קשר בין אמא לתינוק – קשר דו-כיווני

קשר בין אמא לתינוק

נירה הירש, עו"ס קלינית בכירה ופסיכותרפיסטית, מרפאת אם-תינוק, המרכז לבריאות הנפש של האישה, המרכז הרפואי תל-אביב מסבירה את חשיבות קשר בין אמא לתינוק.

קשר בין אמא לתינוק או עם דמות מטפלת אחרת שמשרה תחושה של חמימות קירבה ובטחון הוא צורך אוניברסאלי אצל יונקים – מגורי קופים ועד תינוקות אדם. אנחנו נולדים עם צורך ראשוני  לזכות בחמימות, תחושה של ביטחון, ביטויים של רכות ואהבה. כשהצורך הזה מתמלא באופן מיטבי, התינוק משיג תחושה של הגנה והרגעה עצמית והוא יכול להתפתח על בסיס איתן. כאשר הצורך הזה אינו מסופק התינוק עלול לחוות קשיים בהתפתחות שישפיעו עליו לאורך שנות חייו.

קשר בין אמא לתינוק מעבר לצרכים הבסיסיים

תינוק חדש הוא יצור חסר אונים, שמביא איתו מערכת שלמה של צרכים – הזנה נאותה והגנה מספקת הם תנאים הכרחיים להישרדותו, אבל מילוי צרכים בסיסיים אלו אינו מספיק על מנת לאפשר לתינוק התפתחות תקינה. חיוני שייווצר קשר של אחדות בינו לבין אימו. היכולת להרגיש ולהבין אותו, ביטויים של קרבה, חום ואיתותי חיים מצד האם מסייעים לו להשיג הרגעה וסיפוק, אלה חשובים באותה מידה. הורה צריך להיות קשוב לתינוק – לנסות להבין את כוונותיו, לחוש מה הצורך שעומד בבסיס התגובות שלו, לחוות איתו ביחד את העולם אליו נחשף ובאותו הזמן גם לשקף לתינוק את תחושותיו – אהבה, התפעלות, עידוד. תגובות הדדיות ביו הורה לתינוק מייצרות מרקם חיבורי ממנו צומחת בהדרגה מפת ההתקשרות שבין ההורה לתינוק.

חוויה מחודשת של מודל ההתקשרות עם אימא שחווה האם החדשה

ההתקשרות מספקת גם צורך של האם – החיבור של האם אל התינוק קשר בין אימא לתינוק מספק לאימא שמחה מההיזון החוזר של תגובות התינוק ומההשתקפות ההדדית שלהם זה בזה.  במהלך ההתקשרות עם התינוק חווה האימא מחדש את מודל ההתקשרות שחוותה ביחסיה עם אימא שלה והיא משחזרת אותו עתה עם התינוק שלה. חוויה זו מעצימה אותה ומלמדת אותה שהיא אימא טובה כמו אימא שלה. היא חווה עצמה אהובה ומלווה מתוכה ויכולה על כן ללוות את התינוק שלה בבטחה.

השפעה של מודל התקשרות לא תקין בילדות

נשים שמודל ההתקשרות שחוו בילדותן לא היה תקין, שקיים אצלן מודל של חסר או העדר קשר, יכולות לעבור חוויה קשה מאד בבואן להתקשר עם התינוק שלהן. זיכרונות מהיחסים המורכבים והכואבים עם דמויות הליווי הראשוניות עלולים לצוף ולהקשות עליהן בחיבור עם התינוק.  הן עשויות להיכנס למצבים של עצבות ריקנות ורצון להימנע מהמפגש הזה. התינוק מצדו זקוק מאד להד, להבנת הצורך שלו, למבט ולמגע המשותפים, לאדם שידריך אותו בבואו להבין את העולם. כשאימא נמנעת מהקשר או דוחה אותו, התינוק עלול להיכנס למצב של נסיגה או ייאוש והוא אינו זוכה לבסיס של יציבות ובטחון בהתקשרות עם הדמות המטפלת.

ההשפעה של דיכאון לאחר לידה על ההתקשרות

נשים שחוות דיכאון לאחר לידה חשופות יותר לסכנה של בעיית קשר בין אימא לתינוק. נשים אלו, בשעה שהן שקועות בעצמן, כועסות, לעיתים, על עצמן, על סביבתן ועל תינוקן. הן עשויות להתקשות להתחבר לרגש , לחוש ולהביע הבנה ולהתמסר לתינוק שלהן. במקרים אלה חשוב במיוחד לפנות לעזרה, ולהסתייע בגורמים מקצועיים שיכולים להכיל לתמוך ולסייע לאישה להסתגל לשינויים בעקבות הלידה ובכך לעזור לה להתפנות, לבסס את הקשר עם התינוק ולהצליח ליהנות ממנו.

ההבדל בין עצבות לאחר לידה (בייבי בלוז) לבין דיכאון לאחר לידה

יש להפריד בין מצבים של בייבי בלוז, מצבים של דיכאון לאחר לידה ובין מצבים קשים יותר של מחלה או פסיכוזה. 80-85% מהנשים אחרי לידה עשויות לסבול מסוג כלשהו של דכדוך קל  שיחלוף לאחר מספר שבועות. במקרים של דיכאון לאחר לידה, כשהדיכאון מתמשך וקשה יותר, ניתן לשקול טיפול תרופתי שמאפשר הפחתה של הכאב והמועקה.

תפקידה של הסביבה במקרים אלו חשוב ביותר. חשוב שמערכת שמקיפה את האם תהייה מודעת לכך שהיא אינה מתפנקת או עושה עצמה חולה. האימא חווה מצב רוח קשה שמקשה על התפקוד שלה ומעכב בעדה להתגייס ולהשקיע בתינוק. חשוב שאנשים קרובים – בן הזוג, הסבים, חברים קרובים – יהיו שם כדי לתמוך ביצירת קשר בין אמא לתינוק. תפקידם הוא ללוות את אימא עד שתתחבר לכוחות הבריאים שבה ותהיה מוכנה להתקשר עם התינוק.

עוד על התפתחות תינוקות