שקיעת דם

חוקרת בדיקות

מהי המטרה של שקיעת דם?

מטרת בדיקת שקיעת דם היא לעקוב אחר פעילות דלקתית בגוף ולסייע באבחון סיבת הדלקת. שקיעת דם היא בדיקה עקיפה המודדת את דרגת הדלקת בגוף. בבדיקה זו מודדים את שיעור שקיעתם של תאי דם אדומים במבחנה דקה המכילה את דגימת הדם שנלקחה מן הנבדק. לאחר כשעה מודדים את גובה עמודת הפלזמה (נוזל הדם) הנקייה בחלק העליון של המבחנה. במצב תקין, תאי הדם האדומים שוקעים באטיות לתחתית המבחנה ומותירים עמודה קצרה של פלזמה נקייה. בעת דלקת, גדלה כמותם של חלבונים מסוימים בדם, כגון: פיברינוגן או אימונוגלובולינים, הגורמים לתאי הדם האדומים לשקוע לתחתית המבחנה במהירות גדולה יותר.

מתי יש לבצע שקיעת דם?

כאשר קיים חשש למצב בריאותי הגורם לדלקת, מקובל לבדוק את שקיעת הדם כחלק מקבוצת בדיקות המסייעות לרופא לאתר מצב דלקתי ולאבחן את סיבתו. שקיעת דם היא סמן כללי לקיומה של דלקת בגוף, כלומר שלא ניתן בעזרת בדיקה זו בלבד לאתר את מיקומה של הדלקת בגוף ואת הגורמים להופעתה. בכדי להגיע לאבחון מדויק יותר, יבחן הרופא את העבר הבריאותי של הנבדק ואת תוצאות הבדיקות הנוספות. מקובל, לעיתים, לבצע סידרה של בדיקות שקיעת דם בכדי לעקוב אחר התפתחות מחלות, כאמצעי פשוט לגילוי מהיר של הטבה במצב, או לגילוי מהיר של החמרה במצב שתחייב בדיקות נוספות ומציאת טיפול הולם.

מהי משמעות התוצאות של שקיעת דם?

חשוב לדעת שהרופא אינו יכול להתבסס על תוצאות שקיעת דם בלבד לשם קבלת החלטות. ניתן לקבל תוצאה תקינה של שקיעת דם ועדיין לסבול מבעיה בריאותית. לשקיעת דם בעלת ערכים גבוהים מאוד, יש, בדרך כלל, סיבה ברורה, כמו זיהום חמור. במקרה כזה יבצע הרופא בדיקות המשך, כמו תרבית משטח גרון למשל, בהתאם לתסמינים שיש לנבדק. שקיעת דם בעלת ערכים מוגברים באופן מתון מתחוללת בעת דלקת, אך קיימת גם בעת אנמיה, זיהום, הריון ולעת זקנה.

עליה בשיעור שקיעת הדם, פירושה התגברות הדלקת כתוצאה מתגובה רפה לטיפול שניתן, לעומת זאת, ירידה בשיעור שקיעת הדם, פירושה התמעטות הדלקת כתוצאה מתגובה נאותה לטיפול שניתן.

סיבה שכיחה לשקיעת דם מוגברת היא אנמיה, במיוחד אם היא כרוכה בשינוי בצורתם של תאי הדם האדומים. כשל כלייתי מביא אף הוא לשקיעת דם מוגברת, כך גם גידולים סרטניים מסוימים, המייצרים כמויות גדולות של חלבונים שמגבירים את שיעור שקיעת הדם, אך אינם מצביעים על קיומה של דלקת. למרות ששקיעת דם בשיעור נמוך אינה, בדרך כלל, בעלת חשיבות, היא עלולה להצביע על מצבים בהם ישנו יצור מוגבר הן של תאי דם אדומים והן של תאי דם לבנים.