הומאופתיה

הומאופתיה נחשבת על ידי רבים כצורת הריפוי הטבעי היעילה ביותר שפותחה במאתיים השנים האחרונות. השיטה פותחה בסוף המאה ה-18 על-ידי מדען רב תחומי בגרמניה בשם סמואל הנמן. מאז ועד היום משתמשים בשיטה זו בכל רחבי העולם.
הומאופתיה משתמשת במינונים זעירים של חומרים טבעיים כדי להמריץ את היכולת המולדת המצויה בכל אדם לרפא את עצמו בכל הרמות.
הומאופתיה מבוססת על התאוריה שמה שעלול לעורר מחלה אצל אדם בריא, יכול לרפא מחלה באדם חולה שיש לו תסמינים דומים. תיאוריה זו ידועה גם כחוק הדומים או כ- דומה בדומה מטפל.
כאשר מקבל החולה תרופה הומאופתית הוא רוכש כוח ריפוי או כוח חיוניות הממריץ את השבת האיזון לגוף ומביא להקלה מהירה אך עדינה מן המחלה בכל הרמות – הגופנית, הרגשית והנפשית.
ניתן בעזרת הומאופתיה לרפא קשת רחבה ביותר של מחלות החל מ
הצטננות וכלה בסרטן. הומאופתיה מטפלת באדם כמכלול ולא בתסמינים של המחלה.
התסמינים של המחלה משמשים את הרופא ההומאופתי כקווים מנחים למציאת התרופה המתאימה.
רוב התרופות ההומאופתיות מקורן בחומרים טבעיים ומיעוטן הוא מחומרים סינתטיים או אפילו מתוצרי לוואי של מחלות.

תולדות ההומאופתיה

מייסד ההומאופתיה הוא רופא גרמני בשם סמואל הנמן. גילוי החוק הבסיסי של ההומאופתיה, דומה בדומה מטפל, קרה כאשר הנמן ניסה להבין באיזה אופן מרפא הכינין את מחלת הקדחת. הנמן ערך ניסוי בו הוא נטל מנת כינין למרות שלא היה חולה במחלת הקדחת. להפתעתו תוך פרק זמן קצר הוא סבל מהתסמינים הבאים – חום גבוה, רעידות והזעת יתר שנעלמו תוך פרק זמן קצר. כרופא, ידע הנמן שאלו תסמיני קדחת. בעקבות ניסוי זה הגיע הנמן למסקנה שיכולת הריפוי האמתית של הכינין לקדחת מקורה ביכולתו של החומר לגרום לתסמינים דומים לתסמיני המחלה וכך נולד החוק הראשון בהומאופתיה  בהמשך דרכו בדק הנמן מאות חומרים שונים על עצמו ועל תלמידיו וגילה שהחוק תקף בכל המקרים – דומה מרפא דומה. לאחר שהחוק הוכח, לדעתו, מעבר לכל ספק, החל הנמן לפתח שורה ארוכה של תרופות הומיאופתיות לקשת רחבה של מחלות. את ממצאיו כינס בספר שהודפס בשנת 1810 ומשמש מאז כמקור הידע המרכזי לרפואה ההומיאופתית.
ממשיך דרכו של הנמן היה ג´ימס טיילר קנט, אשר שימש כפרופסור לאנטומיה בבית הספר לרפואה בסנט לואיס בארה"ב. התעניינותו בהומאופתיה החלה בעקבות מחלת אשתו שלא נמצאה לה תרופה ברפואה שהייתה מקובלת בזמנו – סוף המאה ה-19. מחקריו של פרופ´ קנט בתחום ההומאופתיה הפכו למפעל חיים. פרופ´ קנט חקר מעל ל-650 חומרים ובחן יותר מ- 64,000 תסמינים שונים. ממצאיו פורסמו בספר המשמש עד היום כמדריך המקיף ביותר לריפוי בשיטה ההומאופתית.
הרפואה ההומאופתית הייתה פופולרית ביותר במאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20. ההומאופתיה החלה לרדת מגדולתה בעקבות הקמתן של חברות התרופות שהחלו לרשום פטנטים על תרופות שיוצרו במעבדות. תרופות המעבדה נועדו לשם העלמת תסמיני מחלות, ויכולתן להעלים תסמינים אלה הוכחה בניסויים מדעיים חוזרים ונשנים. העיקרון העומד מאחורי רוב התרופות הוא טיפול בחומרים הנוגדים את התסמין ולא מעוררים אותו. השיווק האגרסיבי של התרופות והקלות היחסית של השימוש בהן דחקו את ההומאופתיה למעמד נחות ומתגונן שלא זכה במחקר ובמימון נדיב.

עקרונות ההומאופתיה

חוק דומה בדומה מטפל עומד בבסיס כל התרופות ההומאופתיות  פירושו של חוק זה הוא שחומר המעורר תסמינים האופייניים למחלה מסוימת באדם בריא, יביא להחלמתו של אדם חולה באותה המחלה. לדוגמה  ארס דבורים הגורם להופעת חום, כאב חד, אדמומית ונפיחות אצל אדם בריא, ירפא דלקת מפרקים המאופיינת באותו צירוף תסמינים – פרקים נפוחים, כואבים עם אדמומית. חוק זה דומה אך אינו זהה לעקרון החיסונים בהם כמות זעירה של מחולל המחלה ממריץ את הגוף ליצר את הנוגדנים שיגנו בעתיד על הגוף מפני המחלה. 

כוח החיוניות

בהתאם לפילוסופיה ההומיאופתית  כוח חיים פעיל ומושכל אחראי על שמירת האיזון בכל רמות הישות האנושית. כוח החיוניות שומר על האיזון על-ידי התכווננות מתמדת כתגובה לגירויים פנימיים וחיצוניים. כוח החיוניות מייצר את מנגנוני ההגנה מפני המחלות. כוח החיוניות דומה למערכת החיסון, אך לפי התפיסה ההומאופתית הוא מספק הגנה גם ברמות הרגשיות והנפשיות בנוסף להגנה הפיזית  כשמנגנוני ההגנה מנסים להשיב את האיזון, מופיעים התסמינים. התסמינים הפיזיים כוללים: כאב פיזי, נפיחות, אדמומית, חום ועוד. התסמינים הרגשיים והנפשיים כוללים: צער, קנאה, חרדה, כעס, בלבול, אבדן זיכרון ועוד. לפי התפיסה ההומאופתית התסמינים אינם דבר סתמי שיש צורך להיפתר ממנו, אלא הם ביטוי של ניסיונות כוח החיוניות לרפא את האדם. התסמינים משמשים את הרופא ההומאופתי כאמצעי זיהוי למאמצי כוח החיוניות להשיב את האיזון והבריאות. הרופא משווה את התסמינים של המחלה לתסמינים אותם מעוררת התרופה ההומאופתית. כאשר הדמיון ביניהם הוא רב תסייע התרופה לכוח החיוניות להשיב את האיזון והבריאות בדרך המרשימה והמבריאה ביותר.

מדוע כדאי להשתמש בהומאופתיה?

הומאופתיה היא אחת משיטות הריפוי הנפוצות ביותר בעולם. בארה"ב כמות המשתמשים בהומאופתיה גדלה ב-35% בשנה במשך העשור האחרון.
הצלחת ההומאופתיה נובעת מן הסיבות הבאות:
1. ההומאופתיה יעילה. כאשר נלקחת התרופה הנכונה, התוצאות הן מהירות, שלמות ולאורך זמן. 
2. ההומאופתיה בטוחה לחלוטין. אפילו תינוקות או נשים הרות יכולים להשתמש בה ללא סכנה של תופעות לוואי. ניתן להשתמש בתרופות הומאופתיות עם תרופות אחרות מבלי ליצור תופעות לוואי בלתי רצויות. 
3. ההומאופתיה פועלת בהרמוניה עם המערכת החיסונית, בניגוד לכמה תרופות קונבנציונליות המדכאות את מערכת החיסון. 
4. התרופות ההומאופתיות אינן מחייבות טיפול ממושך, כאשר מושגת הקלה מפסיקים להשתמש בהן. אם ההקלה אינה מושגת, קרוב לוודאי שלא נלקחה התרופה המתאימה. 
5. ההומאופתיה היא הוליסטית. היא מטפלת בכל התסמינים כאחת. במילים אחרות היא פונה למקור הבעיה ולא לתסמינים שלה.

מינונים של תרופות הומאופתיות

רוב ההומאופתים מסכימים שלמחלה כרונית (שנמשכת זמן רב) רצוי לתת תרופה במינון נמוך, ולמחלה אקוטית (מחלה חדשה שפורצת בעוצמה) רצוי לתת תרופה במינון גבוה. מקובל גם שבבעיות הנגרמות מתאונות רצוי להתחיל את הטיפול במינון גבוה ובהמשך להוריד אותו. מוסכמה נוספת היא שרצוי להתחיל טיפול בבעיה שידועה לה התרופה המדויקת במינון נמוך ולהגדיל את המינון אם לא חל שיפור.

עוצמות של תרופות הומאופתיות

הכנת התרופות ההומאופתיות מתבצעת על-ידי ערבוב החומר הפעיל באלכוהול או בסיס אחר ודילולו במים מזוקקים.
עוצמת התרופה ההומאופתית עולה ככל שדילולו של חומר המוצא גבוה יותר. לכאורה נראה עניין הדילול מבלבל ופרדוקסלי משום שהוא מנוגד להנחות המקובלות שהעוצמה עולה ככל שהריכוז עולה. פרדוקס זה הוא הסיבה המרכזית לאי-קבלתה של ההומאופתיה על-ידי המדע המודרני והרפואה המקובלת. בפועל תופעה זו מתרחשת במציאות – כגודל הדילול גודל העוצמה.

איך נוטלים תרופות הומאופתיות

תרופות הומאופתיות יש לקחת כשחלל הפה נקי. במהלך הטיפול ההומאופתי יש להימנע מטעמים חריפים כגון מנטה (כולל משחת שיניים) או קפה.
תרופות הומאופתיות הן בצורת כדורים קטנים שיש להניח אותם מתחת ללשון, או טיפות שיש לקחת אותן לפי המינון המומלץ ישירות לפה או לטפטף אותן למעט מים ולשתות.
אם התרופה היא בצורת כדור קטן, יש להימנע ממגע האצבעות בכדור. הורד את מספר הכדורים המומלץ על המכסה והכנס אותם ישירות לפה.
כאשר מורגשת הקלה בתסמינים, יש להפסיק את לקיחת התרופה ההומאופתית. אפשר לשוב ולקחת את אותה תרופה רק אם אותם תסמינים בדיוק מופיעים בשנית.
רופא הומאופת יבצע עבורך גם התאמה של תזונה ואורח חיים רצויים. 
תזונה נכונה היא חיונית. אם התסמינים אינם חולפים, עליך להתייעץ עם הרופא המטפל.

איך מייצרים תרופות הומאופתיות

איכויות הריפוי של תרופות הומאופתיות מתגלות על-ידי ניסויים בבני אדם. במהלך ניסויים אלה נבדקים מינונים של החומר הנבחן על מתנדבים בריאים עד להופעת תסמינים. התסמינים שהופיעו נרשמים בקפדנות וכך נוצרת תרופה שאמורה לרפא מחלה הגורמת להופעת אותם תסמינים. תרופה הומאופתית זו ניתנת לחולים ואם אכן נרפאה המחלה היא נרשמת בספרים הנקראים מטריה מדיקה. ספרי התרופות ההומאופתיות הנפוצים הם ספריהם של ג'ימס טיילר קנט ובוריקה.