פסיכולוגיה חיובית – משיבים את טעם החיים

פסיכולוגיה חיובית

הפסיכולוגיה מאז מלחמת העולם השנייה הקדישה את עצמה בעיקר לתיקון חולשות נפשיות ולהבנת הסבל האנושי, וזנחה כמעט לגמרי את היעד לגרום לאנשים בריאים בנפשם להיות שמחים ומאושרים יותר בחייהם. פסיכולוגיה חיובית מציבה לעצמה יעד לסייע לאנשים בריאים להיות מאושרים ושמחים יותר בחייהם.

כדי להשיג את יעדי הטיפול נערכו מיון וסיווג של מחלות הנפש שאפשרו להגיע לשיתוף פעולה בינלאומי. שיתוף פעולה זה הביא לפיתוח של טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים תרופתיים ל- 14 הפרעות נפשיות מרכזיות. כך קרה שבמקביל להיווצרות תשתית מדעית רחבה וידע מעשי רב של טיפול בהפרעות נפשיות, נשכחת לחלוטין המטרה של שמירת שמחת חיים.

אנשי פסיכולוגיה חיובית, בראשותו של דר' מרטין זליגמן החלו לשאול את עצמם:

  • האם די בהדברת מחלות נפשיות וסבל נפשי כדי לאפשר ליחידים ולחברות לפרוח?
  • האם ייעלמו עם המחלות הנפשיות גם מועקות החיים?
  • מה ישיב לחיים את טעם החיים?

האנשים שאמונים על פסיכולוגיה חיובית מבינים כי ישנה חובה להוסיף  לידע שנצבר על טיפול במחלות נפש ותיקון נזקים נפשיים את הידע שצברו בטיפוח שמחת חיים ביחידים ובקהילות שלמות. להלן שבעה הרגלים מעוררי שמחה של פסיכולוגיה חיובית שיוכלו להעשיר את עבודתנו ואת חיינו בכלל:

  1. להתמקד בחוזקות: אנחנו חושבים, בתכיפות רבה מדי, "מה לא בסדר אצלי ואיך אני יכול לתקן את זה?" במקום לחשוב "מה בסדר אצלי ואיך אני יכול להשתמש בזה?" אפילו ארגונים שבים חוזרים על טעות זו, ומקדישים תשומת לב לדברים בהם ביצועי החברה ועובדיה לוקים בחסר במקום למקסם את הדברים שבהם החברה ועובדיה מצטיינים. אינספור מחקרים הראו שאנחנו במיטבנו כאשר אנחנו מחוברים לחוזקות שלנו. הערכת חוזקות מספקת לנו כלים לזיהוי היתרונות שלנו ומנופים להגברת האושר והשמחה בביתנו ובמקום העבודה. אבי הפסיכולוגיה החיובית, דר' מרטין זליגמן, מצא שכאשר אנו משתמשים בחוזקות שלנו באופן סדיר בדרכים חדשות ומגוונות, אנו חווים רמות גבוהות יותר של אושר ושמחה ורמות נמוכות יותר של דיכאון ועצב. במחקר שנערך במקומות עבודה התגלה כי 70% מבעלי המקצוע שהשתמשו בחוזקות שלהם דיווחו כי הרגישו מחוברים, משפיעים ומצליחים במקום עבודתם.
  2. להביע הכרת תודה: במקום להשתוקק למה שאין לנו, נעשה טוב יותר לבריאותנו ולאושרנו אם נביע הכרת תודה לכל מה שיש לנו. אפשר להודות לבורא עולם, לחברים, למשפחה, לעמיתים וגם לזרים. הכרת תודה נושאת בחובה השפעות ארוכות טווח. מחקרים שנערכו מצאו כי אלה שעוסקים בהכרת תודה חווים יותר הנאה, נחת, שמחה ואופטימיות. מחקר על הכרת תודה גילה כי בעלי מקצוע ציינו כי הכרת תודה לעמיתים במקום העבודה גורמת להם להרגיש שמחים יותר. אמירת תודה לאנשים אחרים, ניהול רישום יומי של הדברים שהתברכנו בהם, והכרה בתרומתם של עמיתים יכולים להיות בעלי השפעה קריטית על האושר.
  3. להיות טוב לב ונדיב. מדי פעם אנחנו יכולים להיתפס, שלא באשמתנו, כעסוקים נורא ולשכוח לפנות קצת זמן כדי להיות טובי לב. דר' אדם גרנט, במחקר שנקרא "לתת ולקבל" הראה איך נתינה לאחרים היא בעלת השפעה משמעותית על הצלחתנו האישית והצלחתנו בקריירה וכמובן על האושר שאנו חווים. דר' גרנט חוקר מוביל של פסיכולוגיה חיובית ממליץ לנו לעשות את הדברים הבאים: לחפש הזדמנות לעשות טובה למישהו, לתרגל פעילות אקראית שיש בה טוב לב, להתנדב למען הקהילה, לעזור לעמיתים לרכוש מיומנות בעבודה ולנצל את החוזקות שלהם. טוב לב פשוט, כמו חיוך לאיש זר, מחמאה למישהו או אפילו סתם לפתוח דלת לאחרים, גם הוא נחשב.
  4. לסלוח לעצמנו ולאחרים. לפעמים אנחנו מתמלאים בכעס על אנשים אחרים, על מצבים מרגיזים, על עצמנו בגלל ביש מזל או בגלל דברים מרושעים שעשינו, ועל שגיאות שקרו, ומטילים את כל העומס הזה על בריאותנו הנפשית והגופנית. דר' פרד לוסקין, חוקר מוביל בנושא של סליחה וסלחנות טוען כי עלינו להכיר באופן מלא ולאפשר לעצמנו להכיל את הפגיעה בנו לפני שנוכל להתקדם. החוקר טוען כי סלחנות אינה רק בקשר לדברים של אחרים, מטרתה היא בראש ובראשונה לא לגרום כאב לעצמנו. לא שווה לחיות יום אחר יום עם שנאה בלב, כי מושא השנאה יכול להתרחק ומי יישאר לסבול? רק אנחנו. אנחנו מוכרחים גם לסלוח לעצמנו על פגמים ומגרעות שאנחנו מייחסים לעצמנו. כדאי לוותר על מה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות לטובת מה שאנחנו באמת.
  5. להטות את החשיבה לכיוון האופטימי. נורא קל לחזות קטסטרופות כאשר אנחנו חווים מצוקה ברמה האישית או בעבודה. מצד שני, צריך לזכור כי יש לנו יכולת שליטה אדירה באופן שבו אנחנו תופסים מצבים. אפשר להגביר חוסן נפשי בעזרת חשיבה אופטימית יותר על מצוקות וצרות שנוחתות עלינו. אופטימיות יכולה להיות דבר מדבק ואפשר לסגל לעצמנו הרגלים של אנשים אופטימיים באמת. החוט שמקשר בין כל האנשים האופטימיים הוא הידיעה כי הקשיים של אתמול והיום יחלפו אם נצעד בבטחה אל המחר שיהיה טוב יותר. חשיבה אופטימית מתחברת באופן מובהק לאושר רב יותר בחיים ובעבודה.
  6. להציב יעדים באופן סדיר. יש לנו דברים רבים שאנחנו רוצים להשיג מדי יום, מדי שבוע, מדי חודש או מדי שנה. הצבת יעדים קצרי טווח וארוכי טווח היא דבר קריטי להשגת יצרנות יעילה ותחושת אושר מתמשכת. היעדים שנציב לעצמנו צריכים להיות מאתגרים, ספציפיים, ניתנים למדידה, בעלי ערך, מעוררי מוטיבציה ומבטיחים לזרום. הצבת יעדים כאלה עוזרת לנו לשכלל יעילות עצמית, למצות פוטנציאל, לחבר יעדים עם הערכים שלנו, להרגיש מחוברים ולזכות במוטיבציה וחיזוקים מתוכנו ולא ממקור חיצוני.
  7. להתחבר לאנשים אחרים. בואו ונחשוב על הזמנים הכי שמחים שהיו לנו בחיים. האם היינו לבד במשך אותם זמנים? כמעט ללא יוצא מהכלל, כאשר אנשים חולקים את הרגעים הכי שמחים שלהם, הם היו עסוקים בבניית קשרים עם אנשים אחרים. יצירת קשרים חברתיים חיונית ביותר לאושר שלנו. שמירה על קשרים חברתיים הכרחית למען הקיום שלנו. האבולוציה הובילה את התפתחותנו בנתיב שבו מה שהפך אותנו למצליחים יותר עשה אותנו ליותר חברותיים. לכן עלינו להרבות בשמירת קשר עם ההורים, ביציאות לבילוי עם בן או בת הזוג, בהליכה מדי פעם למסעדה עם חבר, בארוחה משותפת עם עמיתים לעבודה, בזמן איכות קבוע וסדיר עם ילדינו, בשיחה בטלה עם האיש שנמצא לצדנו בתור לקולנוע. יצירת קשרים חברתיים יוצרת אושר.

עוד על דיכאון

עוד על חרדה