב ולסייע בהארכת תוחלת החיים.
  • תרופות משתנות. תרופות אלה גורמות לנו להשתין בתכיפות רבה יותר ולמנוע הצטברות נוזלים בגוף. תרופות משתנות מסוימות מפחיתות גם את כמות הנוזלים בריאות ומאפשרות לנשום ביתר חופשיות. מכיוון שתרופות משתנות גורמות לגופנו לאבד אשלגן ומגנזיום, נצטרך להשלים את החסר בהשלמות תזונתיות של מינרלים אלה. הנוטלים תרופות משתנות צריכים לבדוק באופן שגרתי את רמות האשלגן והמגנזיום בגופם בבדיקות דם סדירות.
  • תרופות נוגדות אלדוסטרון. תרופות אלה הן תרופות משתנות שאינן פוגעות ברמות האשלגן בגוף, ויש להן סגולות נוספות שיכולות לעזור למטופלים עם אי-ספיקת לב סיסטולית להאריך את תוחלת חייהם. שלא כמו תרופות משתנות אחרות, תרופות נוגדות אלדוסטרון יכולות לגרום לעליה של רמות האשלגן בגוף לרמות מסוכנות, לכן יש להיוועץ ברופא האם יש מקום לדאגה בגלל רמות אשלגן מוגברות והאם צריך לשנות את התזונה ולמתן צריכת מזונות עשירים באשלגן.
  • אינוטרופים. אלה תרופות שניתנות בעירוי לווריד למטופלים עם אי-ספיקת לב חמורה כדי לשפר את תפקודי הזרמת הדם של הלב ולשמר לחץ דם תקין.
  • דיגוקסין. תרופה זו שידועה גם בשם דיגיטליס, מגבירה את עוצמת התכווצויות שריר הלב. תרופה זו נוטה גם להאט את דופק הלב. דיגוקסין מפחית תסמיני אי-ספיקת לב סיסטולית. סביר יותר שתרופה זו תינתן למטופלים עם בעיות בקצב הלב כמו פרפור פרוזדורים.

תידרשנה, בדרך כלל, שתי תרופות או יותר כדי לטפל באי-ספיקת לב. הרופא, קרוב לוודאי ירשום גם תרופות לב נוספות כמו ניטרטים לטיפול בכאבי חזה, סטטינים להורדת כולסטרול או מדללי דם כדי לסייע במניעת קרישי דם.

אפשר שנצטרך להתאשפז בבית חולים אם תחול החמרה רצינית בתסמיני אי-ספיקת לב. במהלך האשפוז נקבל תרופות נוספות שיעזרו ללב להזרים דם טוב יותר ויקלו על התסמינים. אפשר שנזדקק לתוספת חמצן באמצעות מסכה או צינוריות דקות באף. אם לקינו באי-ספיקת לב חמורה, נזדקק לתוספת חמצן לטווח ארוך.

ניתוח ואביזרים רפואיים

במקרים מסוימים ימליץ הרופא על ניתוח כדי לטפל בבעיות רקע שהובילו לאי-ספיקת לב. להלן כמה מההליכים שיבוצעו למטופלים מסוימים:

  • ניתוח מעקפים. אם חסימה חמורה בעורקי הלב היא שתרמה לאי-ספיקת לב, ייתכן ויומלץ עם ביצוע של ניתוח מעקפים. בהליך זה נלקחים כלי דם מהרגלים, מהזרועות או מהחזה ומושתלים כדי לעקוף את כלי הדם החסומים ולאפשר זרימת דם חופשית יותר לשריר הלב.
  • תיקון או החלפה של מסתם בלב. אם מסתם לב לקוי הוא זה שגורם לאי-ספיקת לב, יומלץ על תיקונו או החלפתו של המסתם הלקוי. המנתח יכול לבצע התאמות במסתם כדי למנוע זרימת דם בכיוון ההפוך. המנתח יכול גם לתקן את המסתם על-ידי חיבור מחדש של עלעלי המסתם או על-ידי הסרה של רקמת מסתם עודפת, כך שעלעלי המסתם יוכלו להיסגר באופן הדוק. לפעמים תיקון המסתם כרוך בהידוק או בהחלפה של הטבעת שסביב המסתם.

החלפת מסתם נעשית כאשר בלתי אפשרי לתקנו. בניתוח להחלפת מסתם שמים במקומו מסתם מלאכותי. הליכים מסוימים של תיקון או החלפה של מסתם נעשים בפולשנות מזערית מבלי לבצע ניתוח לב פתוח בעזרת טכניקות שונות של צנתור לבבי.

  • דפיברילטור פנימי מושתל. זהו אביזר שדומה לקוצב לב. הוא מושתל מתחת לעור בחזה וממנו יוצאים, דרך העורקים, כבלים זעירים שנכנסים ללב. אביזר זה מפקח על קצב הלב. אם הלב מתחיל לפעום בקצב מסוכן, או אם הלב חדל מלפעום, הדפיברילטור הפנימי מנסה לייצב את קצב הלב או באמצעות שוק חשמלי להחזיר את הלב לקצב נורמלי. לאביזר זה יש פונקציה נוספת כקוצב לב שממריצה את קצב הלב אם הלב פועם לאט מדי.
  • טיפול להשבת סנכרון לבבי, (קביעת קצב לב בשני החדרים). קוצב לב לשני חדרי הלב שולח אותות חשמליים מתוזמנים לשני החלקים התחתונים של הלב (החדר השמאלי והחדר הימני), כדי שהם יזרימו דם ביתר יעילות ובאופן מתואם. מטופלי אי-ספיקת לב רבים סובלים מבעיות במערכת החשמלית של הלב שגורמות לליבם המוחלש ממילא לפעום בצורה לא מתואמת. התכווצויות בלתי יעילות של שריר הלב יכולות לגרום להחמרה באי-ספיקת לב. במקרים רבים של אי-ספיקת לב משתילים קוצב לשני חדרי הלב במשולב עם דפיברילטור פנימי.
  • משאבות לב. אביזרים מכניים אלה לסיוע לחדרי הלב, מושתלים בבטן או בחזה ומחוברים ללב המוחלש כדי לעזור בהזרמת דם לכל חלקי הגוף. משתמשים, בדרך כלל, במשאבת לב כדי לסייע בפעולתו של החדר השמאלי (שמזרים את הדם לגוף) אך אפשר להשתמש במשאבת לב גם לחדר הימני או לשני החדרים יחדיו. בעבר השתמשו במשאבות לב כדי לשמור בחיים מועמדים להשתלת לב בזמן שהם ממתינים לתרומת לב. כיום משמשות משאבות לב גם כאלטרנטיבה להשתלה. משאבות לב מושתלות יכולות להאריך ולשפר חיים באופן משמעותי למטופלים מסוימים עם אי-ספיקת לב חמורה שאינם כשירים או אינם מסוגלים לעבור השתלת לב או שהם ממתינים לתרומת לב.
  • השתלת לב. ישנם מטופלים עם אי-ספיקת לב כה חמורה שניתוח או תרופות לא יעזרו להם. מטופלים אלה זקוקים לכך שליבם החולה יוחלף בתרומת לב בריא. השתלת לב יכולה באופן דרמטי לשפר את השרידות ואיכות החיים למטופלים עם אי-ספיקת לב חמורה. למרבה הצער, מועמדים להשתלת לב צריכים להמתין זמן רב עד שנמצאת תרומת לב מתאימה. כמה מהמועמדים להשתלת לב משתפרים במהלך תקופת ההמתנה באמצעות טיפול תרופתי או באמצעות אביזר רפואי ואפשר להסירם מרשימת ההמתנה לתרומת לב.

שינויים באורח חיים

שינויים באורח חיים יכולים, לעיתים קרובות, לעזור בהקלה על תסמיני אי-ספיקת לב ובמניעת החמרה של המחלה. שינויים אלה הם הדברים החשובים ביותר והמועילים ביותר שביכולתנו לעשות. להלן שינויים מומלצים באורח חיים:

  • להפסיק לעשן. עישון גורם לנזק בכלי דם, מעלה את לחץ הדם, מפחית את כמות החמצן בדם וגורם ללב לפעום מהר יותר. אם אנחנו מעשנים כדי להיוועץ ברופא בקשר לתוכנית גמילה מעישון. מטופלים שמעשנים אינם יכולים להיות מועמדים להשתלת לב. צריך להימנע גם מעישון פסיבי.
  • השגחה על משקל הגוף. יש להיוועץ ברופא באיזו תכיפות צריך להישקל ומתי צריך לדווח לו על עלייה במשקל. עלייה במשקל יכולה להצביע על הצטברות נוזלים בגוף שמחייבת עריכת שינוי בתוכנית הטיפול.
  • לבדוק מדי יום נפיחות ובצקות ברגליים, בקרסוליים ובכפות הרגליים. להיבדק אצל הרופא כדי לגלות האם הבצקות החמירו.
  • לאכול תזונה בריאה. הכוונה היא לאכול תזונה עשירה בפירות ובירקות, בדגנים מלאים, ובבשרים רזים ודלה בשומן מן החי.
  • להגביל את כמות המלח בתזונה. עודף מלח בתזונה גורם לאצירת נוזלים בגוף, דבר שגורם ללב לעבוד קשה יותר ומביא לקוצר נשימה ולנפיחות ברגלים, בקרסוליים ובכפות רגלים כתוצאה מבצקות. יש לברר עם הרופא מהי צריכת הנתרן המומלצת עבורנו. יש לזכור כי יש כמויות נכבדות של מלח מוסף במזונות מוכנים, ויש לנהוג בזהירות בתחליפי מלח שונים.
  • שמירה על משקל גוף בריא. אם לוקים בעודף משקל, הדיאטנית יכולה לעזור לשוב למשקל גוף אידיאלי. אפילו ירידה צנועה במשקל יכולה לעזור.
  • נטילת חיסונים. אם לוקים באי-ספיקת לב, רצוי לקבל חיסונים מפני שפעת ומפני דלקת ריאות בעצה אחת עם הרופא.
  • להגביל שומנים וכולסטרול. בנוסף להימנעות ממזונות עתירי מלח, עלינו להגביל את עצמנו בכמות השומן הרווי, שומן טרנס וכולסטרול בתזונה. תזונה עשירה בשומן וכולסטרול היא גורם סיכון למחלת עורקים כליליים, שבמקרים רבים נמצאת ברקע של אי-ספיקת לב או שתורמת להתפתחותה.
  • להגביל אלכוהול ונוזלים. מומלץ ללוקים באי-ספיקת לב לא לשתות כלל אלכוהול מכיוון שיש לו יחסי גומלין עם התרופות שנוטלים, הוא מחליש את שריר הלב ומגביר את הסיכון לקצב לב לא תקין. אם לוקים באי-ספיקת לב חמורה, רופאים ממליצים גם להגביל את כמות הנוזלים ששותים.
  • להיות פעיל. פעילות אירובית מתונה עוזרת לשמור על שאר הגוף בריא ובכושר, ומפחיתה את העומס על שריר הלב. לפני שמתחילים באימון גופני, יש להתייעץ עם הרופא לגבי תוכנית האימונים. סביר שהרופא ימליץ על הליכה. רצוי לבדוק תוכניות לשיקום לב, ובעצה אחת עם הרופא הצטרף לאחת מהן שיכולה להתאים.
  • הפחתת עקה (סטרס). כאשר אנחנו חרדים או מודאגים, ליבנו פועם מהר יותר, נשימתנו נעשית כבדה יותר ולחץ הדם שלנו עולה. דברים אלה יכולים להחמיר אי-ספיקת לב, מכיוון שהלב כבר ממילא מתקשה לספק את דרישות הגוף. עלינו למצוא דרכים להפחית את הסטרס בחיינו. עלינו לתת ללב מנוחה. כדאי לנסות נמנום מפעם לפעם או הרמת הרגליים למעלה כשהדבר מתאפשר. עדיף לבלות בחברת ידידים ובני משפחה ובכך להרחיק את המתחים והלחצים מחיינו.
  • שינה טובה. אם חווים קוצר נשימה, במיוחד בלילה, רצוי לישון כשהראש מוגבה ונתמך בכרית. אם נוחרים או לוקים בבעיות שינה אחרות, רצוי לבדוק אם אין לנו דום נשימה בשינה. כדי לשפר את השינה בלילה עלינו לתמוך את הראש מוגבה מעט בעזרת כריות ולהיוועץ ברופא בקשר לשינוי בזמן נטילת תרופות, במיוחד תרופות משתנות. נטילה של תרופות משתנות בתחילת היום יכולה להפחית את הצורך להשתין בלילה.

מניעה

המפתח למניעת אי-ספיקת לב הוא להפחית את גורמי הסיכון. אפשר לשלוט או אף להעלים לגמרי רבים מגורמי הסיכון למחלת לב, כמו לחץ דם גבוה ומחלת עורקים כליליים על-ידי ביצוע שינויים באורח חיים במקביל לשימוש בכל תרופה שהיא שעוזרת.

שינויים באורח חיים שעוזרים במניעת אי-ספיקת לב הם:

  • לא לעשן
  • להשגיח ולשלוט במצבים רפואיים כמו לחץ דם גבוה וסוכרת
  • להישאר פעיל מבחינה גופנית
  • לאכול מזונות בריאים
  • לשמר משקל גוף תקין
  • להפחית סטרס ולנהל אותו בתבונה

התמודדות עם אי-ספיקת לב

על אף שבמקרים רבים אי-אפשר להפוך את מגמת ההחמרה של אי-ספיקת לב, טיפול יכול לפעמים לשפר תסמינים ולסייע בהארכת תוחלת החיים. צריך לפעול יחד, בעצה אחת עם הרופא, כדי לעשות את חיינו לנוחים יותר. צריך להיות קשובים לגוף ולמה שהוא משדר לנו, ולדווח לרופא על שינויים לטובה או לרעה. בדרך זו יוכל הרופא להתאים טיפול מיטבי עבורנו. אין לחשוש מלשאול את הרופא בקשר לחיים עם אי-ספיקת לב.

להלן מספר צעדים שיכולים לעזור לנו לנהל את חיינו עם אי-ספיקת לב:

  • לנהל מעקב אחר התרופות שנוטלים. להכין רשימה של התרופות ולשתף אותה עם כל רופא חדש שמטפל בנו. רצוי לשאת את הרשימה עלינו כל הזמן. לא להפסיק בנטילת תרופות מבלי להיוועץ ברופא. אם חווים תופעות לוואי שליליות יש לדבר על כך עם הרופא במטרה למצוא תחליף נוח יותר.
  • להימנע מתרופות ללא מרשם רופא. חלק מהתרופות ללא מרשם רופא כמו איבופרופן, נפרוקסן ותרופות להרזיה, יכול להחמיר אי-ספיקת לב ולהוביל להצטברות נוזלים ובצקות.
  • להיזהר בנטילת תוספי תזונה. לתוספי תזונה מסוימים יש תופעות גומלין עם תרופות לאי-ספיקת לב וחלקן יכול להחמיר את המצב. צריך להתייעץ עם הרופא לפני שנוטלים תוספי תזונה.
  • לעקוב אחר משקל הגוף ולדווח לרופא על שינויים. עלייה במשקל הגוף יכולה להיות סימן להצטברות של נוזלים בגוף. הרופא יוכל בהתאם להגביר את המינון של תרופות משתנות אם ישנן בצקות שמתבטאות בעלייה במשקל.
  • תיעוד לחץ הדם. בעזרת מכשיר מדידת לחץ דם ביתי אפשר לעקוב אחר תנודות בלחץ הדם בין הביקורים במרפאת הרופא

השגחה על אי-ספיקת לב מחייבת דו-שיח גלוי לב עם הרופא. עלינו להיות ישרים ולספר האם אנחנו פועלים בהתאם להמלצות התזונתיות, הצעות לשינוי אורח חיים ונטילה סדירה של התרופות. מידע  מהימן שצדנו יכול לאפשר לרופא להתאים לנו טיפול מיטבי ויעיל.

עוד על מחלות לב

עוד על לחץ דם גבוה

עדכון אחרון 25.6.2017