הפרעת הספקטרום האוטיסטי

הפרעת הספקטרום האוטיסטי היא הפרעה נוירולוגית-התפתחותית רצינית שפוגעת ביכולתו של הילד לתקשר ולקיים יחסים הדדיים עם אנשים אחרים. ההפרעה מאופיינת גם בהתנהגויות, בתחומי עניין ובפעילויות חוזרות ונשנות. דברים אלה גורמים לפגיעה משמעותית בתפקוד חברתי, בתפקוד תעסוקתי ובתחומי תפקוד נוספים.

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) מוגדרת כיום במדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM5) כהפרעה אחת שכוללת הפרעות שנחשבו בעבר כהפרעות נפרדות – אוטיזם, תסמונת אספרגר, תסמונת הלר (נסיגה חמורה בכישורים חברתיים ותקשורתיים לאחר מספר שנים של התפתחות תקינה) והפרעה התפתחותית נרחבת.

המונח "ספקטרום" בהגדרה הפרעת הספקטרום האוטיסטי פירושו טווח נרחב של תסמינים ודרגות חומרה שונות. תסמונת אספרגר (מונח שהוצא לאחרונה מהמדריך להפרעות נפשיות) נמצאת בקצה המתון של הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

מספר הילדים שמאובחנים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי נמצא בעלייה. לא ברור האם עלייה זו היא תוצאה של גילוי ודיווח טובים יותר או שישנה עלייה אמיתית במספר המקרים, או שהעלייה במספר מקרי הפרעת הספקטרום האוטיסטי היא תוצאה משולבת של אבחון טוב יותר עם עלייה אמיתית בתחלואה בהפרעה זו.

אין עדיין ריפוי להפרעת הספקטרום האוטיסטי, אך טיפול מוקדם ואינטנסיבי יכול לחולל הבדל ניכר בחייהם של ילדים רבים שלקו בהפרעה.

תסמינים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי

הפרעת הספקטרום האוטיסטי משפיעה על האופן שבו הילד תופס ומתחבר עם אנשים אחרים, וגורמת לבעיות בתחומי התפתחות קריטיים – יחסי חברה הדדיים, תקשורת והתנהגות.

ילדים מסוימים מפגינים סימנים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי כבר בהיותם תינוקות רכים. ילדים אחרים מתפתחים באופן תקין במרוצת כמה חודשים ספורים או כמה שנים ספורות, אך באופן פתאומי מבצעים נסיגה התפתחותית ניכרת או שהופכים לאגרסיביים או שמאבדים מיומנויות שפה שכבר רכשו.

אין דפוס התנהגות אחיד לילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, ולכל ילד יש דפוס התנהגות שאופייני לו ורמת חומרה ייחודית של המצב, החל ברמת תפקוד נמוכה וכלה ברמת תפקוד גבוהה. רמת החומרה של התסמינים מתבססת על רמת הליקויים בתקשורת חברתית ובטבען של התנהגויות מוגבלות שחוזרות ונישנות, ובהשפעתם הכוללת על היכולת לתפקד.

בגלל תמהיל ייחודי של תסמינים שמופגן בכל ילד וילד עם ההפרעה, קשה לפעמים לקבוע את רמת החומרה של המצב. להלן התנהגויות ופעילויות שכיחות בהפרעת הספקטרום האוטיסטי:

  • תקשורת חברתית וקשרים חברתיים הדדיים
  • הילד אינו מגיב למשמע שמו או שנראה שאינו שומע אותנו כלל לפעמים
  • הילד מגלה התנגדות לערסול ולהחזקתו על הידיים ונראה שהוא מעדיף לשחק לבד ולסגת לתוך עולמו הפנימי
  • הילד ממעיט ביצירת קשר עין ואין לו הבעות פנים
  • הילד אינו מדבר או שמתאחר בדיבור, או שאיבד יכולת קודמת לומר מילים או משפטים
  • הילד אינו יכול להתחיל בשיחה או להתמיד בה, או שיתחיל בשיחה רק כדי לדרוש דברים או לסמן נושאים
  • הילד הוא בעל טון דיבור או מקצב דיבור לא תקינים – אפשר שישמיע קול מתנגן או דיבור כמו של רובוט
  • הילד ישוב וידקלם מילים או קטעי משפטים מדויקים, אך לא יבין איך להשתמש באותם משפטים או מילים
  • הילד נראה כלא מבין שאלות פשוטות או הנחיות פשוטות
  • הילד אינו מבטא תחושות או רגשות ונראה שאינו מודע לרגשותיהם של אנשים אחרים
  • הילד אינו מצביע על חפצים או שאינו מביא אותם כדי להפגין בהם עניין

קשרי החברה ההדדיים שלו יכולים להיות אדישים (פסיביים), תוקפניים (אגרסיביים) או משובשים

דפוסי התנהגות של ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי

  • הילד מבצע תנועות שחוזרות על עצמן, כמו נענועים, סיבובים או נפנוף ידיים, או שיבצע פעולות שיכולות לגרום לו נזק, כמו הטחת ראש
  • הילד יפתח שגרת התנהגות ספציפית או טקסים מסוימים וכל שינוי קל יפריע לו מאוד
  • הילד ינוע ויזוז ללא הפסקה
  • הילד יסרב לשתף פעולה או שיתנגד לשינויים
  • הילד בעל בעיות בקואורדינציה או שיש לו דפוסי תנועה מוזרים, כמו תנועה מגושמת ומסורבלת או הליכה על קצות אצבעות, ושפת גוף מוזרה, נוקשה או מוגזמת
  • הילד יכול להיות מוקסם מפרטים מסוימים בדבר מה, כמו הגלגלים של מכונית צעצוע, אבל לא יצליח לקלוט את "התמונה הגדולה" של החפץ או העניין.
  • הילד יכול להיות רגיש באופן קיצוני לאור, לקול ולמגע, ובו בזמן אדיש לכאב
  • הילד אינו מתחבר למשחקים שיש בהם רכיב של חיקוי או העמדת פנים
  • הילד יכול להיות מקובע וממוקד בעוצמה לא תקינה בחפץ או בפעילות מסוימים
  • הילד יכול לפתח העדפות אכילה מוזרות, כמו לאכול רק מספר מצומצם של מזונות או לאכול רק מזונות בעלי מרקם מסוים 

רוב הילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מפגינים אטיות ברכישת ידע או מיומנות, ולכמה מהם ישנם סימנים של אינטליגנציה מתחת למקובל. ילדים אחרים עם ההפרעה הם בעלי אינטליגנציה נורמלית עד גבוהה – הם ילמדו מהר, אבל יתקשו לתקשר וליישם את מה שלמדו בחיי יומיום ולהתאים את עצמם למצבים חברתיים. מספר קטן של ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי  הם למדנים וידענים, ויש להם מיומנויות יוצאות דופן בתחומים מוגדרים, כמו אומנות, מתמטיקה או מוזיקה.

ילדים מסוימים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, בהתבגרותם הופכים למעורבים יותר עם אנשים אחרים ומפגינים פחות ליקויי התנהגות. חלקם, בדרך כלל אלה עם תסמינים קלים, מנהלים, בסופו של דבר, חיים נורמליים או כמעט נורמליים. חלק אחר מהם, ממשיך להפגין קושי בשפה או בכישורים חברתיים, ובשנות הנעורים יכולות להופיע בעיות התנהגות חריפות.  

מתי לפנות לרופא בקשר לחשד של הפרעת הספקטרום האוטיסטי?

תינוקות מתפתחים בקצב שלהם, ואינם פועלים בדיוק לפי לוחות הזמנים שמופיעים בספרי הדרכה להורים. אבל תינוקות עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מראים סימנים מסוימים של עיכוב התפתחותי כבר בשנה הראשונה לחייהם. אם חוששים שלילד יכולה להיות הפרעת הספקטרום האוטיסטי, כדאי לשוחח על כך עם רופא הילדים. התסמינים שכרוכים בהפרעה יכולים להיות קשורים הפרעות התפתחותיות אחרות. ככל שמקדימים למתן טיפול, יעילותו עולה.

גורמים וסיבות של הפרעת הספקטרום האוטיסטי

רופא הילדים ימליץ על בדיקות התפתחותיות כדי לגלות ולזהות האם יש לילד עיכוב ברכישת כישורים קוגניטיביים (תפיסה והבנה), יכולות שפה ומיומנויות חברתיות, אם הילד:

  • אינו מגיב בחיוך או בהבעה שמחה בגיל 6 חודשים
  • אינו מחקה קולות או הבעות פנים בגיל 9 חודשים
  • אינו ממלמל או מפטפט או מקשקש בגיל 12 חודשים
  • אינו מבצע מחוות, כמו להצביע על דברים או לנפנף לשלום בגיל 14 חודשים
  • אינו אומר מילים בודדות בגיל 16 חודשים
  • אינו משחק בהעמדת פנים או ב"כאילו" בגיל 18 חודשים
  • אינו אומר משפטים בני שתי מילים לפחות בגיל 24 חודשים
  • מאבד כישורי שפה או מיומנויות חברתיות שרכש בגיל מוקדם יותר 

לא ידועה סיבה אחת מובהקת להפרעת הספקטרום האוטיסטי. בהתחשב במורכבותה של ההפרעה ובעובדה שיש תסמינים רבים ודרגות חומרה שונות, קרוב לוודאי שישנם גורמים רבים להופעתה של ההפרעה. סביר להניח שגורמים תורשתיים וגורמי סביבה כאחד נמצאים בבסיס הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

  • בעיות תורשתיות (גנטיות). כמה גנים שונים מעורבים כנראה בהפרעת הספקטרום האוטיסטי. בקרב ילדים מסוימים, הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכולה להיות כרוכה בהפרעה גנטית כמו תסמונת רט או תסמונת האיקס השביר. בקרב ילדים אחרים, שינויים גנטיים יכולים להפוך אותם למועדים יותר להפרעה או ליצור גורמי סיכון סביבתיים. גנים אחרים יכולים להשפיע על התפתחות המוח או על הדרך שבה תאי המוח מתקשרים, או לקבוע את חומרת התסמינים. חלק מהבעיות הגנטיות הן מולדות (עוברות בתורשה מההורים) ובעיות אחרות קורות באופן ספונטני (מעצמן).
  • גורמים סביבתיים. חוקרים בוחנים האם גורמים כמו זיהום נגיפים, סיבוכי הריון או מזהמי אוויר הם בעלי תפקיד שמעורר את הופעתה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

אין קשר בין חיסונים לבין הפרעת הספקטרום האוטיסטי

אחת המחלוקות הגדולות בהפרעת הספקטרום האוטיסטי מתרכזת בשאלה האם קיים קשר בין ההפרעה לבין חיסונים שניתנים בילדות, במיוחד חיסון משולש – חיסון מפני חצבת, חזרת ואדמת. על אף שפע המחקרים בשאלה זו, אף מחקר אמין לא הראה קשר בין הפרעת הספקטרום האוטיסטי לבין חיסון משולש.

הימנעות ממתן חיסונים בילדות יכול להציב את הילדים בסכנה לחלות ולהפיץ מחלות רציניות, כולל שעלת, חצבת וחזרת.

גורמי סיכון של הפרעת הספקטרום האוטיסטי

הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכולה לפגוע בכל ילד, אבל ישנם גורמים מסוימים שמגבירים את הסיכון ללקות בהפרעה. הגורמים הם:

מינו של הילד. בנים מועדים פי 4 יותר מבנות לפתח הפרעת הספקטרום האוטיסטי

  • עבר רפואי משפחתי. משפחות שיש בהן ילד אחד עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי נמצאות בסיכון מוגבר לילד נוסף עם ההפרעה. זה גם די שכיח שהורים או קרובים של ילד עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי נוטים להיות בעצמם בעלי בעיות קלות בכישורים חברתיים ו/או במיומנויות תקשורתיות, או להיות בעלי התנהגויות מסוימות שאופייניות להפרעה.
  • הפרעות אחרות. ילדים עם מצבים רפואיים מסוימים הם בעלי סיכון מוגבר להפרעת הספקטרום האוטיסטי או לתסמינים דמויי ההפרעה. דוגמאות למצבים רפואיים כאלה הם תסמונת האיקס השביר, הפרעה מולדת שגורמת לפיגור שכלי. טרשת גבשושית, גידולים שפירים שמתפתחים במוח. הפרעה נוירולוגית שנקראת תסמונת טורט, ותסמונת רט שהיא הפרעה גנטית בקרב בנות בלבד שגורמת להתפתחות אטית של הראש, לפיגור שכלי ואובדן יכולת להשתמש באופן מתאים בידיים.
  • לידה מוקדמת מאוד. תינוקות שנולדו לפני שבוע 26 להריון יכולים להימצא בסיכון מוגבר להפרעת הספקטרום האוטיסטי.
  • הורים מבוגרים. אפשר שקיים קשר בין תינוקות שנולדו להורים מבוגרים לבין הפרעת הספקטרום האוטיסטי, אך נדרשים מחקרים נוספים כדי לאושש קשר זה.

בדיקות ואבחון של הפרעת הספקטרום האוטיסטי

רופא הילדים יבחן, בזמן הביקורים הסדירים, האם ישנם סימנים של עיכוב התפתחותי. אם הילד מפגין תסמין זה או אחר של הפרעת הספקטרום האוטיסטי רצוי למהר ולגשת לרופא מומחה כדי לערוך בירור רפואי מקיף.

מכיוון שהפרעת הספקטרום האוטיסטי היא בעלת שונות רבה בתסמינים ובדרגות חומרה, קשה לערוך לה אבחון. אין בנמצא בדיקה רפואית ספציפית לקביעה חד-ערכית של ההפרעה, לכן הרופא המומחה יערוך את הדברים הבאים:

  • יבחן את הילד ויבקש לדעת איך התפתחות במרוצת הזמן קשרי החברה ההדדיים שלו, מיומנויות התקשורת שלו והתנהגותו
  • יערוך לילד בדיקות בנושאי דיבור, שפה, רמה התפתחותית ובנושאים חברתיים והתנהגותיים
  • יציב בפני הילד קשרי חברה ותקשורת מובנים ויבחן את הביצועים של הילד
  • יערב מומחים נוספים כדי לאושש את האבחון
  • ימליץ על עריכת בדיקה גנטית כדי לזהות האם יש לילד הפרעה גנטית כמו למשל תסמונת האיקס השביר

סימנים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי ניכרים בשלב מוקדם של ההתפתחות כאשר ישנם עיכובים ברורים בכישורי שפה ובקשרים חברתיים. אבחון מוקדם והתערבות טיפולית מהירה חשובים ביותר ויכולים לעזור בשיפור מיומנויות ובהתפתחות שפה.

קריטריונים לאבחון הפרעת הספקטרום האוטיסטי

כדי שילד יהיה מאובחן עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, צריך להיערך אבחון בהתאם לקריטריונים שמופיעים במדריך לאבחון ומדידה סטטיסטית של הפרעות נפשיות של האיגוד האמריקני לפסיכיאטריה (DSM5). מדריך זה מקובל על ידי רוב ממסדי הבריאות בעולם המערבי.

הפרעת הספקטרום האוטיסטי כוללת בעיות בתחום יחסי גומלין חברתיים וכישורי תקשורת ודפוסים של התנהגויות, תחומי עניין ופעילויות מוגבלות שחוזרות על עצמן וגורמות לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, בתפקוד התעסוקתי ובתחומים אחרים של תפקוד.

מיומנויות תקשורת וחברה לקויות

כדי לעמוד בקריטריונים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, הילד צריך לסבול מבעיות במצבים מורכבים כמו:

  • תן וקח רגשי וחברתי במסגרות חברתיות – לדוגמא, חוסר יכולת להיות מעורב בשיחה תקינה שבה כל אחד מדבר בתורו ומתייחס לדברים של קודמו, או יכולת מופחתת לחלוק חוויות או רגשות עם אנשים אחרים, או בעיות ליזום קשר חברתי או להגיב לו.
  • דפוסי התנהגות תקשורתית שאינם מילוליים – לדוגמא, קושי להשתמש או להבין רמזים שאינם מילוליים, בעיות ביצירת קשר עין, בעיות בשימוש או בהבנת שפת גוף או מחוות גופניות, או חוסר מוחלט של הבעות פנים.
  • פיתוח מערכות יחסים, שימור מערכות יחסים והבנתן – לדוגמא, קושי להתאים התנהגות שתהלום מצבים חברתיים שונים, בעיות לקחת חלק במשחקים עתירי דמיון או קושי במציאת חברים, או חוסר עניין באנשים אחרים.

דפוסי התנהגות מוגבלים שחוזרים על עצמם

כדי לעמוד בקריטריונים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, הילד צריך לחוות לפחות שנים מהדברים הבאים:

  • תנועות מוטוריות מוזרות או שחוזרות על עצמן, שימוש מוזר בחפצים או בדיבור – לדוגמא, נענועי גוף או סחרור של הגוף, זריקה של חפצים או פירוק של צעצועים, קולות חיקוי, או חזרה על קטעי משפטים מבלי להבין את תוכנם
  • דבקות בדברים זהים או דומים, שגרת התנהגויות קשיחה, או תבניות טקסיות של התנהגויות מילוליות והתנהגויות שאינן מילוליות – לדוגמא, מועקה קיצונית בעקבות שינויים מזעריים, צפייה שפעולות או תגובות מילוליות תעשנה תמיד באותה הדרך, או צורך להשתמש באותו נתיב כל יום
  • עניין לא רגיל בעוצמה שלו בחפצים או בנושאים, בפרט מסוים או בהתמקדות מסוימת – לדוגמא, קשר חזק לחפצים לא שגרתיים או לחלקי חפצים, תחומי עניין מוגבלים באופן קיצוני, או נושאי עניין שחוזרים על עצמם באופן מוגזם
  • רגישות מופרזת או היעדר רגישות למידע חושי או עניין בלתי רגיל בהיבטים חושיים של הסביבה – לדוגמא, אדישות לכאב או לחום, תגובה שלילית לקולות מסוימים או למרקמים מסוימים, הרחה מופרזת או מישוש של חפצים, או התפעלות ויזואלית מאורות או מתנועה 

טיפולים ותרופות של הפרעת הספקטרום האוטיסטי

אין מרפא להפרעת הספקטרום האוטיסטי, ואין טיפול אחד שמתאים לכל הלוקים בהפרעה. קשת הטיפולים שנמתחת מטיפול שבסיסו בבית, ממשיכה בטיפול שבסיסו בבית הספר ומסתיימת בהתערבות טיפולית במוסדות ייחודיים, היא עצומה.

מטרת הטיפול היא למקסם את יכולתו של הילד לתפקד על-ידי הפחתת תסמיני ההפרעה ותמיכה בהתפתחות ובלמידה. אפשרויות הטיפול כוללות:

  • טיפולי תקשורת והתנהגות. תוכניות טיפול רבות מתמודדות עם קשת הקשיים החברתיים, ההתנהגותיים וקשיי השפה שכרוכים בהפרעת הספקטרום האוטיסטי. תוכניות מסוימות מתמקדות בהפחתת בעיות התנהגות ובהקניית כישורים חדשים. תוכניות אחרות מלמדות את הילדים איך לפעול במצבים חברתיים שונים או איך לתקשר טוב יותר עם אנשים אחרים. למרות שילדים לא תמיד מתגברים על תסמיני הפרעת הספקטרום האוטיסטי, הם יכולים ללמוד איך לתפקד היטב.
  • טיפולים חינוכיים. ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מגיבים, לעתים קרובות, היטב לתוכניות חינוכיות מורכבות. תוכניות מצליחות כוללות צוות של מומחים ומגוון של פעילויות לשיפור כישורים חברתיים, מיומנויות תקשורתיות והתנהגות. פעוטים בגיל הגן שזוכים לטיפול חינוכי אינטנסיבי שכזה מפגינים במקרים רבים התקדמות נאה.
  • טיפולים במשפחה. הורים ושאר בני המשפחה יכולים ללמוד איך לשחק ואיך להתחבר עם ילד שלקה בהפרעת הספקטרום האוטיסטי, בדרכים שיכולות לקדם לו כישורים חברתיים, לשלוט בהתנהגויות בעיתיות ולרכוש מיומנויות חיים שגרתיות ויכולות תקשור.
  • תרופות. אין בנמצא תרופה שיכולה לשפר את תסמיני הליבה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי, אך תרופות מסוימות יכולות לעזור בהשגת שליטה מסוימת בתסמינים. למשל, תרופות אנטי-דיכאוניות יכולות לסייע בבעיות חרדה ותרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות לשמש לטיפול בבעיות התנהגות חמורות. תרופות אחרות יכולות לעזור במקרים של פעלתנות יתר (היפראקטיביות). 

טיפול בבעיות רפואיות נוספות

ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכולים לסבול מבעיות רפואיות אחרות כמו אפילפסיה, הפרעות שינה, העדפות מצומצמות של מזון או בעיות במערכת העיכול. צריך, בעצה אחת עם רופא הילדים למצוא את הדרכים לטפל בבעיות הרפואיות הנלוות.

חשוב לעדכן את כל אנשי הבריאות שמושיטים עזרה לילד בתרופות ובתוספי התזונה שהוא נוטל. קיים תמיד סיכון של התנגשות בין תרופות שיכולה לגרום לתופעות לוואי מסוכנות.

בני נוער עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכולים לחוות, כמו כל המתבגרים, שינויים שונים במראה ובמבנה גופם, לגלות מודעות חברתית מוגברת ולהימצא בתקופת מעבר לקראת הבגרות. אנשים עם ההפרעה חווים במקרים רבים הפרעות נוספות מתחום בריאות הנפש, כמו חרדה ודיכאון. מטפלים, עובדים סוציאליים ועמותות יכולים לעזור בהתמודדות עם הקשיים הנוספים של אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

רפואה אלטרנטיבית והפרעת הספקטרום האוטיסטי

מכיוון שאין מרפא להפרעת הספקטרום האוטיסטי, הורים רבים מחפשים פתרונות ברפואה האלטרנטיבית וברפואה המשלימה, על אף שלטיפולים אלה אין כמעט בכלל ביסוס מחקרי שיראה את יעילותם. צריך לזכור שאפשר, לא בכוונה, לעודד התנהגויות שליליות, ושכמה מהטיפולים האלטרנטיביים טומנים בחובם סכנה.

כדאי להתייעץ עם רופא הילדים כדי לברר את יעילותם של טיפולים משלימים. להלן כמה דוגמאות של טיפולים אלטרנטיביים או טיפולים משלימים:

  • טיפולים יצירתיים. ישנם הורים שבוחרים כהשלמה חינוכית לילד עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי מתן טיפול באומנות או טיפול במוזיקה. טיפולים כאלה מתמקדים בהפחתת הרגישות של הילד למגע או לצלילים.
  • טיפולים על בסיס חושי. טיפולי כאלה מבוססים על התיאוריה שלאנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי יש הפרעה בעיבוד מידע שמתקבל בחושים (שמיעה, ראייה, ריח, טעם ומגע) שגורמת להם לבעיות בעיבוד מידע חושי או בסבילות לאינפורמציה כזאת. המטפלים עושים שימוש במברשות, בצעצועים לחיצים שמשמיעים קולות ציוץ, בטרמפולינות ובשאר חומרים שאמורים לגרות את החושים ולהביא לארגון מחדש של המערכת החושית. הפרעה בעיבוד מידע חושי אינה נחשבת לאבחון רשמי שמקובל על הממסד הרפואי, ולא ברור אם זו אכן בעיה שחווים אנשים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי. מחקרים לא מצאו יעילות בטיפולי גירוי חושי, אבל אפשר שיש בהם תועלת מסוימת לצד טיפולים אחרים.
  • תזונה מיוחדת. כמה שיטות תזונה מסוימות הוצעו כטיפול אפשרי בהפרעת הספקטרום האוטיסטי, אבל נדרשים מחקרים נוספים כדי לבחון את השפעתם על תסמינים וסימנים של ההפרעה. ישנם תזונאים שמתמחים בשיטות תזונה כאלה ואפשר להתייעץ אתם.
  • טיפולי טיהור. טיפול זה מתיימר להסיר מהגוף כספית ושאר מתכות כבדות. לא ידוע על קשר בין כספית לבין הפרעת הספקטרום האוטיסטי. טיפולי טיהור בהפרעה זו אינם נתמכים על-ידי הוכחות מחקריות ויכולים להיות מאוד מסוכנים. נרשמו בעבר מקרי מוות של ילדים כתוצאה מטיפולי טיהור כספית ומתכות כבדות מהגוף.
  • דיקור סיני. טיפולי דיקור משמשים לשיפור תסמינים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי. למרבה הצער יעילותו של דיקור סיני כטיפול לשיפור תסמיני ההפרעה אינו נתמך על-ידי מחקרים מדעיים.

התמודדות ותמיכה בהפרעת הספקטרום האוטיסטי

גידול של ילד עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכול להיות מתיש מבחינה גופנית וסוחט מבחינה רגשית. להלן כמה הצעות לדברים שיכולים לעזור:

  • למצוא צוות אמין של מטפלים מקצועיים. נצטרך לקבל החלטות חשובות לגבי אופן החינוך של הילד ודרכי הטיפול בו. צוות של מטפלים, בהנהגתו של רופא הילדים, שצריך לכלול עובד סוציאלי שבקי באוטיזם, מורים ומטפלים, יוכל לתאם ולפקח עבורנו איך לנצל באופן יעיל את המשאבים שנמצאים באזור מגורינו. טיפול בילד עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכול לעלות כסף רב, כדאי להיעזר בעמותות שתוכלנה לעזור במציאת מקורות מימון ובהשתלבות בתוכניות ציבוריות או ממשלתיות.
  • לדעת לשריין זמן לעצמנו ולשאר בני המשפחה. טיפול והשגחה על ילד עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי יכולים להעיק במידה רבה על מערכות היחסים שלנו ועל המשפחה. כדי שלא נותש לחלוטין, עלינו ללמוד לקחת פסקי זמן כדי להירגע, כדי לעסוק בפעילות גופנית או ליהנות מדברים שחביבים עלינו. רצוי לנסות לתכנן זמן איכות עם שאר הילדים במשפחה ולא לשכוח למצוא זמן לבלות עם בן הזוג או בת הזוג, אפילו אם מדובר רק בצפייה משותפת בסרט בטלוויזיה לאחר שהילדים הלכו לישון.
  • לאתר משפחות אחרות שלהן ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי. משפחות אחרות מתמודדות עם אתגרים שמציבה בפניהם הפרעת הספקטרום האוטיסטי ורצוי וחשוב ללמוד מניסיונם. אם ישנה באזור קבוצת תמיכה שמסייעת גם להורים וגם לשאר בני המשפחה, אין להסס ורצוי להצטרף.
  • ללמוד ולהכיר היטב את הפרעת הספקטרום האוטיסטי. ישנם הרבה מיתוסים ותפיסות שגויות בקשר להפרעת הספקטרום האוטיסטי. למידת האמת ללא כחל וסרק יכול לעזור בהשגת הבנה טובה יותר של הילד ושל ניסיונותיו לתקשר אתנו. ברבות הזמן, אנחנו נפוצה היטב על מאמצינו בכך שנראה את הילד גדל ולומד ואפילו מראה סימנים של חיבה ואהבה.
  • לתעד ביקורים של בעלי מקצוע. הילד, במהלך הטיפול המתמשך, יפגוש באנשים רבים שיהיו מעורבים בניסיון לשפר את מצבו. כדאי לתעד בקלסר מסודר את הפגישות ואת הדוחות שהופקו כדי לסייע לנו להחליט לגבי אפשרויות טיפול שונות וכדי שנוכל לעקוב אחר התקדמות הטיפול בילד.
  • להתעדכן כל הזמן בשיטות טיפול חדישות. חוקרים ממשיכים לתור אחר גישות טיפול חדשות שתעזורנה לילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי. מדי פעם מתפרסמים מחקרים חדשים שכדאי לשוחח עליהם עם אנשי צוות הטיפול ולבחון האם כדאי ורצוי אולי לאמץ רעיונות ודרכי טיפול חדשים.

מניעה של הפרעת הספקטרום האוטיסטי

אין, למרבה הצער, דרך למנוע את הפרעת הספקטרום האוטיסטי, אבל אפשר לטפל בה וילדים יכולים לשפר באופן משמעותי את כישורי השפה שלהם ואת המיומנויות החברתיות שלהם. ילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי ממשיכים, בדרך כלל, ללמוד ולפצות על בעיותיהם במשך כל החיים, אך רובם יזדקקו להמשיך ולקבל רמה מסוימת של תמיכה.

אם ילד אובחן עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי, צריך לדבר עם המומחים על יצירת אסטרטגיה טיפולית עבורו. צריך לדעת שנצטרך, ככל הנראה, לנסות מספר דרכי טיפול לפני שנמצא את השילוב הטוב ביותר עבור הילד.