הידרוצפלוס – הצטברות נוזלים בחדרי המוח הלטרליים

הידרוצפלוס היא הפרעה שגורמת להצטברות של נוזל השדרה בחדרי המוח הלטרליים (הצדדיים) .  בקרב ילדים קטנים, הידרוצפלוס יכול להיגרם על-ידי:
  • זיהומים שפוגעים במערכת העצבים המרכזית (כמו דלקת קרום המוח או דלקת המוח) במיוחד בתינוקות.
  • דימומים במוח במהלך לידה או מיד אחריה (בעיקר בתינוקות שנולדים בטרם עת).
  • פציעות לפני לידה, במהלך לידה ואחרי לידה, כולל דימום בקרומים שמכסים את רקמת המוח.
  • גידולים במערכת העצבים המרכזית, במוח או בחוט השדרה.
  • פציעה או טראומה.

הידרוצפלוס מתחולל בעיקר בקרב ילדים. סוג אחר של הצטברות נוזל השדרה בחדרי המוח, שנקרא הידרוצפלוס בלחץ תוך מוחי תקין, יכול לקרות למבוגרים ולקשישים.

תסמינים של הידרוצפלוס

תסמיני הידרוצפלוס תלויים ב:

  • גיל
  • כמות הנזק למוח
  • הסיבה להצטברות של נוזל השדרה בחדרי המוח

הידרוצפלוס בקרב תינוקות גורם למרפסים בולטים יותר מהצפוי על פני הגולגולת. תסמינים מוקדמים של הידרוצפלוס כוללים:

  • עיניים שנראות בוהות כלפי מטה
  • עצבנות
  • פרכוסים
  • תפרים סיביים נפרדים בגולגולת
  • ישנוניות
  • הקאות

תסמינים שיכולים להופיע בקרב ילדים גדולים יותר, כוללים:

  • קולות בכי קצרים בטונים גבוהים
  • שינויים באישיות, בזיכרון וביכולת לנמק בצורה הגיונית או לחשוב בהגיון
  • שינויים בהבעות פנים וברווח שבין העיניים
  • עיניים פוזלות או תנועות עיניים בלתי נשלטות
  • קשיי האכלה
  • ישנוניות מופרזת
  • כאבי ראש
  • עצבנות ואי שליטה על כעסים
  • איבוד שליטה על סוגרי שתן (בריחת שתן)
  • איבוד קואורדינציה וקושי ללכת
  • עוויתות שרירים
  • גדילה איטית (בין  0-5 שנים)
  • הקאות

בדיקות ואבחונים של הידרוצפלוס

הרופא יערך בדיקה פיזית שבה אפשר לגלות:

  • כלי דם נפוחים או מתוחים על קרקפת התינוק
  • קולות לא תקינים שנשמעים כאשר הרופא נוקש קלות על גולגולת התינוק, דבר שמצביע על אפשרות לבעיה בעצמות הגולגולת
  • כל הראש או חלקים ממנו יכולים להיות גדולים מהרגיל, בדרך כלל בחלק הקדמי של הגולגולת
  • עיניים שנראות כ"שקועות בחוריהן"
  • לובן העיניים נראה כמכסה חלק מהאזור הצבעוני, שיוצר אפקט דמוי "שמש בשקיעה"
  • הרפלקסים נותרים תקינים

מדידות חוזרות ונשנות של היקף הראש יכולות להראות, במרוצת הזמן, אם הראש נעשה גדול יותר.

הדמיית CT בראש היא אחת הבדיקות הטובות ביותר לזיהוי הידרוצפלוס. בדיקות אחרות לזיהוי הידרוצפלוס הן:

  • ארטריוגרפיה (הדמיית רנטגן לעורקים)
  • סריקת מוח עם רדיו-איזוטופים.
  • הדמיית מוח באולטרה סאונד.
  • נטילת דגימה של נוזל השדרה (נדיר)
  • הדמיית רנטגן לגולגולת.
  • הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) למוח.

טיפול של הידרוצפלוס

מטרת הטיפול היא לצמצם או למנוע נזק למוח על-ידי שיפור בזרימת נוזל השדרה. אם אפשר, יערך ניתוח להסרת החסימה שמעכבת או מונעת את זרימת נוזל השדרה בחדרי המוח.

אם בלתי אפשרי לערוך ניתוח, מוחדרת צינורית גמישה למוח שמנקזת את נוזל השדרה לחלק אחר בגוף שבו הנוזל יכול להיספג.

טיפולים אחרים כוללים:

  • אנטיביוטיקה אם ישנם סימנים של זיהום. זיהומים חמורים מחייבים להסיר את צינורית הניקוז.
  • הליך נוירולוגי שנקרא ETV שבו יוצרים חור ניקוז באחד מחדרי המוח מבלי להסיר את צינורית הניקוז.
  • הסרה או צריבה של אזורים במוח שמיצרים את נוזל השדרה.

הילד יצטרך להיות תחת מעקב צמוד כדי לוודא שלא מופיעות בעיות נוספות. בדיקות שגרתיות יבחנו את התפתחותו של הילד ויאתרו בעיות גופניות, נוירולוגיות או שכליות, אם תופענה.

תצפית לעתיד לחולים עם הידרוצפלוס

ללא טיפול, ששה מתוך עשרה אנשים עם הידרוצפלוס ימותו. אלה שיישרדו יחוו רמות שונות של מוגבלויות גופניות, נוירולוגיות ושכליות.

עתידם הבריאותי של הלוקים בהידרוצפלוס תלוי בגורם לבעיה. הידרוצפלוס שמקורו אינו בזיהום הוא בעל הצפי הטוב ביותר. הצפי של אנשים עם הידרוצפלוס שנגרם בגלל גידולים הוא דל ביותר.

רוב הילדים עם הידרוצפלוס שישרדו שנה יהיו בעלי תוחלת חיים די נורמלית.

סיבוכים אפשריים של הידרוצפלוס

צינורית הניקוז יכולה להיסתם. תסמינים של חסימה כזאת כוללים כאבי ראש והקאות. אפשר לפתוח את צינורית הניקוז מבלי להחליף אותה.

בעיות אחרות של צינורית הניקוז יכולות להיות התעקמות או היפרדות של הצינורית, או זיהום באזור היציאה ו/או הכניסה של הצינורית.

סיבוכים אחרים של הידרוצפלוס כוללים:

  • סיבוכים בעקבות הניתוח.
  • זיהומים כמו דלקת המוח או דלקת קרום המוח.
  • פיגור שכלי
  • נזק עצבי (פגיעות ביכולות של תנועה, חישה או תפקוד)
  • מוגבלות גופנית

מניעה של הידרוצפלוס

הגנה על ראש התינוק או הילד מפני פציעה. טיפול ללא דיחוי בזיהומים ובהפרעות אחרות שכרוכות בהידרוצפלוס יכולים להפחית את הסיכון להתפתחות הידרוצפלוס.