בריחת שתן אצל נשים

הסוד המנטלי

בריחת שתן אצל נשים היא דליפה בלתי רצונית של שתן משלפוחית השתן. זוהי בעיה נפוצה בקרב שני המינים, אך חומרתה והשפעותיה קשות יותר בקרב נשים. במצב תקין, דליפת השתן משלפוחית השתן נמנעת באמצעות סוגרי השופכה, שהם שרירים טבעתיים חזקים הנמצאים בסמוך לצוואר השלפוחית, ובאמצעות שרירי ריצפת אגן הירכיים התומכים בשלפוחית השתן. הטלה רצונית של השתן מתבצעת על-ידי הרפייתם של שרירי הסוגרים ושרירי ריצפת אגן הירכיים, תוך כיווץ עדין של שריר שלפוחית השתן.

אצל נשים רבות, דליפת כמות זעומה של שתן על בסיס אקראי, היא תופעה נורמלית שאינה פוגמת באיכות חייהן. אצל נשים אחרות, בריחת השתן עלולה להיות משמעותית יותר, באופן שיחייב אותן להחליף בגדים ולהימנע מפעילויות וממשימות מסוימות. נשים אלה, רצוי לפנות לייעוץ אצל הרופא.

מהן הסיבות לבריחת שתן אצל נשים?

מקובל לחלק את מקור הבעיה לשני סוגים: בריחת שתן הנגרמת מעקה (Stress) ובריחת שתן הנגרמת מדחף שאינו בר שליטה. 
בריחת שתן עקתית (SUI) היא הנפוצה ביותר ונגרמת כאשר סוגרי השופכה אינם עומדים בלחץ, נפתחים מעט ומאפשרים לכמות קטנה של שתן לדלוף. דליפה זו עלולה להתחולל כתוצאה מהפעלת מאמץ, כגון: שיעול, צחוק, עיטוש או פעילות גופנית. במקרים חמורים היא עלולה לקרות גם בעת הליכה או בעת קימה ממצב ישיבה. בריחת שתן עקתית היא, בדרך כלל, תוצאה של החלשות שרירי ריצפת אגן הירכיים הסובבים את שלפוחית השתן. שרירים אלה עלולים להיחלש בזמן ההריון, לאחר הלידה או לאחר גיל המעבר.

בריחת שתן הנגרמת מדחף שאינו בר שליטה מתחוללת כאשר הדחף להשתין הוא כה עז עד שאין אנו מספיקים להגיע לשירותים. בריחת שתן מסוג זה נגרמת כתוצאה מתקשורת שגויה בין השלפוחית למוח. השלפוחית משדרת למוח שהיא מלאה (מוקדם מדי) והמוח מאותת לשרירי השלפוחית להתכווץ במרץ. דחף להשתין, שאינו בר שליטה, עלול להגרם מזיהום (סיסטיטיס) או עלול להיות קשור לבעיות עיצביות שניגרמו כתוצאה משבץשיטיוןטרשת נפוצהסוכרת או פגיעה בחוט השידרה.

שני סוגים אלה של בריחת שתן, עלולים לקרות יחדיו, אך הטיפול בכל סוג הוא שונה. בריחת שתן עלולה להיות קשורה גם בהיצרות של השופכה, או להיגרם כתופעת לוואי לטיפולים תרופתיים מסויימים. 

איך פועלת מערכת השתן?

מערכת השתן כוללת שתי כליות, שני שופכנים (צינורות המנקזים את השתן מהכליות לשלפוחית השתן), שלפוחית השתן, שני שרירי סוגרים ושופכה (צינור המנקז את השתן אל מחוץ לגוף). לתהליכים השונים בגוף יש תוצרי פסולת. הפסולת של מערכת העיכול נאגרת בחלחולת, מתמצקת (משיבה את הנוזלים לגוף) ויוצאת את הגוף בצורת צואה דרך פי הטבעת. השתנן (אוריאה), שהוא תוצר פסולת של חלבונים, נאגר בדם ומוסר ממנו בתהליך סינון המתחולל בכליות. יחידת הסינון הבסיסית בכליות נקראת נפרון. הנפרון בנוי מכדורית המכילה נימי דם וצינורית ניקוז. לאחר הסינון מתערבב השתנן עם מים וחומרי פסולת אחרים, יוצר את השתן ומוזרם דרך שני השופכנים לשלפוחית השתן. דפנות השופכנים מתכווצות ומתרפות באופן תדיר ומרחיקות את השתן מן הכליות, כל 10 שניות לערך. השתן נאגר בשלפוחית השתן, שהיא אבר שרירי חלול דמוי בלון. שלפוחית השתן ממוקמת ליד רצפת אגן הירכיים ומקובעת אליו ברצועות. השתן הנאגר בשלפוחית גורם לה להתנפח, ואם המערכת תקינה, יכולה השלפוחית להכיל כשתי כוסות למשך שעתיים עד חמש שעות. שני שרירים טבעתיים הנקראים סוגרים ממוקמים בין שלפוחית השתן לבין השופכה ומונעים את דליפת השתן מן השלפוחית. 
כאשר אנו משתינים, מאותת המוח לשרירי שלפוחית השתן להתכווץ, ובו זמנית, מאותת לסוגרים להתרפות. בעקבות כך יוצא השתן דרך השופכה אל מחוץ לגוף. אם איתותי המוח מתחוללים בסדר הנכון מתאפשרת השתנה תקינה.

האם בריחת שתן אצל נשים היא חלק מתהליך ההזדקנות?

בריחת שתן איננה, בפירוש, חלק מתהליך ההזדקנות. השינויים המתחוללים עם עליית הגיל עלולים להקטין את נפח שלפוחית השתן ואף להחליש את עוצמת זרימת השתן, אך אסור לטעות, השתנה תכופה או דחף להשתין לעתים תכופות יותר, הם לעתים מסממני הגיל המתקדם, אך אין הם בהכרח מובילים לבריחת שתן.

מתי רצוי לגשת לרופא?

אם אנו חווים יותר מדליפה אקראית של כמות זעומה של שתן, רצוי להתגבר על המבוכה ולהיפגש עם הרופא. הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית ויבצע בדיקה גופנית, שקרוב לוודאי תכלול בחינה של הנרתיק ופי הטבעת כדי להעריך את מצבם של אברי האגן. סביר להניח שתידרשנה בדיקות נוספות, כמו בדיקות דם ושתן כדי לקבל אבחון מדויק של סוג בריחת השתן וכדי להתאים את הטיפול המיטבי. לעתים תידרש בדיקה אצל אורולוג או גינקולוג מומחים, בה בעזרת צנתר יילקחו מדידות של עוצמת זרימת השתן ובעזרת הדמיה קולית (אולטרה סאונד) תתקבל תמונה של גודלם ומבנם של אברי מערכת השתן.

טיפול בבריחת שתן אצל נשים

כ- 80% ממקרי בריחת שתן הם ברי ריפוי או שיפור. הטיפול שיומלץ על-ידי הרופא יהיה בהתאם לסוג הבעיה וחומרתה. התערבות ניתוחית היא המוצא האחרון וישנם טיפולים שונים,שאינם מחייבים ניתוח, שרצוי לנסותם תחילה. מכיוון שלוקח זמן עד שיעילותם של טיפולים אלה תבוא לידי ביטוי, ימליץ הרופא, כפתרון מיידי אך זמני, על שימוש בחיתולים מיוחדים, או תחתונים מיוחדים לשעות הלילה. לעתים ימליץ הרופא על התקן בנרתיק שיתמוך בשלפוחית השתן. 
הדרך הטובה ביותר למניעת בריחת שתן עקתית היא תרגול שרירי ריצפת אגן הירכיים. קיימות שתי שיטות יעילות של תרגול שרירים אלה ותרגול סוגרי שלפוחית השתן.

שיטת קיגל לחיזוק שרירי רצפת האגן

שיטת קיגל היא שיטת אימון גופני בה לומדים לזהות, להכיר ובעקבות כך לשלוט בשרירי ריצפת אגן הירכיים. שרירים אלה משמשים בעת התכווצותם, בין השאר, לעצירה רצונית של זרם השתן או למניעת שחרור נפיחה, וכך ניתן לזהותם.

התרגול הבסיסי מתבצע בדרך הבאה: מכווצים את שרירי ריצפת אגן הירכיים (כפי שעושים במטרה לעצור את זרם השתן) ומחזיקים אותם מכווצים במשך כעשר שניות, מרפים את השרירים באטיות במשך עשר שניות וחוזרים על הפעולה (של כיווץ והרפיה) עשר פעמים. רצוי לחזור על התרגול לפחות עשר פעמים ביום. אם אינך בטוחה שאת מתרגלת את השרירים הנכונים, שימי שתי אצבעות בתוך הנרתיק. את אמורה להרגיש תחושת לחץ עדינה בעת ביצוע התרגול.

אין לעצור את הנשימה בעת התרגול. את חייבת להיות מסוגלת לשוחח באופן חופשי בזמן ביצוע התרגול. אל תכווצי את שרירי הבטן, הירכיים או הישבן. אם הם מתכווצים, את מאמנת את השרירים הלא נכונים.

קרוב לוודאי שתגלי שאין ביכולתך בתחילה לשמור את השרירים מכווצים במשך עשר שניות. שמרי על הכיווץ כמה זמן שאת יכולה, ובהדרגה ישתפר כושר הכיווץ, אם תתמידי בתרגול. השלב הבא בשיטת קיגל הם כיווצים מהירים. מטרת שלב זה היא לאפשר לך לשלוט בשרירים גם בעת עקה פתאומית כגון: עיטוש, שיעול או צחוק. התרגול בשלב זה דומה לתרגול הבסיסי, רק שהמהירות מוגברת ושוהים בכל חלק של התרגול שנייה בלבד.

טיפול בבריחת שתן אצל נשים בשיטת פאולה

שיטת פאולה, הנקראת גם סוד השרירים הטבעתיים, פותחה בעקבות האבחנה שבגוף בריא ומתפקד פועלים כל השרירים הטבעתיים בעת ובעונה אחת, והפעלת אחד מהם גורמת לתגובת שרשרת אצל שאר השרירים הטבעתיים בגוף. השרירים הטבעתיים הרצוניים בגופנו נמצאים בעיקר סביב פתחי הגוף השונים: עיניים, אף, אוזניים, פה, סוגר השופכה ופי הטבעת. בנוסף לכך נמצאים בגוף גם שרירים טבעתיים בלתי רצוניים. מפתחת השיטה, פאולה גרבורג, מצאה שכל השרירים הטבעתיים בגוף מתפקדים כמערכת אחת וקראה לה מערכת הסוגרים (המערכת הספינקטרית). פאולה מצאה גם שכאשר סוגר מסוים אינו מתפקד כשורה או שפעילותו משובשת, ניתן לטפל בו על-ידי הפעלת הסוגרים התקינים. תרגולם של הסוגרים התקינים יביא במשך הזמן לשיפור תפקודו של הסוגר הלקוי והוא ישוב לפעילות תקינה. כאשר סוגר השופכה נחלש, מקובל בשיטת פאולה לתרגל את סוגר הפה על-ידי תנועות מסוימות, בצורה ובקצב נכון במשך מספר דקות. יש לחזור על התרגול מספר פעמים ביום. התוצאות לא תאחרנה לבוא.

שינויים מומלצים באורח חיים

מספר שינויים באורח החיים עשוי להפחית את חומרתה של בריחת השתן, ללא קשר לסוג הבעיה. צמצום צריכת אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין עשויה לסייע משום שחומרים אלה ידועים כמשתנים (גורמים ליצור מוגבר של שתן). עצירות גורמת ללחץ על ריצפת אגן הירכיים ומוסיפה עקה על שלפוחית השתן. אכילת סיבים תזונתיים וירקות ופירות טריים תסייע במניעת עצירות. חשוב לשתות כשני ליטר נוזלים לערך ביום. שתייה פחותה מכמות זו תגרום להתייבשות ולריכוז השתן. שתן מרוכז (שצבעו כהה יותר) מגרה את שלפוחית השתן וממריץ את פעילותה. שתייה של יותר משני ליטרים תגדיל את כמות השתן ותחמיר את בריחתו. אם קמים בלילה לשירותים, רצוי לשתות את המשקה האחרון כשלוש שעות לפני שהולכים לישון. השמנת יתר או משקל עודף יוצרים לחץ נוסף על שלפוחית השתן. ירידה במשקל תביא לשיפור מתמשך בבעיה. רצוי להפסיק לעשן. העישון והשיעול הנלווה לו תדיר מפעילים לחץ על שרירי ריצפת אגן הירכיים וגורמים להתרופפותם.

טיפול תרופתי בבריחת שתן אצל נשים

בריחת שתן עקתית ניתנת לטיפול גם באמצעות תרופות הגורמות להתכווצות שרירי סוגרי השופכה. תרופות מסוג זה אסורות לסובלות מיתר לחץ דם. בריחת שתן שנגרמת מדחף בלתי נשלט ניתנת לטיפול באמצעות תרופות הגורמות להרפיית שרירי שלפוחית השתן ולכיווץ שרירי סוגר השופכה. נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מבריחת שתן עשויות להקל על בעייתן או לפתור אותה בעזרת טיפול הורמונלי של תחליפי אסטרוגן. 
טיפולים תומכים נוספים הם: משוב חיובי (ביופידבק) שפירושו הגברת המודעות העצמית למתח השרירי באמצעות מכשור חשמלי או מכני המתעד את פעילות השריר. תיעוד ההפעלה של השריר הרצוי, מובא לתודעת המטופל על גבי צג מחשב בתמונה ובקול ומאפשר לו בהדרגה לשלוט בפעילות השריר. גירוי חשמלי של שרירי ריצפת אגן הירכיים באמצעות פעימות חשמליות קצרות. הפעימות מביאות להתחזקותם של השרירים. זריקות קולגן לרקמות הנמצאות סביב לשופכה. הגדלת נפח רקמות אלה משפר את היכולת לאצור שתן בשלפוחית השתן.

התערבות ניתוחית בבריחת שתן אצל נשים

אם התרגול הגופני לסוגיו, או הטיפול התרופתי לא שיפרו את המצב, עשוי הרופא להמליץ על התערבות ניתוחית. אפשרויות הניתוח במקרים של בריחת שתן הנגרמת מדחף בלתי נשלט הן: להגדיל את קיבולת שלפוחית השתן, להגביל את המסר העצבי לשרירי שלפוחית השתן או להסיט את זרם השתן למאגר מלאכותי בחלל הבטן המתנקז באמצעות צנתר אל מחוץ לגוף. אפשרויות הניתוח במקרים של בריחת שתן עקתית הן: להגביר את ההתנגדות בשופכה, לשתול סוגר מלאכותי ולשנות את הלחץ בשופכה באמצעות שתל.

עדכון אחרון – 14/7/10