חלב אם אינו הופך ילדים לחכמים יותר

חלב אם

הנקה עם חלב אם אינה הופכת בהכרח את הילדים לחכמים יותר או לבעלי התנהגות טובה יותר מחבריהם שניזונו מתחליפי חלב אם, אבל הם יכולים להיות פחות היפר-אקטיביים בגיל 3 שנים, כך נטען במחקר ארוך טווח.

הנקה ידועה כבעלת השפעות חיוביות רבות על תינוקות ואימהות כאחד, אבל הטענה כי הנקה בחלב אם הופכת ילדים לחכמים יותר או לבעלי יכולת טובה יותר לווסת את התנהגותם היא טענה שאין לה הוכחה ממשית.

"הטענה שלתינוקות שיונקים את חלב אימם יש יתרונות בהתפתחותם הקוגניטיבית, היא טענה שנויה במחלוקת זה יותר ממאה שנים" כך אומרת החוקרת הראשית דר' ליסה כריסטין גיררד.

צוות המחקר מאוניברסיטת דבלין שבאירלנד מצא כי ילדים בני 3 שנים ו- 5 שנים שהוזנו בחלב אם השיגו ניקוד גבוה יותר במבחני אוצר מילים ובמבחני פתרון בעיות. ילדים אלה היו, לפי דירוג ההורים, גם בעלי פחות בעיות התנהגותיות.

לכאורה הוכחה כי יניקת חלב אם אכן מעניקה יתרונות בהתפתחות קוגניטיבית, אבל את רוב היתרונות שנמצאו אפשר להסביר בעיקר באמצעות גורמים אחרים, כמו רמת ההשכלה של ההורים ומעמדם החברתי.

הנקה בחלב אם הייתה קשורה באופן ברור להשפעה חיובית אחת: פחות בעיות של היפר-אקטיביות בגיל 3 שנים, אך גם קשר זה התפוגג ונעלם בגיל 5 שנים, כך נמצא במחקר. נותרה אם כן טענה אחת בלבד כי להנקה בחלב אם יש השפעה ישירה על היפראקטיביות של ילדים קטנים.

"הדברים משתנים, כנראה, כשהילדים מתחילים ללמוד בבית הספר. בנקודת זמן זו, יש לגורמים אחרים תפקיד משמעותי יותר בהיפראקטיביות. סביבת הבית אינה יותר הסביבה הדומיננטית בחיי הילדים שבה הם מבלים את רוב שעות הערות שלהם" מסבירה דר' גיררד.

המחקר התפרסם בתאריך 27.3.2017 בכתב העת לרפואת ילדים, אך אינו סוף פסוק בנושאי הנקה והתפתחות ילדים.

חוקרים מנסים עדיין להבין את 'התמונה המלאה', אומרת דר' גיררד: "זה עדיין מאתגר למצוא דרך מחקרית איך להפריד את השפעות ההנקה בפני עצמה מכל שאר הגורמים שמשפיעים על הדבר המורכב שנקרא התפתחות הילד. ברור כי בארצות מפותחות אימהות שמניקות נוטות להיות שונות מאימהות שאינן מניקות. הן, בהכללה, משכילות יותר ומועדות פחות לעשן או לעסוק בהתנהגויות אחרות שיש בהן סיכון במהלך ההריון".

צוות המחקר בחן נתונים אודות כ- 8,000 משפחות באירלנד. רוב הילדים במחקר ינקו חלב אם לפרקי זמן מסוימים.

ממצאי המחקר מראים כי ילדים שינקו חלב אם השיגו ניקוד גבוה יותר במבחני אוצר מילים ומבחני פתרון בעיות, בהשוואה לילדים שלא ינקו מעולם חלב אם. הוריהם אף העניקו להם, בשאלונים שהתבקשו למלא, ציונים גבוהים יותר בהתנהגות.

צוות המחקר שקלל את שאר הגורמים בהצלחה במבחנים הקוגניטיביים, ובסופו של דבר, אפשר היה להסביר את ההישגים הללו בעיקר על-ידי גורמים אחרים, גם במקרים של תינוקות שינקו זמן ארוך יחסית, לפחות 6 חודשים.

למעט תופעה אחת: ילדים שינקו חלב אם בלבד במשך 6 חודשים לפחות, התגלו בגיל 3 שנים כבעלי דירוג נמוך במעט בהיפראקטיביות.

דר' לידיה פורמן, רופאת ילדים מקליבלנד שבארה"ב, שכתבה את מאמר מערכת שפורסם בעקבות המחקר, אומרת: "זהו מחקר מעורר מחשבה. אך יש לו את מגבלותיו. למשל, מעט ילדים במחקר, פחות מ- 5%, ינקו חלב אם בלבד בששת חודשי חייהם הראשונים. זוהי כידוע ההמלצה המקובלת של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. אבל צריך לראות את התמונה הגדולה יותר: יש שפע של סיבות מדוע רצוי שאימהות יניקו את תינוקותיהן אם יש באפשרותן לעשות זאת".

הנקה בחלב אם יכולה לסייע בהגנה על תינוקות מפני מחלות בדרכי הנשימה, מפני דלקות באוזניים ומפני שלשול. הנקה קשורה גם בתועלות ארוכות טווח כמו סיכון נמוך יותר לאסטמה והשמנת יתר אצל הילדים, וסיכון מופחת לסרטן השד ולסרטן השחלות אצל האימהות.

"חשוב להדגיש שממצאי המחקר אינם שוללים את כל יתרונות ההנקה, אך, נשים רבות, ניצבות בפני מחסומים שאינם מאפשרים להן הנקה ממושכת. ידוע היטב, למשל, כי נשים צעירות מבנות מיעוטים, בעלות הכנסה נמוכה, נוטות פחות להניק בהשוואה לנשים לבנות בעלות הכנסה גבוהה יותר, כי עליהן למהר לשוב לעבודה. ונותרת השאלה: מה קורה כאשר האם, שרוצה להמשיך להניק, חוזרת לעבודה? בארה"ב החוק הפדראלי קובע כי על המעביד לתת לעובדות זמניות זמן ומקום פרטי שבו תוכלנה לשאוב חלב אם. החוק אינו מעניק פתרון הולם לעובדות קבועות".

עוד על הנקה