רשלנות רפואית בלידה

בכי ממושך

על מנת לבחון האם הייתה רשלנות רפואית בלידה בית המשפט בוחן את השתלשלות העניינים מבדיקות וטיפולי הפריון (אם היו), מהלך ההיריון והלידה עצמה. קצרה היריעה מלמנות את כל האפשרויות העלולות להיחשב כמצב של רשלנות רפואית בלידה, אך במאמר הבא ננסה להביא בפניכם גולשים יקרים סקירה קצרה שתפשט את העניין.

רשלנות רפואית היא מצב בו נגרם נזק ממשי לעובר או ליולדת על ידי איש מהצוות הרפואי שלא היה מודע בזמן המעשה למעשיו, לנסיבות מעשיו ולתוצאות ההרסניות של מעשיו.

כאשר עסקינן במצב של רשלנות רפואית בלידה הכוונה היא לרשלנות שהתבצעה בפרק הזמן שבו היולדת הגיעה לחדר היולדות, במשך הלידה ובהשלכות הלידה על מצב העובר ואו היולדת. הנזקים עלולים להיות הרסניים. הנזק יכול להיאמד בחיי אדם אם בעובר הרך ואם באם. לעתים הנזק עלול לגרום לכך שהאם לא תוכל להעמיד צאצאים או שהילד יולד עם מום קשה.

סקירה קצרה של מהלך העניינים התקין בלידה עשויה להבהיר את הנקודה. שכן, סטייה מההליך הרפואי הסביר והתקין הגורמת נזק, עשויה ללמד בסבירות גבוהה על מצבים בהם ניתן יהיה לתבוע את המוסד הרפואי בגין רשלנות רפואית בלידה.

כאשר היולדת מגיעה לחדר היולדות, לצוות הרפואי אסור להסתמך על כרטיס מעקב ההיריון אלא מחויב לבצע בעצמו בדיקות. הבדיקות אותן הוא מחויב לבצע, בין היתר הן בדיקת דם, בדיקת סוכר בדם, בדיקת שתן, מוניטור, הערכת משקל של העובר, בדיקה וגינאלית ליולדת ואולטרה סאונד. באם לא בוצעו הבדיקות או שלא התייחסו לממצאים העולים מהן ונגרם נזק יהיה ניתן לתבוע את המוסד עבור רשלנות רפואית בלידה בהתקיים שאר התנאים של העוולה כמובן (נזק, קשר סיבתי בין הנזק למעשה ההתרשלות). דוגמה לכך היא כאשר לא התבצעה בדיקת משקל עוברית ולכן לא נתגלה כי העובר במשקל יתר, ולכן לא בוצע ליולדת ניתוח קיסרי שאמור להתבצע במקרה כזה ותוך כך נגרם נזק לעובר או ליולדת.

גם במהלך הלידה עלולים להיגרם נזקים. הנזקים שעלולים להיגרם עלולים להתהוות, למשל אם העובר נתקע בתעלה זמן רב ונתקל במצוקה. במקרה כזה נחוצה לידת ואקום, לידת מלקחיים או לידה על ידי ניתוח קיסרי, ואם הצוות הרפואי לא זיהה את המצוקה בזמן ונהג בהתאם, נזק חמור עלול להתרחש. דוגמה נוספת היא באם הניתוח נערך על ידי אדם לא מיומן או באופן לא מיומן, גם זה כמובן מצב שכיח שבגינו ניתן לתבוע על התרשלות רפואית בלידה.

דוגמה למקרה טרגי בו נתבע רופא על רשלנות רפואית בלידה מצוי בת.א 7046/01 עיזבון המנוח כ. זל נ מדינת ישראל. במקרה זה תינוק נולד עם סימני תשניק, חבל התבור היה כרוך סביב צווארו, הוא נולד ללא דופק ונפטר כעבור זמן מה. בית המשפט, לאחר יעוץ עם רופא מומחה, קבע כי המצב לא אותר בזמן ולא ננקטו אמצעי הנחוצים על מנת להציל את התינוק בזמן על ידי ניתוח קיסרי.

חשוב לציין כי הצוות הרפואי מחויב להתייעץ עם רופאים מומחים בכל עת שנקלע למצוקה. מקרה שראוי לתבוע בגינו יהיה באם בזמן קרות המצוקה בלידה הרופא נעדר.

לסיכום, כדי שתוכלו לדעת האם התקיימה רשלנות רפואית בלידה חשוב לבחון כמה שאלות: האם נבדקתן כשהגעתן והאם הייתה התייחסות לתוצאות הבדיקות ולמאפיינים אישיים שלכן? האם רופא היה בקרבת מקום בעת שעלתה בעיה? האם הרופא התייעץ איתכן ומנה את האופציות להמשך טיפול במקרה שעלתה בעיה? באם אחת התשובות לשאלות המובאות לעיל לצורך המחשה בלבד (קיים מגוון רב של אפשרויות עליהם לא ניתן לדון במסגרת כתבה זו) היא שלילית ניתן יהיה לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית כיוון שהוא הסמכות הטובה ביותר להערכת סיכויי תביעה ולהמשך טיפול. חשוב לציין כי בית המשפט מתייחס בחומרה רבה לרשלנות רפואית בלידה וסכומי הפיצויים מגיעים לעתים למיליוני שקלים.

* המאמר נכתב על ידי צוות פורטל משפטי רשלנות רפואית LawTip. אין לראות באמור כייעוץ משפטי ו/או תחליף לכך.